משקיע העל דן לואב: "אם ישראל הייתה מניה, הייתי קונה"

המשקיע האמריקאי דן לואב, בעלי קרן הגידור Third Point, קנה לעצמו מוניטין של משקיע אקטיביסט שלא חושש לשתף את דעתו על ההשקעות שלו, גם כשהיא לא תמיד נעימה לאוזן. במכתבים למשקיעים או בראיונות לתקשורת לא חסך שבטו מחברות שטעו ואיבדו את אמונו, אך לצד זאת הסביר כיצד טעויות או כשלים הפכו להזדמנות השקעה. הוא גם לא נרתע משינויים ארגונים, החלפת חברי הנהלה ובמקרים קיצוניים הוא אף מנהל מלחמות משפטיות.

● ראיון | המאבק מול מנורה, הפגישה שהסעירה את שוק ההון והיחסים עם יצחק תשובה: עידן וולס מדבר
● בלעדי | הבכירה בענקית הבריאות מודה: "אין לי את מספרי הטלפון של הצוות שלי"

אלא שבעת האחרונה נראה שמשהו השתנה גם בכריש מניו יורק. לואב, שמגלה מחדש את יהדותו, עוסק בפילנתרופיה והקים קרן להשקעות בסטארט־אפים, מקדיש פחות זמן למלחמות. הטון שלו כלפי חברות הפורטפוליו התרכך, הוא מקדיש זמן רב יותר לפעילות רוחנית, ונראה שגם הביקורת שספג על כך שמכר את מניות הטכנולוגיה מוקדם מדי התחלפה באסטרטגיית רכישות בינה מלאכותית משמעותית שמניית אנבידיה מככבת בה.

מעל לכל, לואב מודל 2025 הוא איש של ניגודים: הוא גדל בבית חילוני בקליפורניה, אך מוביל כעת קבוצות ללימודי תורה בניו יורק; הוא משקיע בבוגרי סיירות ויחידות מודיעין מובחרות בישראל, ומטפח קשרים עם רבנים, גם כאלה שקוראים לאי גיוס חרדים לצבא. וכעת, כמי שהיה מודאג מהאנטישמיות בעולם עוד לפני 7 באוקטובר, הוא מבקש להיות בצמתי ההשפעה החשובים בעולם היהודי - בארה"ב ובישראל. בביקור שערך לרגל כנס של פירמת ההשקעות ג'פריז בתל אביב, התפנה לואב לתת ראיון בלעדי לגלובס.

"החליף דיסקט" לגבי אנבידיה - שחזרה לתיק

הכותרות שיצר לואב בשנתיים האחרונות עסקו בעיקר באסטרטגיית ההשקעה שלו בבינה מלאכותית ובטכנולוגיה בפרט. הוא זכה לביקורת על כך שמכר ב־2023 את כל מניות אנבידיה שהיו ברשותו, ועל כך שהאמין שעליית הריבית בארה"ב בשנים 2022-2023 תפגע בחברות הטכנולוגיה.

עתה, עושה רושם שלואב הוא מאמין נלהב בבינה מלאכותית ובאנבידיה בפרט. לאחר שבשנה שעברה לא החזיק במניות בחברה, מתחילת השנה רכשה קרן ת'ירד פוינט מניות של אנבידיה בשווי של 442 מיליון דולר, שמהוות 6% מכלל אחזקות הקרן - האחזקה השלישית בגודלה בתיק.

"קנינו אנבידיה בעבר, ומכרנו אותה בתשואה טובה", אומר לואב לגלובס. "השנה קנינו שוב מתחת למחיר שבו מכרנו, בערך בזמן שאפקט המכסים הוריד את המחיר לאזורים שבין 90 ל־130 דולר. אני חושב שזו הייתה עסקה טובה".

שתי הנחות יסוד הובילו לקנייה המחודשת, משתף לואב: "הראשונה היא שהעולם קצר בכוח המחשוב שעומד לרשותו, והשנייה היא שתפיסת האופן שבו אנבידיה פועלת בשוק שלה צריכה להשתנות מקצה לקצה. אם בעבר חשבנו שהיא פועלת בשוק מחזורי - כזה שבו החברה משיקה מוצרים, הביקוש להם נענה עד שנכנסים מתחרים חדשים והרווחיות יורדת עד שהחברה משיקה מוצרים חדשניים יותר - הרי שלגבי אנבידיה הדיסקט התחלף".

