איזו עצה היה וויני נותן לביבי

אנחנו יודעים שפוליטיקאים בכירים מכורים לביוגרפיות של פוליטיקאים בכירים אחרים. הבה נדפדף בזו של צ'רצ'יל, כדי לנחש מה קורא בנימין נתניהו לפני השינה. הוא מעריץ רב שנים של סר ווינסטון, ואין זה מן הנמנע שהוא שואב השראה ממסעו הארוך והמסובך אל רהביליטציה.

● פרשנות | החזון האיראני: להשמיד את ישראל בלי אורניום מועשר
● פרשנות | כשטראמפ מנבל את פיו, הימין הבדלני באמריקה מצטרף אליו
● פרשנות | החזון האיראני: להשמיד את ישראל בלי אורניום מועשר

צ'רצ'יל יצא חפוי ראש מן הכישלון של 1915 בגליפולי, כאשר היה שר הימייה. הוא קיווה לקצר את מלחמת העולם הראשונה באמצעות נעיצת מאכלת בבטנה הרכה של הקיסרות העות'מאנית. גליפולי נכשלה, עם 250 אלף הרוגים ופצועים לתוקפים, והפכה שם נרדף לקלות דעת וליהירות.

צ'רצ'יל איבד את מקומו בקבינט המלחמה. הוא היה כבן 40. תוחלת החיים הממוצעת של גבר בריטי עמדה אז על 50. בן 40 התקשה אפוא להתנחם בסיכוייו לחזור אל הפוליטיקה 'ביום מן הימים'.

אבל צ'רצ'יל חשב ללא כל ספק על רהביליטציה. הוא הגיע למסקנה, שנשקפים לו סיכויים טובים בהרבה בשדה הקרב מאשר במליאת הפרלמנט. השר הבכיר לשעבר פשט את מקטורנו, לבש מדים, ויצא להיות מג"ד בשוחות המוות של פלנדריה. הוא היה יכול על נקלה להיות אחד מאלף מג"דים בריטיים שנפלו במלחמה (ChatGPT). אבל הוא עשה חיל, והספקנים שבלוחמיו היו למעריצים ולמליצי־יושר.

נדרשו לו שנתיים לפני שהוחזר לממשלה בכהונה חשובה פחות. היו דרושות לו 23 שנה לפני שהוחזר אל משרד הימייה, בתחילת מלחמת העולם השנייה; ועוד שנה אחת לפני שנקרא להציל את בריטניה מתבוסה וממוות כראש הממשלה. רק אז סר אות־הקין של גליפולי ממצחו.

"תוף מעורה של אמו"

נדודי צ'רצ'יל בישימון הפוליטי נעשו חלק טבעי של הדרמה האישית עוצרת הנשימה שלו, מקור השראה לספרים ולסרטים (סדרת טלוויזיה יוצאת מן הכלל בשמונה פרקים, Wilderness Years, פנויה לצפייה ביוטיוב).

הוא עמד בעשור השביעי של חייו, ושמו לא הלך לפניו. לא מש ממנו זכרון האופורטוניזם של נעוריו הפוליטיים (הוא החליף מפלגה פעמיים). ראש הממשלה שהנהיג את בריטניה לניצחון במלחמת העולם הראשונה, דייוויד לויד ג'ורג', אמר עליו, "צ'רצ'יל מוכן לעשות תוף מעורה של אמו, כדי לשיר שירי הלל לעצמו".

בהיותו במדבר הפוליטי, צ'רצ'יל לא חדל לחפש וָו להיתלות בו. הוא ניסה את הודו, הוא ניסה את נישואי אדוארד השמיני לגרושה אמריקאית. לשווא. הוא חזר ועורר את סלידת עמיתיו. בסופו של דבר, היטלר סיפק את הוו. צ'רצ'יל אמנם הקדים לחזות את הסכנה, אבל השימוש שעשה בה לפני 1938 עורר חשד כמעט כללי על מניעיו ועל שיטותיו. חוכמה שלאחר מעשה מראה לנו כמובן שהוא צדק לחלוטין.

