ההסכם האחרון אמור היה להעניק ודאות, אז איך איום השביתה חזר

בעוד פחות משבועיים אמורים כ־2.5 מיליון ילדים וילדות לחזור לספסלי הלימודים ולגנים, אך שני מוקדי איום מטילים צל על פתיחת שנת הלימודים כסדרה. מצד אחד, רן ארז, יו"ר ארגון המורים בתיכונים, שמימש את מנגנון האיומים השנתי שלו והכריז על סכסוך עבודה. מצד שני, ובאופן חריג השנה, דווקא שר החינוך יואב קיש מאיים להשבית את מערכת החינוך אם האוצר לא יעביר מיידית 250 מיליון שקל לאבטחת מוסדות החינוך. זאת, במסגרת מאבק פוליטי פנימי בקואליציה שהפך את הסעיף הטכני לכלי במאבקי הכוחות בממשלה.

● שאלות ותשובות | שנת הלימודים בסכנה בגלל 250 מיליון שקל: המאבק בקואליציה שמאיים על פתיחת בתי הספר
● אחרי עשור של קיפאון: רשות החברות מחליפה את רואי החשבון המבקרים

המאבק על אבטחת מוסדות החינוך

אותו סיפור קורה מחדש כמעט מדי קיץ. רגע לפני פתיחת שנת הלימודים, "מתברר" למדינה שאין כסף לשלם למאבטחים במוסדות החינוך. את השכר למאבטחים משלמות הרשויות המקומיות, שמבקשות אותו מהמשרד לביטחון לאומי בסיוע משרד החינוך - שמתווכחים ביניהם ומול משרד האוצר מי יישא בעלות התקציבית.

בסוף כל חופשת קיץ הבעיה נפתרת. תמיד נמצא מקור תקציבי למאבטחים ברגע האחרון. בדרך כלל מדובר בדיונים מקצועיים בממשלה שאינם תופסים את הקשב הציבורי. אלא שהפעם, סעיף אבטחת בתי הספר נכרך במאבק פוליטי פומבי בקואליציה. עד כדי כך שדווקא שר החינוך, יואב קיש, הוא זה שמאיים להשבית את מערכת החינוך, אם לא ייענה האוצר לדרישתו להעברת 250 מיליון שקל למאבטחים.

הקיץ, המחלוקת הנצחית על האבטחה הצטלבה עם הצעת שר האוצר להגדלת תקציב המדינה לשנת 2025 ב־31 מיליארד שקל, למימון עלויות המלחמה בעזה ובאיראן. כל פתיחה של תקציב המדינה, גם אם לצורכי חירום, מציפה באורח קבע דרישות של חברי הממשלה מהאוצר, בתמורה לתמיכתם בתקציב בכנסת.

ואכן, ישיבת הממשלה שבה אושר ביום ג' התקציב המחודש לקראת חקיקה בכנסת הייתה סוערת וקולנית. כבר בשעות שקדמו לה, נרשם קרב ציוצים והודעות לתקשורת בין סמוטריץ' לבין קיש והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שהיו מתואמים. כדי "לתבל" את הנרטיב, קשרו שני האחרונים בין היעדר התקציב לאבטחת מוסדות החינוך לבין 1.6 מיליארד שקל לחלוקת מזון בעזה שנכנסו בתקציב המעודכן.

"סמוטריץ' מעדיף את ביטחון ילדי עזה על פני ביטחון ילדי ישראל", תקף קיש. בן גביר ליבה את האש: "את הכסף שמשרד האוצר צריך להעביר לתקצוב אבטחת מוסדות חינוך לילדי ישראל הוא מסרב להעביר, ובמקום זה הוא מעביר אותו כעת לטובת ילדי עזה". סמוטריץ הגיב בזעם: "לא קל להיות שר אוצר בתקופת מלחמה. לפעמים זה עוד יותר לא קל מול קומץ שרים פופוליסטי שמשתלח, מטיח עלבונות אישיים ומחפש כותרות וסיבובים פוליטיים".

מה המקור לוויכוח הנצחי ומדוע הוא אינו נפתר אחת ולתמיד? "הסיבה היא שאף שר אוצר או שר חינוך לא רוצה לריב עם ראש עיר חזק, בטח לא עם ראש עיר מהליכוד", אומר גורם לשעבר במשרד האוצר. לדבריו, נוח יותר לשרים לדרוש מהדרג המקצועי להעביר את הכספים ולפתור את המחלוקת. אלא שלפי הגורם, הפעם היריבויות האישיות גוברות על האינטרסים המשותפים בפתיחת שנת הלימודים כסדרה: "סמוטריץ' ובן גביר אוהבים לריב אחד עם השני ותמיד ימצאו על מה", הוא אומר. סיבה שנייה למאבק הפוליטי, שלפי הגורם לא ניתן להתעלם ממנה, היא קרע ביחסים בין סמוטריץ' לקיש: "פעם הם היו חברים ונמצאו בקשר מצוין גם בתחילת הקדנציה הזאת. משהו השתנה שם".

האיומים של ארגון המורים

למי שעוקב אחר מערכת החינוך לאורך השנים, ההכרזה של רן ארז על סכסוך עבודה היא צפויה מראש. כמעט בכל אחת מ־28 השנים שבהן הוא מכהן כנציג המורים העל־יסודיים, חודש אוגוסט מלווה באיומי שביתה, הכרזות על סכסוכי עבודה או השבתות בפועל.

ארז הכריז על סכסוך עבודה אבל טרם הודיע באילו צעדים ינקוט. עמדת האוצר היא שלא יסבלו שביתה, והפעם גם לא עיצומים. בשנים האחרונות, השנה נפתחה רשמית, אך במקביל שיבשו מורים פעילות באופן מאורגן בבתי ספר רבים.

השנה בוחנים באגף שכר באוצר מגוון צעדים לפירוק האיום מראש. הטריוויאלי שבהם: הגשת צווי מניעה לבית הדין, שיוגשו כנראה בקרוב. פתרון יצירתי יותר שעלה באוצר הוא סירוב לקבל עבודה חלקית של המורים. לפי האוצר, למדינה שמורה האפשרות לדרוש ממורים להגיע לעבודה במשרה מלאה בלבד.

כלומר, מורה שיגיע לבית הספר אבל יעבוד ב"מתכונת עיצומים" לא יתוגמל בשכר עבור השעות הללו. הסיכון בכך הוא שארז יצא לשביתה מלאה. אך באוצר מעריכים ששביתה שכזאת לא תחזיק יותר מיום־יומיים מכיוון שתיצור לחץ אדיר מהציבור ומהממשלה על ארגון המורים.

הפעם, הסיבה המוצהרת לסכסוך היא החלטת האוצר לבטל את האפשרות של מורי התיכונים לבצע חמש מתוך עשר "שעות השהייה" מהבית. שעות אלה אושרו לביצוע מהבית בשנתיים האחרונות, אך לא עוגנו בהסכם הקיבוצי שנחתם בספטמבר 2024. כעת, כשהאוצר דורש מהמורים לחזור לבצע את כל שעות השהייה בבית הספר, ארז מאיים בשיבושים. בנוסף לסוגיית שעות השהייה, ארז מעלה טענות על אי הקצאת 4 מיליון שקל שהובטחו לעידוד השתלמויות מקצועיות, והקפאת האפשרות של מורים לצאת לפרישה מוקדמת מעבר למכסה של 320 מורים בשנה.