טראמפ חשף פרטים לגבי תוכנית מחירי התרופות שלו. המשמעות לחולים בישראל עלולה להיות קטלנית

תוכניתו של טראמפ לתחום התרופות מטלטלת את הסקטור

הפרטים שחשף ממשל ארה"ב לגבי תוכנית Most Favored Nation, באמצעותה מתכנן נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להוריד את מחירי התרופות בארה"ב, מסיטים את תשומת הלב ממה שהתוכנית תעשה לחברות התרופות, לכיוון מה שהיא עלולה לעשות לשוק התרופות במדינות מחוץ לארה"ב, וביניהן ישראל.

● השבוע בביומד | כלי ה-AI שיודע לנבא הישרדות של חולי סרטן לפי תמונת סלפי
● השבוע בביומד | 17 דרכים למנוע דמנציה: חלקן מוכרות, וחלקן עשויות להפתיע

ארה"ב משלמת מחירים גבוהים בהרבה עבור תרופות לעומת שאר העולם. על־פי המפתח שחשף טראמפ בסוף השבוע שעבר, בכוונתו להביא לכך שמחירי התרופות החדשות יקבעו לפי המחיר הנמוך ביותר במדינת OECD עם תמ"ג המהווה כ-60% ומעלה מזה של ארה"ב, ובתנאי שבמדינה אין כרגע תחרות גנרית למוצר.

התמ"ג לנפש בישראל מהווה כ-63% מזה האמריקאי, כך שישראל נכנסת לרשימת המדינות שעל חברת תרופות לקחת בחשבון לגבי התמחור שלה בארה"ב. כלומר, אם חברה תבקש להשיק מוצר בישראל, היא תצטרך לתמחר אותו במחיר שהיא מעוניינת לקבל עבורו בארה"ב. "מדובר בפי 2 ויותר לעומת המחירים הקיימים בישראל", אומר אורי הרשקוביץ, מנהל קרן גידול בתחום ה-Healthcare. "במצב כזה, אולי לחברה יהיה כדאי לוותר בכלל על השוק הישראלי, כדי לא לסכן את התמחור שלה בארה"ב עד שהפטנט שלה שם מוצה. במצב כזה, חולים בישראל לא יוכלו לקבל את התרופות".

השפעה זו מתווספת להשפעה האפשרית של החוק על חברות תרופות ישראליות המוכרות את התרופות שלהן בארה"ב, ובראשן טבע, אשר עלולות לסבול מקושי בתמחור תרופות בארה"ב במחירים גבוהים כבעבר.

אבל הכוונות של טראמפ עדיין לא הפכו למציאות, וישנן עוד משוכות בדרך לכך. "כרגע, טראמפ משתמש בתוכנית הזו כאיום, בעוד משרד הבריאות האמריקאי מנהל שיחות עם חברות התרופות, כדי לראות בכמה הן יסכימו להפחית את המחירים מרצונן. אם לא יתקבלו הסכמות, משרד הבריאות האמריקאי יתחיל להניע חקיקה, שתצטרך לעבור בקונגרס האמריקאי, כאשר לוחות הזמנים לחקיקה כזו הם בערך שנה מהיום".

מצד אחד, ההשפעה של חקיקה כזו על תעשיית התרופות בארה"ב עלולה להיות כל כך דרמטית, שהנבחרים לא ימהרו להעביר אותה. מאידך, אומר הרשקוביץ: "במשך שנים, הדמוקרטים הם אלה שקראו להורדת מחירי התרופות. לאור העמדות המוצהרות שלהם בנושא, יהיה מאוד קשה להם להתנגד לחוק שמאפשר זאת", ואילו הרפובליקנים צפויים לפעול, לפחות בחלקם, יחד עם ממשלתם.

עד שהחוק יעבור, אם יעבור, ייתכנו בו שינויים, כמו למשל שינוי רף התמ"ג אותו לוקחים בחשבון לתמחור, באופן שיוציא את ישראל מחוץ למשוואה. עוד אפשרות היא שישראל תרד מתחת לתמ"ג המהווה 60% מהתמ"ג של ארה"ב. זה כמובן אירוע לא רצוי, אך מבחינת מחירי התרופות, יכול להיות לו גם פן חיובי.

סקר בכירי הביומד הגדול של Endpoints: מצב הרוח עגום

"מדובר באחת התקופות העגומות לביומד", כך נכתב באתר חדשות הביומד Endpoints, על רקע הסקר השנתי, בו ראיין האתר 71 בכירים בתעשיית הביומד האמריקאית. הבכירים ציינו קושי בגיוס הון סיכון, כאשר מספר המדווחים על אתגר זה היה הגבוה ביותר משנת 2016, אז נערך הסקר לראשונה. "זה היה ברוטאלי ולעולם לא ארצה לעבור את זה שוב", אמר מנהל ותיק אחד על סבב הגיוס שהשלים, למרות הכל. גם שוק הנפקות הביומד הוגדר כ"מת" על־ידי הרוב המוחלט של הנשאלים. "מעולם לא ראינו כזו פסימיות בתחום הזה", אומרים הכותבים. "אבל כבר שלושה חודשים לא הייתה הנפקה משמעותית, אז הסנטימנט ברור".

"ראיתי חברות פרטיות רבות עם תוצאות טובות שלא הצליחו להשיג גיוס, אז אני מודאגת מאוד", אמרה מנהלת אחת, ומנכ"ל אחר אמר: "אני מרחם על כל מי שרוצה לגייס כסף עכשיו, אלא אם הוא בתרופות לסרטן מסוג ADC או נוגדנים בי־ספציפיים, תרופות להשמנה או אולי בתחום המחלות הדלקתיות". הוולואציות, אומרים הנסקרים, נמוכות ביותר.

פרמטר אחד נמצא במצב קצת יותר טוב - מיזוגים ורכישות. חצי מהנסקרים נתנו לתחום הזה את הציון "פושר". לא משהו, אבל יותר טוב מ"מת". ההערכה היא כי גם בתחום הזה, אנחנו צפויים לראות ולואציות נמוכות בקרוב. מבחינת גיוס עובדים, מדובר במגמה מוערכת. 15% מהחברות נמצאות בתהליכי צמצום, והיתר מגייסות.

המימון הוא לא הדבר היחיד שמשפיע לרעה על מצב הרוח של התעשייה. אי־הוודאות היא כנראה הדבר העיקרי שמטריד אותם, והיא נובעת מאי נוחות לגבי חלק מהמינויים במשרד הבריאות האמריקאי, שינויים מהירים ברגולציה וכן קיצוצים בתקציבי מדע וכוח אדם ברשויות מולן הם עובדים.

בינתיים, האתגרים בעבודה מול הממשל עוד לא מאוד ניכרים בשטח. רק 1 מכל 10 משתתפים בסקר ציינו כי עבודתם מול ה-FDA עוכבה או הופרעה, ורוב אלה טענו כי מדובר, בדרך כלל, בעיכובים קלים. אך כמעט כולם חוששים שזה יקרה בהמשך. כבר ניכרת עזיבה של בכירים ואנשי מקצוע מוערכים בתעשייה. עזיבתו של ראש תחום החיסונים פיטר מרקס, נתפסת כסימן שלילי.

באשר לקיצוצים ב-NIH, המכונים הלאומיים למחקר בארה"ב, כמעט כל הנבדקים בסקר רואים בכך אסון, ומתנגדים בתוקף גם לעצם הקיצוץ, וגם לעובדה שהוא נערך באופן גורף, ללא תעדוף או אסטרטגיה. ההערכה היא כי האטת המדע תאט גם את הישגי התעשייה בהמשך הדרך, ותפגע במעמדה הבין־לאומי של ארה"ב.

הנסקרים טענו כי אינם מתנגדים עקרונית למכסים, אולם שלושה מכל ארבעה טענו כי תוכנית המכסים שהציע טראמפ בשבועות האחרונים, ונסוג מרובה, היא תוכנית לא מוצלחת, וכי יש להשקיע בנושא מחשבה רבה יותר. ובכל זאת, תוכנית המכסים הצליחה להשיג את אחת ממטרותיה - החברות שפועלות בארה"ב מחפשות כיצד לרכוש יותר חומרי גלם מספקים מקומיים.

השקעה ראשונה לקרן שיבא־אילקס: שתל מוחי לטיפול ב-PTSD

קרן הון הסיכון המשותפת של חטיבת ARC של בית החולים שיבא יחד עם חברת הציוד הרפואי אילקס, ביצעה את השקעתה הראשונה. הקרן הודיעה בתחילת 2024 כי תקצה 10 מיליון דולר להשקעה במיזמים בתחום המכשור הרפואי, וכעת היא יוצאת לדרך בפועל.

החברה בה מתבצעת ההשקעה היא BrainValue Neurotech, המפתחת שתל לגירוי מוחי לשם טיפול ב-PTSD ומחלות נפש נוספות. הטכנולוגיה פותחה על ידי פרופ' רוני פז ממכון ויצמן, ראש הפקולטה לביולוגיה ומכון עזריאלי למדעי המוח והעצב. החברה מנוהלת על־ידי דן רפפורט (מנכ"ל) ומירי פולצ'ק.