הצלחותיו ההיסטוריות לא היו תוצאה של ניצחונות צבאיים מזהירים. למען האמת, כישלונות עצומים נרשמו לחובתו בשלוש השנים הראשונות של המלחמה. הצלחתו הגדולה ביותר הייתה עצם שיורה של בריטניה, לבדה, על אף נחיתותה האיומה.

הוא ידע שניצחון יבוא רק אם ארה"ב תתערב במלחמה. בלילה שלאחר הצטרפותה הוא "ישן את שנתו של הנגאל ושל אסיר התודה". עמדו לו ולבריטניה יחסיו האישיים ההדוקים עם הנשיא רוזוולט. השניים נעשו שותפים אינטימיים בהצלת הציוויליזציה.

"הנצח עצמו ממתין לך"

לא, אין צורך להזכיר לי שנתניהו אינו צ'רצ'יל. יש איזה עשר סיבות לפחות. אני מעלה בדעתי למשל את ההבדל בין העושר הלשוני של צ'רצ'יל ויפי סגנונו לבין העברית הטכנוקרטית העייפה של נתניהו. הוא גם חסר את יכולתו של צ'רצ'יל להשמיע את האמת הערומה בימי משבר ונסיגה. לזכותו החלקית אפשר להגיד שצ'רצ'יל לא היה תלוי בשותפים קואליציוניים בוגדנים, ורוזוולט לא היה צריך להציל אותו מיועצים משפטיים ומבתי משפט.

אבל אילו העזתי לנסח טיוטה למכתב מצ'רצ'יל אל נתניהו, מעבר למחסום הזמן, הייתי כותב אליו: "דיר פריים מיניסטר, עכשיו אתה עומד על סיפה של רהביליטציה, ששום ספין פוליטי לא יוכל להקנות לך. הנצח עצמו ממתין לך".

וויני לביבי: "סע אל נשיא ארה"ב, הרעף עליו חיבה, עטוף אותו בחנופה, ותן את הסכמתך המלאה, החד־משמעית, המיידית והבלתי חוזרת לסיום המלחמה ולהחזרת חטופיכם. עשה כן, ומעל ראשך יישמע משק כנפיה של השכינה.

"אני לא חזרתי מן המדבר, ושמי לא נחרת על לבה של ארצי, בזכות הניצחון, כי אם בזכות העמידה. אני, לאומן ימני אימפריאליסטי, שונא סוציאליסטים וליברלים, איחדתי את כל חלקי עמי, ימין ושמאל, במידה שאיש לא עשה לפניי.

"עשיתי כן מפני שנתתי טעם החורג מן הפוליטיקה ומטקטיקות צבאיות. חידשתי את האמון של אנשים בכנות כוונותיהם של מנהיגיהם. כאשר עמדתי על מרפסת ארמון בקינגהם, ב־8 במאי 1945, לצד המלך והמלכה, כדי לציין את הניצחון, ההמונים הריעו לי בהתלהבות. התלהבותם לא הייתה אקט של תמיכה פוליטית, אלא אנחת רווחה עמוקה. הם החזיקו לי טובה שעזרתי להם לחצות את הנהר הסואן.

"חודשיים אחר כך הם הנחילו לי תבוסה מזעזעת בבחירות הכלליות. אבל זה קרה רק מפני שלא הבנתי שתפקידי הסתיים ביום האחרון של המלחמה. אני מקווה שאתה תבין. כשתחזיר את הצבא ותחזיר את החטופים, אתה תזכה באנחת הרווחה ובחיבוק הפרידה. הרהביליטציה שלך תושלם.

"אגב, אל יהיה לבך גס באנחות רווחה. הן אותנטיות לאין שיעור יותר מאשר מקהלה של תרועות ניצחון.

"שלך (חתימה מטושטשת)".

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר