רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

עתיד היחסים בין בני האדם לרובוטים כבר מתרחש ברחובות הערים ובקמפוסים של מכללות בארה"ב, והוא נראה קצת מפחיד - עבור הרובוטים.

רובוטים, שהוטל עליהם לספק פיצה וחטיפים בשעות הלילה המאוחרות ליושבי הספות, נתקעים בערימות שלג או מתהפכים על גבם, ולפעמים מסתמכים על טוב ליבם של זרים אנושיים כדי לחזור למסלולם.

בקליפורניה, בווסט הוליווד, מדליין טופטה ראתה לאחרונה מרצדס שחורה מתנגשת קלות ברובוט משלוחים בשם "פינגן". הרובוט התהפך ברחוב, ומסך ההתראה שלו הרגיע את העוברים ושבים: "הצוות בדרך".

טופטה עזרה לפינגן לקום על גלגליו.

"אני יודעת שטכנית זה לא בן אדם", היא אמרה. אבל עם העיניים והשמות שלהם, "הם חמודים".

לאחר שכבשו משרות רבות במפעלים ובתעשייה, רובוטים מנסים את כוחם המכני בעסקי המסעדנות - תעשייה שתמיד זקוקה לעובדים. אלפי רובוטים, המופעלים על ידי סטארט-אפים כמו Coco ,Bear ו-Serve, מסיעים כעת המבורגרים של שייק שאק, פיצות של Little Caesars ומנות טייק אווי אחרות לבתים של אנשים ולחדרי מלון. הם מגישים מנות לסועדים במסעדות Buffalo Wild Wings ודני'ס ומגיבים להזמנות מאפליקציות משלוחי אוכל.

את טום פארמר זה לא מרשים. הסופר והיועץ בן ה-65 אמר שצפה באחד מהם מנסה לנווט בערימת בוץ בשיקגו בחורף שעבר, והשתכנע שלמכונות יש עוד דרך ארוכה לעבור לפני שיוכלו לבלות עם בני אדם.

"אי אפשר לדבר עם הדבר הזה בהיגיון", אמר פארמר. "אי אפשר לבקש ממנו לפנות ימינה".

ראשונים בניסוי

קמפוסים של מכללות - מרחבים מתוחמים שיש הם פחות מכוניות והרבה בני אנוש רעבים - הציעו עצמם לניסויים ראשוניים של איסוף מזון אוטומטי. הרובוטים מעבירים אוכל ללקוחות Grubhub, שירות משלוחי מזון, באוניברסיטת אוהיו סטייט, באוניברסיטת אריזונה וביותר מ-30 קמפוסים אחרים. באוניברסיטת נוטרדאם, יש המתלוננים שהרובוטים חוסמים את המדרכות. הסטודנטים מועדים עליהם, במיוחד כשהם שיכורים, והשובבים ביניהם מתיישבים עליהם לעתים.

יש המוצאים את הרובוטים חביבים ועוקבים אחר המועדפים עליהם ברשתות החברתיות. אחרים, כמו הבוגר הטרי איסא שייח', רואים בהם מבשרים של עתיד מדכא.

שייח' פרסם בשנה שעברה מאמר מערכת בעיתון הסטודנטים, שהזהיר כי הרובוטים הלבנים והקופסתיים גורמים לקמפוס "לדהור לעבר דיסטופיה", ומעודדים סטודנטים להסתגר בחדריהם במעונות במקום להתערבב בחדרי האוכל.

כאשר עבד בחנות נוחות בקמפוס, אמר שייח', הוא לפעמים צייד רובוטים בהזמנות של בקבוק מים אחד, שקית ממתקים אחת או חצי ליטר גלידה.

"זוהי פגיעה אסתטית ותרבותית במה שאנחנו רוצים להפיק מהחוויה האקדמית שלנו", אמר שייח'. הוא קרא לחרם.

Grubhub מסרו שרובוטי משלוחי מזון לא חוו ירידה כלשהי בעסקים לאחר הקריאה לחרם, ושרוב הסטודנטים אוהבים אותם. "ראינו אינספור סרטונים של אנשים שנהנים וחוגגים עם הרובוטים", נמסר מהחברה.