תסביר?
"התנהגות שוק הבינה המלאכותית שונה מכל מה שידענו בעבר. כעת מתברר שהגידול בביקוש למחשוב קיים לא רק לצורך אימוני מודלים, אלא גם לשלב הבא של הפעלתם, שלב "ההסקה". השימוש באסימונים - יחידות העיבוד של מודלי השפה - פשוט מתפוצץ בזמן שהביקוש לחוות שרתים להפעלת AI רק גדל. כל הזמן הזה, אנבידיה לא מפסיקה להשיק עוד ועוד שבבים ולהיכנס לתחומים ותעשיות חדשות כמו רובוטיקה, כשהיא מציבה סביבה חסמי כניסה כבדים למתחרים עתידיים. הייתי אומר שזה יכול להמשך ללא הגבלה של זמן, אבל גם אם לא, זה יכול להמשך לפחות עוד תקופה ממושכת. כך, במקום שהרווחים יגיעו לשיא מסוים ואז ירדו, הם רק הולכים ועולים. גם אם נתח השוק יקטן במקצת, הביקוש הגדל עדיין יאפיל על כל זה".

 ''אנבידיה לא מפסיקה לרגע''. המנכ''ל ג'נסן הואנג / צילום: ap, Chiang Ying-ying

אתה מאמין גדול בשוק ה־AI, וגם הגדלת את האחזקות שלך במניית אמזון, אבל דווקא את מניות מיקרוסופט, מטא וגוגל מכרת.
"מכרנו הרבה דברים, כל אלה היו מכירות שנערכו לקראת 'יום השחרור' (כך כינה הנשיא טראמפ את יום הצגת תוכנית המכסים שלו באפריל - א"ג). מאז קנינו בחזרה פוזיציה גדולה במיקרוסופט וקטנה יותר במטא. אלה בעצם היו טריידים שעשינו כי חשבנו שביצועי המניות הקדימו את זמנן - ובכך עקפנו חלק מהתנודתיות".

בעבר, לאחר שהחזקת במניות גוגל, הפכת למבקר חריף של החברה. ב־2022 כתבת כי "השגיאות שהיא עשתה בהשקת ג'מיני תרמו עוד יותר לנרטיב שהיא תהפוך בסופו של דבר למפסידה של עולם ה־AI". אתה עדיין עומד מאחורי המילים הללו?
"אנחנו כבר שנים לאחר האירוע הזה, ושלוש שנים בתחום ה־AI זה כמו נצח. בכל מקרה אנחנו לא מושקעים כיום בגוגל. אני חושב שהם עושים עבודה נהדרת ושיש להם את אחד מצוותי ה־AI הטובים בעולם - שמנוהל על ידי מי שהוא היום כבר זוכה פרס נובל, דמיס הסביס. ההחלטה שלנו להשקיע במניה קשורה יותר לניתוח סיכונים והערכות שווי, ופשוט ראינו סיכויי תגמול־סיכון טובים בכמה חברות אחרות - אין לזה קשר לגוגל".

"דולר נמוך איננו בהכרח תופעה שלילית"

לואב למד בברקלי ולאחר מכן עבר לקולומביה בניו יורק, שם למד לצידו של ברק אובמה. באותה שנה ביצע את אחת ההשקעות הגדולות והמסוכנות, 120 אלף דולר בחברת מוצרים רפואיים, והפסיד את כל השקעתו. בתום לימודיו עבד בכמה בתי השקעות וקרנות: ורבורג־פינקוס, ג'פריס וסיטי.

את ת'ירד פוינט, שמנהלת כיום 21 מיליארד דולר - מתוכם 9.4 מיליארד דולר בקרן הגידור הראשית שלה - הקים בדיוק לפני 30 שנה, ב־1995, עם הון של 3.3 מיליון דולר בלבד שגייס ממשפחה וחברים. מאז הוא מייצר תשואה ממוצעת שנתית של כ־13%, כשהוא מכה את מדד ה־S&P 500 שרשם תשואה שנתית ממוצעת של 9.7% באותה התקופה. עם זאת, מאז תחילת השנה עומדת התשואה של הקרן על 6.8%, נמוך ביחס ל־S&P 500 (10.8%), זאת בשל החשיפה הגדולה לשוק האשראי.

