הנפקת המניות הראשונית של יבואנית הרכב יוניברסל מוטורס (UMI) מתקרבת לקו הסיום, שצפוי ממש בימים הקרובים. לגלובס נודע כי החברה, שכבר נסחרת בבורסה באמצעות אג"ח (ולפיכך מדווחת על תוצאותיה העסקיות), מתכוונת להנפיק 20% ממניותיה ולגייס 675 מיליון שקל, לפי שווי של 3.38 מיליארד שקל אחרי הכסף - נמוך במקצת מההערכות המוקדמות. בד בבד עם ההנפקה, תחלק UMI, יבואנית שברולט, קאדילק ואיסוזו לישראל, דיבידנד ענק לבעלי השליטה בה - משפחות עיני ודנון.
● מנהלת ההשקעות שבטוחה: זה התיק שתישנו איתו בשקט
● ניתוח | הניסיון להוריד את המחיר, והנסיגה: מדוע בוטלה עסקת הענק של קרן אלומה ובזק?
הדיבידנד צפוי להיות מחולק ברבעון הרביעי, "בסכום השווה לכמחצית מתמורת ההנפקה". המשמעות היא שהבעלים ייהנו מדיבידנד של כ-270 מיליון שקל. גם המוסדיים שישקיעו בהנפקה יקבלו כ-10% מהשקעתם בחזרה מיד עם חלוקת הדיבידנד (כ-67 מיליון שקל). את ההנפקה מוביל לידר הנפקות.
בכך צועדת UMI בנתיב דומה לזה שבו בחרה גם רמי לוי נדל"ן, המתקרבת אף היא להנפקה ראשונית (IPO) בבורסה בת"א. במקרה של רמי לוי מדובר בחלוקה גדולה אף יותר של שני שלישים מתמורת ההנפקה, 570 מיליון שקל, שיגיעו לכיסו של בעל השליטה.
מדוע לחלק דיבידנד מכספי ההנפקה, ולא לבצע הצעת מכר של חלק ממניות הבעלים במסגרת ההנפקה? "זה תכנון מס הגיוני ולגיטימי", מסביר עו"ד יניב שקל, שותף בכיר במשרד שקל ושות', המתמחה במיסוי. "ברמת החברה זה כמעט לא משנה מבחינת הכסף שנכנס, אבל מבחינת הבעלים שנמצאים בחברה שנים רבות, כמעט כל השווי שלה הוא רווח. לכן במקרה של הצעת מכר הם היו צריכים לשלם מס גדול מאוד.
"באמצעות הדיבידנד הם 'ידלגו' על מס חברות של 23%, שכן הם יעבירו את הכסף לחברות הפרטיות שדרכן הם מחזיקים ב-UMI. כך ש'המפסיד' היחיד הוא מס הכנסה", מסביר בחיוך עו"ד שקל. על השאלה מדוע לא מעט בעלי שליטה בחברות בוחרים בהצעת מכר ולא בחלוקת דיבידנד מכספי ההנפקה, הוא משיב כי "הם כנראה לא מקבלים ייעוץ מיסויי נכון. זו לא עסקה נדירה, וזה קורה גם בחברות פרטיות".
בכל מקרה, כאשר אותם בעלים ירצו להוציא את הכסף מהחברה הפרטית שלהם לחשבון הבנק, הם כבר יצטרכו לשלם מס רווחי הון ויסף של 35%. אולם את מס החברות ש-UMI כבר שילמה בעבר על אותם כספים (23%) לא יצטרכו לשלם שוב.
"כשאתה מכניס כסף חדש לחברה הוא מממן את הפעילות השוטפת, ומפנה את הכסף הישן ש'תקוע' כעודפים בנכסים כדי לחלק אותו כדיבידנד", מוסיף שקל. גורם אחר בשוק מוסיף כי "הם השקיעו הרבה במלאי ולכן העודפים בחברה נמצאים בתוכו. כשעושים הנפקה, אם אין צורך להשתמש בכסף כדי להגדיל את הפעילות, אפשר להשתמש בו כדיבידנד".
תוספות שכר, מענקים ואופציות: צמד המנכ"לים שירוויחו מיליונים מהנפקת UMI
מלבד בעלי השליטה, עוד שני בכירים ב–UMI צפויים ליהנות באופן ניכר מהנפקת החברה: המנכ"לים המשותפים עמית רון ובני גבאי, שמשמשים בתפקידיהם משנת 2018. אלה יזכו לשדרוג משמעותי בשכרם וכן מבונוס מיוחד ואופציות שיקבלו בעקבות ההנפקה, שבעקבותיהם תעמוד עלות שכרו של כל אחד מהם בשנה הקרובה על כ–10 מיליון שקל.
עלות השכר של רון (ללא הבונוס המיוחד) צפויה לזנק ב-19%, לסכום של יותר מ-7.8 מיליון שקל בשנה, ושכרו של גבאי יזנק ב-22% לעלות של 7.1 מיליון שקל, בהנחה שהרווח של החברה לפני מס יעמוד על כ-375 מיליון שקל (ירידה קלה לעומת 400 מיליון אשתקד).
