על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● ראיון | הוא נפגש עם נתניהו לפחות 5 פעמים במהלך המלחמה. למה הוא מודאג מההסכם עם חמאס?
● פרשנות | אל הוואקום שנוצר ברצועת עזה נכנסת טורקיה, וזה רע מאוד לישראל
1שורת מדינות הודיעו שלא ישלחו נשק לישראל, אבל ההשפעה אפסית
לפחות 24 מדינות הגבילו מכירת נשק לישראל, אך "זה לא מאוד משפיע על ישראל", נכתב בוושינגטון פוסט.
"עשרות מדינות הגבילו או הפסיקו את מכירות הנשק לישראל. אך ההשפעה הייתה מוגבלת ועם כניסתה של הפסקת האש, חלקן עשויות לחדש את הסחר", נכתב. בין המדינות, בריטניה "שהשעתה רישיונות יצוא עבור 30 חברות שסיפקו נשק לכוחות ישראליים בעזה לאחר שהסיקו שהחלקים המעורבים, כולל רכיבים למטוסים, מסוקים ורחפנים, עלולים לשמש להפרות חמורות של המשפט הבינלאומי". בנוסף גם סקוטלנד "השעתה מימון ציבורי לחברות שמספקות נשק לישראל". גם הממשלה הקנדית "עצרה את כל משלוחי הנשק לישראל בינואר 2024". בנוסף גם ספרד הטילה "אמברגו נשק מלא" על ישראל כחלק ממה שראש הממשלה פדרו סאנצ'ס תיאר כמאמץ לעצור 'רצח עם'".
"מנהיגים זרים קישרו את האיסורים להאשמות שישראל ביצעה 'רצח עם' בעזה, מסקנה שהסיקו גם ועדת או"ם עצמאית, איגוד של חוקרי רצח עם וארגוני זכויות אדם ישראליים ובינלאומיים", נכתב.
אולם בפועל, הגבלות הנשק "השפיעו במידה מוגבלת על הארסנל של ישראל". "99% מה'נשק הקונבנציונלי העיקרי' המועבר לישראל מסופק על ידי ארה"ב וגרמניה, לפי מכון SIPRI (המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם), שעוקב אחר סחר הנשק העולמי". גרמניה ואיטליה הטילו מגבלות אך כעת בכירים גרמנים קוראים להסרת הצעדים. ובמקביל, ארה"ב בעלת הברית של ישראל, לא תגביל מכירות נשק.
"נתוני SIPRI כוללים מטוסי קרב, כלי רכב משוריינים ואוניות מלחמה; תחמושת כבדה כגון טילים מונחים, טורפדות, ופצצות ופגזים מונחים; מכ"מים אוויריים ומערכות הגנה; ותותחים בקוטר מעל 100 מילימטרים", נכתב.
מתוך הוושינגטון פוסט, מאת קייט בראון. לקריאת הכתבה המלאה.
2לה מונד: התרחישים האפשריים להקמת מדינה פלסטינית
לאחר ש-11 מדינות הכריזו כי הן מכירות במדינה פלסטינית, כולל צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה, עלתה שוב השאלה בדבר יכולתה של מדינה כזו להתממש משום שכרגע היא רק "קיימת על הנייר". כעת, תוכנית השלום של טראמפ מחזירה את השאלה לשולחן, ובלה מונד הצרפתי פרסמו 5 תרחישים אפשריים.
אחד מהם הוא פתרון שתי המדינות "שבו מדינה פלסטינית עצמאית מתקיימת לצד מדינת ישראל". אפשרות זו היא "המועדפת על דיפלומטים". אולם, בישראל מתנגדים לרעיון. בלה מונד מציעים כי המדינה שתוקם לד ישראל "תהיה מפורזת עם כוח משטרה משלה". בנוסף "אין זה חיוני שלמדינה יהיה מטבע משלה; ובירתה יכולה להיות משותפת, כמו במקרה של ניקוסיה, באי קפריסין. אולם, התנאי החיוני הוא שמדינת פלסטין תזכה להכרה מלאה ומושלמת באומות המאוחדות, לא, כפי שיש לה היום".
פתרון נוסף הוא מדינה פלסטינית כאשר "ישראל מדינה שולטת יחידה". הגאוגרף מישל פושה הגיע למסקנה ש"פתרון שתי המדינות הוא אשליה. לעולם לא תהיה מדינה פלסטינית בת-קיימא. בשטח, מציאות בינלאומית כבר קיימת, עם מדינה אחת, ישראל, ומטבע אחד, השקל. מה שנותר הוא להגדיר שתי לאומים כדי להבטיח זכויות שוות או מינימליות לפלסטינים", נכתב.
לדבריו, "המדינה היחידה שבעתיד תתקיים בין הים התיכון לנהר הירדן תהיה ישראל". במסגרת זו, יש להמציא מעמד קביל לפלסטינים, "תחת פתרון זה, ישראל תכיר ב'לאומיות פלסטינית' ללא מדינה פלסטינית, תעניק לפלסטינים מעמד של 'מיעוט לאומי' ותקים כמה שיותר 'מובלעות אוטונומיות בעלות שלטון עצמי'".
פתרון נוסף הוא "מדינה דו־לאומית" כלומר מדינה אחת לשני עמים. לפי הלה מונד האפשרות הזו היא "חלום למי שהאמינו בדיו קיום". באשר למבנה שלה, "היא יכולה, למשל, להיות מדינה אחת עם מוסדות משותפים, כגון פרלמנט, ממשלה ובית משפט עליון, אך כזו שתכיר בשני לאומים. לפיכך, יהיו שתי מערכות חינוך נפרדות ושני משטרי מעמד אישי מובחנים שיחולו בהתאם ללאומיות של כל אדם".