מהי התחזית שלך לכלכלה האמריקאית אחרי חצי שנה של טלטלות בשל המכסים של טראמפ, ירידת מעמדו של הדולר והיחלשות שוק העבודה? הדבר גם פגע בביצועי קרן הגידור שלכם במחצית הראשונה של השנה.
"במחצית הראשונה של השנה התשואה שלנו הייתה נמוכה משל ה־S&P 500, אבל היום אנחנו עולים כמעט כמוהו. אני חושב שאנחנו בסך הכל מסתדרים יפה. אנחנו לא מודדים את עצמנו בשבועות או בחודשים או בכמה נכסים מנצחים יש בתיק השנה. צריך לציין שהשוק בכללו חזק מאוד השנה, וגם שדולר נמוך איננו בהכרח תופעה שלילית - למעשה, עבור חברות גלובליות זה מהווה יתרון".

ומה תעשה הורדת הריבית לשוק האמריקאי ולהשקעות שלכם?
"זה אקט מאזן. שוק העבודה עודכן כלפי מטה, אבל פחות מהציפיות שהיו מלכתחילה - ובכל מקרה לא הגענו לשפל שבו היינו בימי ביידן, כך שהכלכלה חזקה ממה שחשבנו. נכון, אולי אנחנו צפויים לראות קיצוצים ואפקט שיורי למכסים, אבל לדעתי החל מהשנה הבאה ובפרט מחודש מרץ נתחיל לראות תמריצים פיסקליים, תמריצי ציוד הון והורדת מסים - אז גם התמורה שנקבל מ־AI והתרומה שלה לפריון יהיו ברורות - כך שהכלכלה תזנק בסוף אותו רבעון. ויחד עם זאת, אנחנו עשויים לראות את הריביות עולות שוב בקצה הארוך של העקומה".

"ראיתי איך יזמות הופכת למשנת חיים"

לואב גדל בסנטה מוניקה של שנות השישים והשבעים, עיירת נופש צפונית ללוס אנג'לס, למשפחה יהודית־חילונית. אביו היה עורך דין ו"משקיע לא משהו", לדבריו, ואמו הייתה עקרת בית. "היינו חילונים בסביבה חילונית. אולי האוכל בבית היה יהודי־אירופאי, עם קרפלך וקניידלך, דיברו יידיש - אבל לא היינו הולכים לבית הכנסת וביום כיפור הלכנו לבית הספר. מעטים חגגו בר מצווה ואני לא חושב שמישהו בסביבה שלנו שמר שבת", הוא נזכר. "מעולם לא נתקלתי שם באנטישמיות כי כולם היו כל כך מתבוללים, עד שכבר לא היה דבר להתנגד לו. זה לא היה מעולם אישיו, ובאותה העת זה הרגיש כאילו זה המקום שבו היהדות הולכת למות".

אחת הדמויות שהשפיעו על לואב בילדותו הייתה דודתו רות הנדלר, ממייסדות אימפריית הצעצועים מאטל וממציאת בובת הברבי שהפכה לסמל שלה. "רות הייתה אחותו הצעירה של אבי. היא ובעלה אליוט הקימו את מאטל עם שותפו דייב מאטסון ושם החברה הוא בעצם שילוב של שמם. מאטל הוקמה כחברת תכשיטים שמבוססת על רעיון מטורף שהיה להם, להשתמש בטכנולוגיה שהם פיתחו כדי להמיס גרוטאות פלסטיק לתכשיטים יצוקים. אחרי מלחמת העולם השנייה התקבלה החלטה להתמקד בייצור צעצועים באותה הטכנולוגיה, ומאטסון אמר 'זה רעיון מטופש, קנו את החלק שלי ואני יוצא' - והשאר היסטוריה".

הנדלר, שראתה שבארה"ב בובות היו נחלתם של תינוקות בלבד, הבינה מבתה ברברה את הצורך של ילדות גדולות יותר לבובות אנושיות. היא שכנעה את החברה להקדיש פס ייצור לבובה במראה בוגר יותר, שנקראה על שמה של ברברה. החל מסוף שנות החמישים הפכה מאטל להצלחה כבירה - כשהנדלר שימשה כנשיאת החברה עד אמצע שנות השבעים, רוב שנות ילדותו ובגרותו של לואב.

