צרפת במשבר פוליטי: ראש הממשלה הודח

הממשלה הצרפתית נפלה היום (ב') בהצבעת אי-אמון, על רקע התנגדות מקיפה לתוכנית של ראש הממשלה היוצא פרנסואה ביירו לקיצוץ בגירעון התקציבי ולצמצום החוב הלאומי הצרפתי. ביירו קרא בנאום שנשא בפני האסיפה הלאומית לפני הערב ההצבעה להגיע לפשרה, ואמר כי החוב המשתולל של צרפת (שהגיע ל-114% מהתמ"ג השנתי) מהווה "איום קיומי" על הכלכלה הצרפתית. למרות זאת, בהצבעה לאחר מכן הפסידה הממשלה המכהנת, כאשר 364 מהצירים הצביעו נגדה, ורק 194 בעדה.

● בגרמניה משחיתים משרדים, בבריטניה מתכוננים לשיבוש תערוכה: החברות הביטחוניות הישראליות בכוננות מעבר לים
● אנליסטים מעריכים: "מלחמה עם איראן - עד סוף 2025"

ביירו הפך לראש הממשלה הרביעי להיות מודח בשלוש השנים האחרונות, וצרפת שוב נמצאת במשבר פוליטי כתוצאה מהעובדה שהנשיא מקרון לא מצליח להקים ממשלה שתזכה לרוב בפרלמנט. בחירות הבזק עליהן הכריז מקרון בקיץ שעבר הוכחו כ"התאבדות פוליטית", והוא איבד בהן גם את הסיכוי להרכיב קואליציה יציבה. במקום זאת, גושי השמאל והימין הפופוליסטי התחזקו, וצרפת הפכה ל"בלתי ניתנת לשליטה" מבחינה פוליטית.

ביירו (74) מונה על ידי מקרון לתפקיד בדצמבר האחרון. בחודש האחרון הוא הכריז על הצבעת האמון במטרה להעביר קיצוצים כואבים מול ציבור המתנגד להם, ול"גלח" כ-44 מיליארד אירו מהתקציב השנתי. המשמעות היא ביטול שני ימי חופש לאומיים (מתוך 11), קיצוץ בפנסיות, קיצוץ במענקי סיוע להתמודדות עם יוקר המחייה ועוד. הצעדים הללו אינם פופולריים בציבור, וגם לא באופוזיציה המחזיקה ברוב המושבים בפרלמנט.

ביירו הבטיח "להילחם בכל הכוח" מאז שהכריז על ההצבעה בחודש שעבר, ואכן עשה זאת באמצעות שורת ראיונות יומיים, פודקאסטים ופגישות עם ראשי המפלגות בשבועיים האחרונים. אולם הוא סירב לחזור בו מתוכניותיו.

האפשרויות העומדות בפני מקרון

כעת כל העיניים נשואות אל הנשיא מקרון. בפעם הקודמת שבה הודחה ממשלה שמינה, אז היה זה מישל ברנייה אחרי שלושה חודשי כהונה בלבד, חיכה הנשיא הצרפתי 24 שעות עד שהודיע על תוכניותיו ועל מינוי ביירו. כעת יש לו שתי אפשרויות: לקרוא לבחירות חדשות בצרפת או למנות ראש ממשלה חדש שינסה גם הוא להחזיק כמה שיותר זמן ולהעביר תקציב ל-2026, אולי תוך ויתורים לאופוזיציה. ישנה גם אפשרות שהממשלה החדשה תחבור לאחד הגושים, ובמיוחד למפלגת הסוציאליסטית מהשמאל, אולם מדובר בשלב זה בספקולציות פוליטיות בלבד. בנוגע לבחירות, הרי שמקרון רואה כי הסקרים מנבאים רק העמקה של הקיטוב ולא פתרון או רוב למפלגתו.

מנהיגת מפלגת "האיחוד הלאומי" מרין לה-פן, שמפלגתה מובילה בסקרים, קראה למקרון ללכת לבחירות חדשות לפרלמנט על רקע כשלון הממשלה. מפלגתה אמרה כי היא "מוכנה לקרב" ותנסה להיות הגדולה ביותר בסיבוב הבחירות הבא. בפעם הקודמת הסחף לימין שנרשם בסיבוב ההצבעה הראשון בצרפת עורר "קמפיין גוועלד" שבתורו גרם להיסחפות לשמאל בסיבוב ההצבעה השני והמכריע.

תחת החוקה של צרפת לנשיא יש סמכויות מפליגות (יחד עם הגבלת הכהונה לשתי תקופות), והוא יכול למעשה למנות ממשלה כרצונו. הבחירות לנשיאות מתוכננות רק לאביב 2027, ומקרון הבהיר בעבר כי אין לו שום כוונה לפרוש לפני כן.

התהפוכות הפוליטיות כעת, בתזמון הנוכחי של עימות בנושא סחר וביטחון עם ארה"ב, ועל רקע קשיים כלכליים של צרפת וצמיחה נמוכה, הביאו לחשש ממשבר כלכלי במדינה. ביירו יצטרף לאליזבת בורן, גבריאל אטאל ומישל ברנייה, כולם ראשי ממשלה מאז 2022 שנכשלו להוביל קואליציית מיעוט שתביא להסכמות עם האופוזיציה. התקציב הצרפתי, למשל, לא זכה בתמיכה רוב הפרלמנט בשנתיים האחרונות, אלא הועבר בצו נשיאותי. הפסד בהצבעת האי-אמון היום מאיים על העברת התקציב לשנת 2026, שאמור להיות שונה מהותית מזה של השנה האחרונה, וכולל סדרי עדיפויות אחרים בתחום הביטחון, יוקר המחייה ועבודה.

בנוסף, הוא מסמל את חוסר האמון של הציבור בנשיא המכהן מקרון. רק 15% מהצרפתים "סומכים" על מקרון כי יצליח להתמודד עם המשבר הנוכחי, לפי סקר שפורסם בסוף השבוע בעיתון צרפתי. בשבוע הבא (18 בספטמבר) צפויה להתקיים הפגנת ענק בשם "חסמו את הכל" המובלת ידי איגודים מקצועיים ושצפויה לשבש את החיים הציבוריים בצרפת, ואחרי הפגנות מחאה נוספות מצד עובדי בתי חולים ורכבות שישבשו גם הן את החיים במדינה.