כאשר סמנתה אריקסון, סייעת לתלמידי בית ספר בת 31, נתקלה באחד מהם במהלך טיול אחרון ללוס אנג'לס, היא עמדה מול המכונה כדי לנסות להערים עליה. המכונה עצרה ותמרנה סביבה, והמשיכה בדרכה.

מבדרים או מטרידים?

אריקסון תושבת שיקגו, חושבת שהבוטים יותר מבדרים מאשר מטרידים - לעת עתה. עם הזמן, היא אמרה, הם ייקחו על עצמם יותר תפקידים ותחומי אחריות אנושיים. "זה נראה בלתי נמנע", אמרה.

בדומינו'ס פיצה, המנהלים ייחלו לפעמים שהשליחים הרובוטיים שלהם יהיו יצירתיים יותר. בשנת 2021, דומינו'ס חברה לחברת הרובוטיקה Nuro כדי להתחיל לבחון שימוש בשליחים רובוטיים המורשים לנהוג לצד מכוניות ביוסטון.

המכונות הוכיחו את עצמן כקפדניות במיוחד בנוגע לחוקי החניה. בעוד שנהג אנושי עשוי להדליק את האיתות ולחנות בחניה כפולה במהלך משלוח, הרובוטים - שגודלם כגודל אופנוע טיולים גדול - המשיכו לחפש מקום חוקי.

"הרכב פשוט המשיך להקיף שוב ושוב את הבלוק, בשעה שאישה בכפכפים רצה אחריו", אמר מנכ"ל דומינו'ס, ראסל ויינר. דובר מטעם Nuro אמר כי החברה לא נתקלה בבעיות חניה במהלך הפיילוט שלה עם דומינו'ס, וכי המותג כבר לא מייצר בוטים למשלוחי מזון.

Coco Robotics, חברה מסנטה מוניקה, קליפורניה, הנתמכת על ידי סם אלטמן, מפתחת רובוטים המשתמשים בחיישנים ובסוג של מכ"ם כדי לנסוע ברחובות העיר ולהסיע ארוחות ארוזות, פיצות ושקיות מצרכים. הקוביות האדומות על הגלגלים, שמשקלן כ-45 ק"ג, מתהדרות בדגלים המסמנים את נוכחותן, נוסעות במהירות של כ-8 קמ"ש על מדרכות ומבלות את השעות החופשיות שלהן במסעדות המעסיקות אותן או בחללי אחסון.

מנכ"ל Coco, זאק ראש, מאמין שרובוטים ובני אדם יכולים להתקיים בהרמוניה, והוא מצביע על קהל המעריצים של Coco כהוכחה. מאז שהרובוטים של החברה החלו להופיע ברחובות לוס אנג'לס ושיקגו, הציפו את הרשתות החברתיות סרטונים שבהם הצופים רצים אחריהם עם כלביהם או מתעדים אותם מתפתלים סביב עמודי תאורה.

"ילדים מחבקים את הרובוט ומנסים לדבר איתו", אמר ראש. "הייתה פעם מסיבת רחוב שעקבה אחרי רובוט כזה".

דוברת של Serve אמרה שהחברה ייצרה את הרובוטים שלה באסתטיקה "של סרט מצויר" כדי לגרום להם להיראות ידידותיים יותר. היא הוסיפה שאנשים שצפו ברובוטים התייחסו אליהם כמו לחיות מחמד או לילדים.

לא לכל הרובוטים יש כזה מזל. בערב שישי האחרון בלוס אנג'לס, ראתה לורה פרגוסון רובוט אחד במצוקה, אורותיו האדומים מהבהבים ותא המטען שלו פתוח וריק.

"הרובוטים האלה פשוט מנסים לעשות את עבודתם ולעזור לנו", אמרה המעצבת הגרפית בת ה-29 מבוורלי הילס. "הם עושים כמיטב יכולתם."

היא פשוט המשיכה בדרכה.