 ''נתנה לי משהו לשאוף אליו''. רות הנדלר, מייסדת מאטל ודודתו של לואב / צילום: Reuters, Jeff Christensen JP

"אני לא יכול להגיד שלמדתי ממנה בהכרח לקחים שאני מיישם היום בעסקים שלי, אבל היא נתנה לי משהו לשאוף אליו", הוא מספר. "הם גרו בפנטהאוז יפהפה. היה להם בית חוף שהיינו הולכים אליו. הם נסעו במכונית נחמדה - רולס רויס עם טלפון במושב האחורי - כשבשנות השישים שיחה אחת הייתה עולה הון תועפות. חשבתי שזה ממש מגניב. היא הייתה הציר שחיבר בין כולנו, המשפחה והקהילה. היא הייתה סוג של האם המטריארכלית שלנו - ראיתי איך יזמות הופכת למשנת חיים ומהווה דרך להשגת עושר גדול".

"היינו עושים בישראל 100 השקעות אם יכולנו"

בחודשים האחרונים מצטברים ממצאים מדאיגים על כך שכמות הכסף שיהיה זמין בעתיד לסטארט־אפים ישראליים הולך וקטן, עם ירידה של 80% בהשקעות בקרנות ישראליות והפחתה של חלקם של המשקיעים הזרים מנוף ההשקעות פה.

בארבע השנים האחרונות חלקם של הזרים בעוגת ההשקעות הישראלית ירדה מ־61% ל־51%. זה מדאיג?
"זה לא באמת משנה מהיכן הוא מגיע, אבל יש כאן יותר כסף שרודף אחרי עסקאות ממה שראינו מאז שהתחלנו להשקיע כאן. עשינו את ההשקעה הראשונה שלנו בישראל ב־2015 עם סנטינל וואן, כשהיו בארץ באופן יחסי מספר קטן של משקיעים זרים. אני חושב שהסטטיסטיקה הזו מטעה, ואפשר לראות את העלייה הזו גם בשוק ההון. התחלנו לראות מגמה כזו כבר ב־2021 עם הון שחימם את השוק יתר על המידה, אנחנו נסוגנו אז מעסקאות. בסופו של דבר, ראינו התפוצצות של בועה טכנולוגיות בסוף אותה השנה.

"ביקרתי בישראל לפני שנה. הדיכאון היה אז ברף הגבוה, רוב החטופים עדיין הוחזקו בעזה והמלחמה בשיאה. כבר אז אמרתי שאם ישראל הייתה מניה, הייתי קונה אותה. ומאז רואים זרם מסיבי של משקיעים שמגיעים לכאן, ודאי בצד ההון סיכון. יש כאן קהילה של משקיעים ויזמים שעובדים היטב למרות קמפיין יחסי הציבור הגרוע ביותר אי פעם נגד ישראל, ולמרות שרבים מהם משרתים במילואים. איכשהו הם מצליחים להוציא תחת ידם כמה מהחברות החדשניות ביותר, שמושכות הכי הרבה הון בשלבים המוקדמים שראינו אי פעם".

ובכל זאת, בכל שנת 2025 ביצעתם בישראל השקעה אחת בלבד, מספר קטן בהשוואה להשקעות שמבצעות כאן קרנות הון סיכון זרות כמו לייטספיד, בסמר או סקויה.
"אין כאן שום החלטה להפחית השקעות - למעשה אנחנו פעילים יותר מתמיד בבחינת חברות ישראליות להשקעה. הגשנו שלוש־ארבע הצעות השקעה עוד לפני שתיאמנו ציפיות לגבי המחיר, הגדלנו את הצוות בישראל ויש לנו הון שמתמקד בהשקעה בחברות מקומיות. האתגר הוא שבשל העובדה שכל כך הרבה כסף רודף אחרי החברות הללו בישראל - המחירים עלו מאוד, ואילו אנחנו נותרנו משקיעים ממושמעים. לא נגיש הצעת השקעה ליזמים שמצפים לשווי חברה של 250 מיליון דולר כשההכנסות שלהם כמעט אפסיות. זה אמור לשקף לך עד כמה חזק השוק בישראל כרגע. היינו שמחים לעשות כאן מאה השקעות בשנה אם היינו יכולים, אבל אנחנו ממושמעים".

