מקושרים יותר ועם המון אפשרויות לאקזיט: כך נראה הדור החדש של הסייבר הישראלי

החודשים האחרונים חשפו שינוי טקטוני בנוף של ענף הסייבר הישראלי עם ירידתם מהבמה של כמה מהענקים שעזרו להקים אותו: מייסד צ'ק פוינט והמנכ"ל הוותיק גיל שויד פינה בתחילת השנה את כסאו לנדב צפריר, כשהוא שומר על מקומו כיו"ר החברה; זמן קצר לאחר מכן הודיעה גם סמנכ"לית הטכנולוגיות והמוצר הוותיקה של החברה, דורית דור, על עזיבתה; בסייברארק, לאחר ששני המייסדים אלון כהן ואודי מוקדי פינו את כס המנכ"ל למאט כהן, החברה נמכרה לפני חודש ותנוהל בפועל בידי ניקש ארורה, מנכ"ל הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס, שרק השבוע נפרדה מניר צוק - המייסד ואחד האנשים המשפיעים על הסייבר העולמי.

● ראיון | "אנחנו כמו קיבוץ בעמק הסיליקון": קרן ההשקעות שמחברת בין ישראל ליהודי ארה"ב
● שנים של מימושים: כך הכין ניר צוק את הקרקע לפרידה מפאלו אלטו
● הצוללת | הבכיר באנבידיה ישראל מגלה: זו התכונה שהכי חשובה לי אצל עובדים

שטף העסקאות בסייבר הישראלי - כאשר רק בשבוע האחרון חשף גלובס עסקה נוספת המתבשלת למכירתה של ארמיס לפי שווי של 5 מיליארד דולר - מעיד על כך שגם אחרי דור המייסדים, ענף הסייבר הישראלי חי ובועט בין השאר בזכות סוג חדש של מנהלים. מדובר ביזמים סדרתיים מנוסים, שמאחוריהם אקזיט גדול אחד או שניים, שמנהלים חברות מצליחות ובמקביל משקיעים באופן פרטי בחברות סייבר אחרות; ולא פחות מכך: משמשים כמשקיעים פסיביים בקרנות הון סיכון אחרות שבעצמן משקיעות בסייבר.במקרים קיצוניים, מנהלים היזמים הללו קרנות הון סיכון בעצמם ומשקיעים בדור הבא של החברות - בזמן שהם ממשיכים לנהל את החברה שלהם.

"הדור החדש של היזמים מגיע מאוריינטציה עסקית שבה קל יותר להקים, למכור או לסגור חברות - מאשר ההכרח להגדיל את החברה בכל מצב", אומר אלון לסט, אנליסט טכנולוגיה במיטב. "זה אומר שנראה פה פחות פאלו אלטו או צ'ק פוינט, ויותר חברות שנרכשות בשלב המוקדם של חייהן. הכסף הרבה יותר קל להשגה והמהירות שבה חברות מתמזגות גבוהה הרבה יותר".

 צילום: מקור: IVC. לחצו על התמונה כדי להגדיל אותה

השמות הגדולים הבאים בענף הסייבר

הדוגמא המפורסמת ביותר היא זו של אסף רפפורט, מנכ"ל חד הקרן וויז (Wiz), שממתין כעת לאישור המכירה של החברה לידי גוגל ב־32 מיליארד דולר. רפפורט הקים את חברת הסייבר אדאלום ומכר אותה לפני עשור למיקרוסופט ב־320 מיליון דולר והקים עם כמה חברות מהצוות המייסד את וויז. במקביל, הוא השקיע מהונו הפרטי בחברות כמו טאלון, שנמכרה לפאלו אלטו נטוורקס ב־460 מיליון דולר, ובדאזז, שוויז בניהולו רכשה ב־450 מיליון דולר.

בנוסף, הוא מושקע בלפחות שתי קרנות הון סיכון שמשקיעות בתורן בחברות סייבר אחרות: סייברסטארטס של גילי רענן ו־Team8 שהקים נדב צפריר, כיום מנכ"ל צ'ק פוינט.

אחד מהעובדים הראשונים של רפפורט באדאלום, יבגני דיברוב, היה גם המשקיע הראשון בוויז, לצד המייסד המשותף שלו בחברת ארמיס נדיר יזרעאל, שכאמור, מנהלת משא ומתן למכירתה לתומא בראבו ב־5 מיליארד דולר בימים אלה.