זאת מאחר שכל אחד משני המנכ"לים זכאי למענק בשווי 1.2% מהרווח השנתי של UMI לפני מס, וכן בזכות תגמול הוני שיינתן לשניים בסכום של 3.6 מיליון שקל כל אחד, שיחולק באופן שווה על פני שלוש שנים. התגמול ההוני הוא תוספת חדשה לחבילת השכר של השניים.
בנוסף, כל אחד מהמנכ"לים יקבל כאמור מענק חד פעמי של מיליון שקל, בעקבות "תרומתם המיוחדת להנפקה", וכן אופציות בשווי 4 מיליון שקל לשנתיים (כלומר 2 מיליון שקל לשנה) במחיר מימוש תואם לגובה ההנפקה - 27 שקל למניה. כך שהם ייהנו מהאופציות החדשות רק אם מחיר המניה יעלה.
יצוין כי במקביל לתפקידו של בני גבאי כמנכ"ל משותף של UMI (וקרוב של בעלי השליטה ממשפחת עיני), בהיקף של "100 שעות לפחות" בחודש, הוא מועסק כיו"ר דירקטוריון חברת הביטוח הפניקס, שם הוא נהנה משכר בעלות של 3.1 מיליון שקל בשנה, בהתאם למגבלת שכר הבכירים בחברות פיננסיות. כך שבסך הכול יהיה צפוי גבאי להרוויח, בשתי החברות, תגמול בעלות של מעל 10 מיליון שקל בשנה. נזכיר כי בשנת 2021 השלימה UMI סיבוב מוצלח על מניות הפניקס ברווח של 160 מיליון שקל, לאחר שרכשה 5% ממניות חברת הביטוח ומימשה אותן כעבור תקופה קצרה.
התרחבה למגוון תחומים
UMI נוצרה במתכונתה הנוכחית בשנת 1993 עם מיזוג עסקי הרכב של משפחת עיני וקבוצת ההשקעות קרדן. בהמשך מכרה קרדן את מניותיה ובשנת 2018 רכש חיים דנון, הפועל בתחום היבוא של ציוד מכני הנדסי (באמצעות חברת קומסקו), מחצית מהחברה תמורת 450 מיליון שקל. זאת לפי שווי של 900 מיליון שקל - שליש משווייה של UMI בהנפקה המתוכננת כעת (2.7 מיליארד שקל לפני הכסף).
מעבר להיותה יבואנית רכב רווחית מאוד, הפכה UMI בשנים האחרונות גם לסוג של חברת החזקות, באמצעות ניתוב חלק מיתרות המזומנים האדירות שלה להשקעות בתחומים שונים. זאת בזמן שנתח השוק שלה בשוק הרכב המקומי קטן בשנים האחרונות מ-4% בשנת 2021, לכ-2% בלבד כיום.
בשנת 2023 הפכה UMI לבעלת המניות המובילה בחברת שירותי הסיעוד וכוח האדם דנאל, בה היא מחזיקה כיום 17% מהמניות בשווי של 475 מיליון שקל (רווח על הנייר של כ-225 מיליון שקל על השקעתה). בהמשך, רכשה את השליטה (62.5%) בחברת האבטחה והניקיון ג'י וואן מידי קרן פימי תמורת כ-240 מיליון שקל. לאחר זינוק מרשים במניה של יותר מ-40% בחודש האחרון, מחזיקה כעת UMI מניות בשווי 441 מיליון שקל ומורווחת כ-200 מיליון שקל על השקעתה.
השקעה פחות מוצלחת הייתה רכישת רשת הציוד המשרדי אופיס דיפו מידי רני צים ב-2022, בעסקה שכללה חוב גדול. בינתיים UMI לא מצליחה להשביח את הרשת, ושווי החברה הוערך בכ-45 מיליון שקל אשתקד - 10 מיליון שקל פחות מבשנת הרכישה.
בנוסף היא פועלת בתחום השכרת הרכב, באמצעות סוכנות "אוויס" בישראל, החלה לייבא מותגי רכב סיניים (פורת'ינג ומקסוס), ומספקת שירותי ליסינג למשאיות, מימון בתחום הרכב ואף הקימה לעצמה סוכנות ביטוח.
תשתית לחברה ציבורית
UMI היא חברה רווחית מאוד. אמנם רווחיה בדומה לענף נמצאים בשחיקה ביחס לשנת השיא 2022, אך גם אשתקד היא הצליחה לרשום רווח נקי לבעלי המניות של 300 מיליון שקל, על הכנסות של 4.6 מיליארד שקל. ההכנסות דווקא זינקו ב-32% ביחס לשנה קודמת, אך הרווח נותר ללא שינוי. במחצית 2025 התוצאות המשיכו להישחק ב-16%, והחברה רשמה רווח של 131 מיליון שקל.
כאמור, UMI כבר כיום היא חברת אג"ח, שלה 4 סדרות בהיקף של 1.4 מיליארד שקל. המשמעות היא שלחברה קיימות תשתיות, כך שתוכל להפוך "בלחיצת כפתור" לחברה שמניותיה מונפקות בבורסה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