זה נשמע כאילו חזרנו לימי הבועה העליזים של 2021-2022.
"התמחור אפילו גבוה יותר, אבל איכות החברות השתפרה וגם ריכוז הטאלנטים כאן גדל. המומחיות כאן ב־AI וסייבר הגיעה לשיאה בנקודה חשובה של התפתחות הטכנולוגיה ועבורנו כמשקיעים זה יתרון, לכן אנחנו אופטימיים שנוכל להקצות לכאן יותר הון בהמשך הדרך".

התעשייה רותחת והחברות נמצאות בשווי שיא בגלל שהקרנות הגדולות מסכימות לשלם מחירים מופלגים ולהמר על חברות ללא הכנסות.
"האסטרטגיה שלהן שונה משלנו. לחלק מהקרנות הגדולות יש אסטרטגיית כניסה מאוד מאוד מוקדמת לחברות בשלב הצעיר ביותר (שלב הסיד), והן פחות רגישות לשווי החברה בסיבוב הגיוס הבא - זה שבו אנחנו נוכל להיכנס - כי כבר יש להן בעלות משמעותית בחברה. לכן לא הייתי קורא להן מהמרות. אנחנו משקיעים בשלבים מאוחרים יותר".

חבר הילדות הפך לאיש החזק ביותר בקרן

נוסף לקרן הגידור, משקיע לואב בחברות סטארט-אפ באמצעות קרן ההון סיכון שלו, ת'ירד פוינט ונצ'רס. הוא גייס אותה ממשקיעים חיצוניים בנפרד מקרן הגידור שלו, והשקעותיה מנוהלות בידי רוב שוורץ - חבר ילדות מתקופת בית הספר התיכון. הידידות בין השניים התחילה כשלמדו יחד קארטה, ולאחר מכן הפך שוורץ, שגבוה מלואב בכמה ראשים, למעין שומר ראש לא רשמי שלו בחצר בית הספר. שוורץ נולד בארה"ב למשפחה יהודית בעלת קשר ישראלי: אבי סבו היה מראשוני המתיישבים מרעננה. כיום שוורץ הוא האיש החזק בקרן ההון סיכון ת'ירד פוינט, שמנהל כ־130 השקעות בחברות, רובן בארה"ב.

השקעותיו בישראל מתוארות כ"חלק מעשייה ציונית, אם כי לא מדובר בפילנתרופיה". ולמרות התדמית האקטיביסטית, שוורץ לא מתואר כדמות שנוטלת לעצמה תפקיד מוביל בדירקטוריונים של החברות הישראליות. אחת מהשקעות החברה נערכו בורביט, שם, למרות הצורך בשינויים בשל ניהול החברה והתפתחות של טכנולוגיות מתחרות, תהליך הארגון מחדש נערך בעצלתיים, ויש שאומרים מעט מאוחר מדי.

"אני חושב שהדברים היו יכולים להיות גרועים יותר, והעובדה שהיינו החלטיים לגבי שינויי הנהלה, שינוי אסטרטגיה וקיצוץ עלויות עזרה לחברה", אומר לואב. "לורביט יש היום סיכוי גבוה ונוסף להצלחה והיא קרובה לאיזון פיננסי. תראה, בכל תיק השקעות יש 'ילד בעייתי', אבל אתה יודע מה עושים איתו? זו חלק מהעבודה של קרן הון סיכון, האופן שבו אתה מתמודד עם חברות שלא בהכרח הולכות בדרך שלך. איפה שאנחנו יכולים לשמר את ההשקעה שלנו גם אם האסטרטגיה של החברה שונה מזו שעמה השקענו בהתחלה, נעשה זאת".

למרות אהדתו לישראל, לואב לא היה ידוע היסטורית כמשקיע בחברות או מניות ישראליות. דווקא השקעה מוקדמת ששוורץ הוביל בחברת הסייבר סנטינל וואן - שצמחה בארה"ב על ידי היזם הישראלי תומר ויינגרטן - הפכה לאחת ההצלחות הגדולות שהובילה את לואב בסופו של דבר גם להקים משרד בישראל.

לצד משקיעים נוספים, שוורץ הוביל ב־2015 סיבוב השקעה של 25 מיליון דולר בסנטינל וואן לפי שווי חברה של 100 מיליון דולר, כך על פי אתר PitchBook, ונהנה מאוד בהנפקה כאשר החברה גייסה 1.2 מיליארד דולר לפי שווי המתקרב ל־9 מיליארד דולר. החברה נסחרת כיום בשווי של 6.1 מיליארד דולר, נמוך ביחס לשווי בהנפקה, אך עדיין מגלם עליית שווי ביחס להשקעה הראשונית. לפי ההערכה, ת'ירד פוינט מימשה מניות בשווי מאות מיליוני דולרים, וקיבלה החזר של יותר מפי מאה על ההשקעה. הקרן רשמה אקזיט נאה גם בהנפקה של פלנטיר, ליפט ו־SoFi.