מהחברה נמסר כי מדובר בשתל ובאלקטרודות בעומק המוח, המאפשרים איתור מדויק של רשת הנוירונים הפתולוגית, וקידודה מחדש, בשילוב מנגנוני למידה טבעיים וגירוי מקומי, לטיפול בהפרעות נפש קשות; זאת, עם מיקוד ראשוני בחולי PTSD קשים, העמידים לטיפולים הקיימים.

דן שוורצמן, מנכ"ל embARC, ציין: "הגישה החדשנית והאמיצה של החברה מתאימה בדיוק למשימה שהגדרנו לעצמנו: לתמוך בפתרונות בחזית המדע שיש להן פוטנציאל לעשות מהפכה בתחום בריאות הנפש". שוורצמן ציין כי בכוונת הקרן להשקיע בעוד 6-8 חברות במהלך 2025.

החברה תקבל 250 אלף דולר מיידית, מנטורינג מצוות ARC, גישה לרשת בתי החולים של ARC ורואד־שואו למשקיעים וללקוחות פוטנציאליים.

הפקולטה לרפואה של בר אילן בגליל תקים בניין הוראה חדש, בהשקעה של 180 מיליון שקל

בשבוע שעבר, התקיים טקס הנחת אבן הפינה לבניין הוראת הרפואה בפקולטה לרפואה על שם עזריאלי, שמפעילה אוניברסיטת בר אילן בצפת. הבניין יוקם בהשקעה של 180 מיליון שקל. הבניין החדש מוקם על רקע גידול צפוי במספר הסטודנטים לרפואה. המבנה יכלול, בין היתר, 12,000 מ"ר של כיתות, אודיטוריום, ספריה חדשנית, ומרחבי פנאי - חדר כושר וקפיטריות.

האירוע הזה מתרחש על רקע הקמת רשת מחקרית גלילית, הכוללת תשעה מרכזי מצוינות ייעודיים בתחומי רפואה מגוונים. כל מרכז יאגד תחתיו חוקרים ורופאים, בחזון של חיבור בין אנשי מחקר ואנשי שטח.

פרופ' אריה צבן, נשיא אוניברסיטת בר־אילן, אמר בטקס: "מאז שהקמנו את הפקולטה לרפואה בגליל, האתגרים רק הולכים ומתגברים, גם בזירה הביטחונית וגם בזירה התכנונית, אבל אנחנו מתקדמים צעד אחר צעד וממשיכים לממש את החזון. בעיניי, זה הפרויקט הציוני מהחשובים ביותר כיום: חיזוק הגליל והחזרת התושבים לצפון עם מערכת בריאות חזקה".

רשת "בית בלב" מטמיעה מערכת פיזיותרפיה דיגיטלית של חברת Kemtai

רשת "בית בלב" מקבוצת מכבי, המתמחה בטיפול גריאטרי שיקומי והמשכי, הטמיעה במרכזיה פלטפורמת פיזיותרפיה דיגיטלית מבוססת ראייה ממוחשבת של החברה הישראלית קמטאי (Kemtai). הפלטפורמה מזהה את תנועות ותרגילי הקשיש בעת תרגילי השיקום הפיזיותרפיסטי, מספקת לו משוב מיידי על איכות הביצוע, ואף מנחה בזמן אמת כיצד להשתפר. בית בלב הוא המוסד הגריאטרי הראשון שמאמץ את מערכת קמטאי הישראלית.

המערכת תשמש את הצוותים הרפואיים של "בית בלב" לצורך שיפור תהליכי השיקום של הקשישים בבתי החולים הגריאטריים השיקומיים של הרשת. המטפלים יוכלו להשתמש במכשירים שונים שקיימת בהם מצלמה (טלפון, מחשב או טאבלט) בעת פיזיותרפיה של הקשישים, ובהתאם לסרטון של התרגיל הרצוי שהמטפל הגדיר - המערכת תזהה את המידע הרלוונטי להמשך הטיפול. בנוסף, המערכת מאפשרת מעקב והתאמה אישית של תרגול לקשישים.

"בית בלב" פיתחה תוכנית ייחודית לשימוש במערכת, תוך הגדלת זמינות האימונים מעבר לזמן המפגשים עם המטפלים, והיא תאפשר, לראשונה, לעשות שימוש במערכת בפיקוח מפעיל טכנולוגיות רפואיות אחרי שעות הטיפול. בנוסף, "בית בלב" תוביל מחקר משותף עם קמטאי, לצורך אבחון והערכת סיכון לנפילות בקרב האוכלוסייה המבוגרת, מה שיאפשר להתאים את תוכניות השיקום בצורה מדויקת יותר ולמנוע נפילות בזמן השיקום.