גם דיברוב ויזרעאל הם משקיעים ראשונים בקרן סייברסטארטס, ובמקביל גם בקרן Team8 הישראלית. הם חלקו השקעה משותפת מוצלחת בסטארט־אפ אקסיס סקיוריטי, שנמכרה ל־hp בחצי מיליארד דולר, ובה השקיע גם דן אמיגה, מי ששירת באותה יחידת מודיעין שבה שירת רפפורט. אמיגה הוא ממייסדי איילנד סקיוריטי, חברה נוספת שזכתה לתג מחיר של 5 מיליארד דולר בסבב גיוס, ובעצמו משקיע סדרתי ובעליה של קרן הון סיכון שמשקיעה בחברות סייבר, פיקצ'ר קפיטל, לצד שותפים בכירים כמו הישראלי מיקי בודאי.

הדור החדש שמניע את גלגלי ענף הסייבר הישראלי - בין אם בהקמה של חברות אחרות, השקעה בהן ישירות או באמצעות קרנות ישראליות, ומנטורינג - הולך ותופס מקום מרכזי גם על במת העולם, עם חברות ששולטות בנישות סייבר כמו ענן, בינה מלאכותית, דפדפנים, תשתיות קריטיות וניהול נתונים. באופן שכזה הביאו לארץ קרנות ענק שקודם לכן צמצמו את השקעותיהן בארץ, כמו סקויה, גריילוק ואינדקס, ויצרו רשת חברתית עמוקה שמאפשרת להם להגיע לכל קרן, ענקית טכנולוגיה או בכיר בתעשייה שיחפצו להגיע אליו.

מטבע הדברים, עם חברות רבות בפורטופליו, השקעות בקרנות הון סיכון ישראליות ואמריקאיות ועם חד קרן באמתחתם - כל אחד מהיזמים הללו עשוי ליהנות ממסלולים רבים לאקזיט, דבר שיגדיל את עוצמתו בתעשייה. בין המשקיעים בקרן סייברסטארטס נמצאים שמות גדולים כמו שלמה קרמר, ניר צוק, אסף רפפורט ויבגני דיברוב. על המשקיעים ב- Team8 נמנים יזמים כמו ממייסדי וויז ומיקי בודאי; בין המשקיעים בקרן הסייבר מרלין עופר סמרי, דן בנימין ועופר בן נון, ועל המשקיעים בקרן גלילות נמנים גיא פלכטר, רותם אירם, אלון ארבץ וגיא ניצן. רבים מושקעים ביותר מקרן ישראלית אחת.

העברת כלים וידע לדור הבא

כפי שהיה בדור המייסד של הסייבר הישראלי, גם הדור החדש מגיע ברובו מיחידות המודיעין ובהן 8200 והיחידה הטכנולוגית 81, ומסלולים יוקרתיים כמו תלפיות ואר"מ, הן המקום שבו נולדים יזמי העל. הקשר שנוצר ביחידות הפיתוח המיוחדות האלה מלווה אותם לאורך כל הקריירה. "הקשרים ממשיכים הלאה שנים רבות אחרי השירות", אומר אורן יונגר, שותף בקרן נוטאבל (Notable), בעצמו יוצא מודיעין. "החיבור שלהם נעשה דרך השירות הסדיר והמילואים ומייצר רשת של קשרים אדירה, כזו שמאפשרת לחברים שלה נגישות הדדית שאין במקומות אחרים. אם אני רוצה לקבל חוות דעת כנה על יזם או על חברה כלשהי, אני יכול לקבל אותה די במהירות".

אבל מלבד יצירת קשר, אומר יונגר, הרשת הזו מאפשרת לבוגרים שלה, שהם, נניח, בסוף שנות העשרים שלהם או בתחילת שנות השלושים שכבר עשו אקזיט אחד, ושיש להם עוד הרבה מה לתרום, לעזור לחברים אחרים בה. "יש כאן רצון להעביר ידע לדור הבא", הוא אומר, "ויש כאן כמובן את האלמנט הפיננסי: יזמים צעירים שיש ליזמים הבוגרים יותר יכולת מימון גבוהה ושהם יכולים לשמש מקור השקעה טוב כמשקיעי אנג'ל".

הבינה המלאכותית, מוסיף לירן גרינברג, שותף־מנהל ומייסד Team8, "היא מהפכה אמיתית שמייצרת הזדמנויות לבנות חברות עם דור חדש של טכנולוגיה מסוג אחר לגמרי. זה מייצר גל חדש של חברות, לרבות בסייבר, כשרבות מהן של יזמי 'פעם שנייה או שלישית', או כאלה שמסייעים לבנות כמשקיעים או מנטורים. כל דור חדש של חברות סייבר מביא איתו ביקוש לגיוס הון, ידע ושיטות עבודה שאיננו רק טכנולוגי אלא נוגע גם לעולמות המכירות והשיווק מהדורות הקודמים".