לא כל ההשקעות בקרן ההון סיכון של תי'רד פוינט מוצלחות, ובניגוד לקרן הגידור שלואב מנהל ישירות, היא לא יכולה כך סתם להיכנס ולצאת מהשקעה בחברות בהחלטה של רגע. השקעות הון בחברות פרטיות מחייבות ישיבה של שנים בדירקטוריון ומכירת מניות בחברות שכאלה היא תהליך ארוך וממושך, בפרט אם החברה נתקלה בקשיים. למשל, היא השקיעה בדידי, חברת המוניות הסינית שזכתה ליחס קר מצד הממשל הסיני ורשמה ירידת שווי, וכן בחברת הקריפטו FTX שנסגרה לאחר מעשה ההונאה המתוקשר.

בתחילת 2022 גייסו לואב ושוורץ את ספיר הרוש, אז מנהלת השקעות בפיטנגו ופעילה בארגון בוגרי 8200 לו הוא תורם, להקים את הנציגות הראשונה של הקרן בארץ. בישראל השקיעה הקרן בנקסט סיליקון של אלעד רז - סטארט־אפ שבבי ה־AI שמתחרה באנבידיה ("אם יתמזל מזלנו לקבל נתח שוק מאנבידיה בשוק ה־AI, ניצור ערך אדיר", אומר שוורץ); טרוליון - פלטפורמה לחשבונאות אוטונומית מבוססת AI; חברת הסייבר גריפ סקיוריטי שהייתה להשקעה הראשונה של הרוש בקרן; וזניטי - חברת הסייבר ל־AI שדורגה השנה ברשימת עשרת הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס. השנה, ההשקעה היחידה עד כה היא בחברת Unframe של שי לוי, ממייסדי נוניים סקיוריטי שנמכרה בחצי מיליארד דולר לאקמאי, שפיתח ממשק להנגשת יישומי AI עבור עובדים שאינם מומחים בתחום.

 ספיר הרוש, שותפה בת'ירד פוינט ונצ'רס / צילום: שרון לוין

כולם טוענים שהם עוסקים ב־AI, אך רק מעט חברות עוסקות בכך באמת. כמשקיע, איך אתה מבדיל בין העיקר לטפל?
"זו שאלה מצוינת, מכיוון שפעמים רבות מאחורי חברות בתחום הזה מסתתרים בסך הכל עניינים שקשורים בניתוח נתונים או תהליכים עסקיים ולא בלמידת מכונה, למשל. אם אתה מעבד מידע מתוך OpenAI או אנתרופיק ומוכר אותו מחדש, כנראה שאתה נמצא בשוק שאין לו חסמי כניסה משמעותיים ולא תוכל להגן על העסק שלך מפני תחרות שתפגע ברווחיות ובערך הייחודי שאתה מציע, אלא אם אתה פועל ראשון ועובד מהר כדי להשתלט על נתח שוק משמעותי. אנחנו נצטרך יותר מזה כדי להשקיע בחברה שלך, ושיהיה לך עיסוק מהותי יותר בתחום - בין אם זה באמצעות התמחות אנכית, למשל עם מידע ייחודי שבו אתה מחזיק, או תהליך אופקי שנמצא בליבת העשייה".

התשובה של לואב לאנטישמיות באקדמיה

לואב פעיל נגד האנטישמיות בארה"ב עוד בטרם מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר, ואף היה אמור לארח בביתו סימפוזיון בנושא בהשתתפות מנכ"ל דיסני בוב איגר, השחקן כריס פיין והעיתונאית בארי וייס מספר ימים לפני הטבח, אך הוא נדחה לסוף חודש אוקטובר.

ב־7 באוקטובר, אומר לואב, "הייתי במצב של הלם ואלם, קהות. שהיתי בחו"ל וחזרתי מיד הביתה כדי להיות עם המשפחה, ולאט לאט התחלתי להתחבר עם חברים ומכרים. זה האפקט המיידי של 7 באוקטובר - החיבור הספונטני בין יהודים בניו יורק".

כמו יהודים רבים נוספים שלמדו במוסד היוקרתי, גם לואב נחרד להיווכח כיצד הקמפוס באוניברסיטת קולומביה הפך לאחר ממוקדי המחאה הגדולים והקולניים נגד ישראל בארה"ב. לאחר הטבח, במקביל להפגנות הענק שבחסותן נפרצו משרדי האוניברסיטה, אמר לואב לניו יורק פוסט כי המהומות נגד ישראל עשויים לשנות את הקריטריונים שלו לקבלת מועמדים לעבודה בקרן הגידור שלו. ההחלטה הובילה אותו לתת העדפה מתקנת לבוגרי קמפוסים פרו־יהודיים, כמו ישיבה יוניברסיטי, אוניברסיטת פלורידה ואוניברסיטת אמורי, על פני מוסדות ותיקים שלא נלחמו באנטישמיות כמו הרווארד, ייל ו־MIT.

היית מהראשונים לצאת נגד ההפגנות בקמפוסים כבר לפני כשנתיים, הבולטות שבהן בקולומביה, שבה אתה למדת.
"אני חושב שזה ברור מהאופן שבו התנהלו המחאות בקמפוסים - שזה היה מאורגן מראש. ראו את זה בשילוט, בעלונים שיצאו, בהכנות. הצד השני התכונן לשינוי הנרטיבי הזה במשך עשרים או שלושים שנה על ידי חדירה לאוניברסיטאות שלנו, לפוליטיקה שלנו, לתוכנית הלימודים שלנו מגן עד תיכון. זה אולי מנוגד לאינטואיציה לחשוב שאפשר להשתמש במעשה ברברי כזה ולנצל אותו לטובתך - אבל הם הצליחו לעשות את זה. והם הצליחו לעשות את זה מתוך עשרות שנים של אידיאולוגיה שהם הנציחו, הקישור שלה למרקסיזם וגיוס מרצים שהשפיעו בתורם על הסטודנטים האלה. אחר כך, הם הוכיחו את עצמם בשימוש במדיה החברתית כדי לגייס אנשים שהיו פגיעים למסרים האלה והציפו אותם במידע כוזב".

 ''הם התכוננו לשינוי הנרטיבי הזה במשך עשרות שנים''. הפגנה נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה / צילום: ap, Mary Altaffer

ההפגנות הצטמצמו, אבל את הצעירים האמריקאים איבדנו. סקר אחרון מעיד על כך ש־60% מבני דור ה־Z תומכים בחמאס.
"האמריקאים תומכים בישראל באופן נרחב - ויש גם אוכלוסיות עם שיעור תמיכה מאוד גבוה - כמו נוצרים־שמרנים ורפובליקאים, אבל אתה צודק שקיימת בעיה. אחת הבעיות היא שגם בקרב היהודים יש מתנגדים רבים לישראל - הקהילה היהודית בארה"ב מאוד מפולגת בין עצמה.

מה ישראל יכולה לעשות כדי לשפר את ההסברה שלה בעולם?
"אני חושב שזה מסובך להפליא. לכולם יש דעות על הדברים האלה והם חושבים שהם יכולים לעשות יותר, אבל זה קשה. תסתכל על המספרים: 16 מיליון יהודים בעולם - מתוכם אולי רק שמונה ממש מעורבים - לעומת כמה מיליארדים, לא רק מוסלמים - אלא באופן כללי אנשים שהם אנטי־ישראלים. הסיכויים נגדנו רק הולכים ונערמים".

פעילותו הפרו־ישראלית של לואב לא חדשה, אך היא קיבלה בולטות ציבורית בשנה שעברה לאחר כתבה שפורסמה בוושינגטון פוסט שתיארה את השתתפותו בקבוצת ווטסאפ בנושא הסברה ישראלית, לצד עוד אנשי עסקים יהודים כמו לן בלווטניק, ביל אקמן וג'ושוע קושנר, אחיו של חתנו של דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר.

לואב, שעובר תהליך של התחזקות דתית עוד מלפני המלחמה, רואה בטבח ובמלחמה שפרצה אתגר רוחני: "בדיוק שנה קודם לכן, בשמחת תורה של 2022, התחלתי ללמוד תורה. די ציפיתי לתאריך הזה כדי לציין את המאורע בטקס מרגש של קריאה חדשה".

עוד קודם למלחמה החל לואב, יחד עם חב"ד, ביוזמת "אתגר שמחת תורה" - קבוצות לימוד תורה של יהודים ברחבי ארה"ב שמונה כיום כבר יותר מ־20 אלף איש. "אחרי 7 באוקטובר קבוצות לימוד התורה גדלו באופן ספונטני מקומץ לכמה עשרות ואז מאות. אנשים מבינים מי הם ונגד מה הם פועלים - האנטישמיות ושנאת היהודים, מה שקרה בשבת השחורה, מה שקורה בקמפוסים. רק מעטים מהם קראו בתורה אי פעם, אם בכלל, ובכל זאת, זאת הדרך שלנו לכבד את אלה שנרצחו בשמחת תורה".

ההתעוררות הרוחנית: "זה התחיל בקריאת שמע"

מסע ההתעוררות הרוחני של של לואב מתחיל מהשורשים המיוחסים שגילה על משפחתו, המחברים בינו לבין כמה מהאדמו"רים החסידיים הבולטים של יהדות אירופה המאוחרת. לואב גילה שהוא שאר בשרם של דמויות בולטות כמו הרב לוי יצחק מברדיצ'ב, הרב ברוך תאומים־פרנקל, "חכם צבי" הירש־אשכנזי, שדרכם הוא מחובר בקו רחוק גם לרב הראשי לישראל לשעבר מאיר לאו, אותו גם פגש במסעו האחרון לישראל מוקדם יותר החודש.

אבל לשערי האמונה נכנס לואב ברצינות רבה יותר רק בימי מגפת הקורונה, אז שמע על עמותה בשם "אלף" שהקים בעבר מייסד חב"ד הרבי מלובביץ', ופועלת לענישה הומנית במערכת המשפט והכליאה בארה"ב ומסייעת לאסירים יהודים. ראש העמותה הרב שלום ליפסקר חלה בקורונה במרץ 2020. "שאלתי אותו, יש משהו שאני יכול לעשות בשבילך? האם תרצה שאתרום לבית הכנסת שלך?", מספר לואב, "והוא ביקש שאגיד עבורו את קריאת שמע. הסברתי לו שאני לא ממש מכיר אותה - אז הוא שלח את הבן שלו להתקשר אליי למחרת ולהתפלל יחד איתי. זה התחיל מלקרוא יחד את קריאת שמע, המשיך לסידור ואז תפילין. כיום אני מניח תפילין מדי יום".

החברות בין השניים ולימודי התורה האינטנסיביים הפכו למפעל ללימודי תורה, ומאז לואב הוא תומך נלהב בפעילות בית חב"ד וארגון הלל בקמפוסים בארה"ב - שמייצרים לסטודנטים מסגרות יהודיות בשעות שלאחר הלימודים. הוא גם תומך ביוזמת N7 שמעודדת השקעות משותפות לחברות ישראליות וערביות במסגרת הסכמי אברהם, וכן אחד התורמים לעמותת סטארט־אפ ניישן סנטרל שמקדמת מדיניות לקידום ההייטק הישראלי. העמותה הוקמה מכספי התרומות של עמיתו לענף קרנות הגידור, פול סינגר, ובראשה עומד יו"ר רשות החדשנות לשעבר, אבי חסון. בנוסף לואב הוא תורם משמעותי לארגון שמחבר בין הקהילה היהודית בארה"ב לקהילה השחורה, The National Black Empowerment Council.

ביקורו בישראל בתחילת החודש כלל כאמור מפגש עם הרב הראשי לשעבר מאיר לאו וכן עם הרב הראשי הספרדי יצחק יוסף. לואב, שיש מי שאומר עליו שהוא מחפש חברות סטארט־אפ שהוקמו על ידי בוגרי יחידות מיוחדות ומשרתי מילואים, מכיר את השיח הער סביב הגיוס, שהרב יוסף הוא גם אחד מהמחוללים שלו. "אני משתדל להישאר מחוץ לשיח הפוליטי בישראל, אבל אני חושב שזה עניין פנימי שישראל צריכה לפתור אותו", הוא אומר. "ברור שהמצב שבו אתם נמצאים עכשיו הוא לא בר קיימא ולא הוגן. אני חושב שצריך למצוא פתרון טוב יותר מהקיים, אבל אשאיר זאת לפוליטיקאים ולרבנים".