עוד פתרון הוא "שתי מדינות במדינה אחת". יוזמה בשם "ארץ לכולם (A Land for All), שהחלה על ידי העיתונאי הישראלי מירון רפופורט והאינטלקטואל הפלסטיני עאוני אל-משני ב-2012". היוזמה מצדדת "במערכת קונפדרטיבית של שתי מדינות, שלכל אחת תהיה טריטוריה משלה. מערכת זו תתבסס על 'שוויון פוליטי מלא, הכרה הדדית, חופש תנועה, ירושלים משותפת, ומנגנון שיבה לפליטים דרך שיתוף־פעולה - לא הפרדה'".
מתוך לה מונד, מאת כריסטוף אייאד. לקריאת הכתבה המלאה.
3בריטניה מבקרת את ישראל בפומבי, וממשיכה בקשרי מסחר מאחורי הקלעים
למרות השעיית שיחות הסחר בין בריטניה לישראל "משרד החוץ המליץ לאשר משלחת סחר לישראל", פורסם בגרדיאן הבריטי.
בגרדיאן נחשף כי במסמכים פנימיים נכתב כי "משרד החוץ המליץ לסגן ראש הממשלה, דיוויד לאמי לאשר משלחת סחר לישראל, ימים ספורים לאחר שהשעו את שיחות הסחר ונזף בממשלת ישראל". החשיפה שופכת אור על מדיניות "אחד בפה אחד בלב" של מדינות אירופיות רבות שמבקרות את ישראל בפומבי - אך מאחורי הקלעים ממשיכות איתה בקשרי מסחר וחוץ.
בגרדיאן נכתב כי "במהלך חריג, ביקשו הפקידים חוות דעת שרים לגבי ביקורו של לורד איאן אוסטין בישראל בסוף מאי. בשל תפקוד בירוקרטי לקוי, הנסיעה של שליח הסחר יצאה לפועל ללא תמיכת שרים או יועצים. משרד החוץ אמר כי אוסטין לא ייפגש עם נציגי ממשלת ישראל. אך תמונות מראות אותו פעמיים עם בכירי סחר ישראליים. אוסטין השתתף גם בקבלת פנים בשגרירות בריטניה, שם נשא שר החינוך, יואב קיש, נאום", נכתב.
התכתבות פנימית מראה "פקידי משרד החוץ המליצו לשרים לאשר את הביקור בישראל, אף שלאמי, שכיהן אז כשר החוץ, השהה ב־20 במאי את השיחות על הסכם סחר חופשי". בנייר עמדה שהוכן עבור לאמי, המפרט מדוע יש לקיים את הביקור, כתב עובד משרד החוץ: "[שגרירות בריטניה] בתל אביב מדווחת שהקהילה העסקית בישראל נסערת מההכרזה של אתמול. אם נכבה את הביקור כעת, ונבטל כמה ביקורים ופגישות, זה ישדר מסר רע". הפקיד הוסיף בהתכתבות כי הביקור "יעניק לאוסטין הזדמנות 'להסביר לחברה האזרחית ולעסקים בישראל … שלא חל כל שינוי ביחסי הסחר הקיימים שלנו', וסיכם: 'אנו ממליצים שהביקור יתקיים. האם אתם מסכימים?'".
יש לציין כי אחת מפגישותיו של אוסטין הייתה עם רפאל, "שרכשה את חברת פירסון אנג’ינירינג הבריטית בספטמבר 2022". בנוסף "ב־28 במאי נפגש אוסטין עם בכיר ברפאל האחראי על פיתוח עסקי בינלאומי. הוא קיבל סקירה על החברה לפני 'דיון פתוח על יחסי בריטניה-ישראל, מדיניות, מו"פ משותף והזדמנויות יצוא מבריטניה', לפי חוברת תדרוך שהכינו פקידים".
מתוך הגרדיאן, מאת הנרי דייר. לקריאת הכתבה המלאה.
4המסע של 2 מיליון עזתים מעיר האוהלים לבתיהם ההרוסים
במהלך המלחמה "כמעט 2 מיליון עזתים נמלטו מבתיהם". כעת רבים מנסים לשוב ולמצוא "מקום בטוח בעזה", פורסם בוול סטריט ג'ורנל, בכתבה שעוקבת אחר מסע של משפחות עזתיות חזרה לבתיהן.
"בפינת האוהל הרעוע שלהם בדרום עזה, ע'ידאא קודייח ומשפחתה מחזיקים עגלת תינוק ושלושה תרמילים מלאים בבגדים, חיתולים, חלב ודברים חיוניים אחרים בהישג יד. הם צריכים אותם למקרה שייאלצו לברוח על חייהם, כפי שעשו 11 פעמים במהלך השנתיים האחרונות", נכתב. קודייח, חקלאית בת 29 שמתגוררת עם משפחתה באוהל, אמרה לוול סטריט ג'ורנל כי עם כניסתה של הפסקת האש הם החליטו לחזור לבתיהם. "אולי בשבוע הבא נוכל לחזור", אמרה.
"כ־90% מאוכלוסיית עזה נמלטו מבתיהם במהלך המלחמה - רבים מהם מספר פעמים, לפי האו"ם. קודייח, בעלה, עבד אל־רחמן אל־שאוואף, גם הוא בן 29, ובתם בת השלוש, פארח, נמנים עם אלה שמתכננים כעת לבנות מחדש את חייהם, כיוון שהלחימה פסקה. הם יודעים שלוחמי חמאס חזרו לרחובות כדי לבסס שליטה, והם יודעים שיש מכשולים משמעותיים לתוכנית ה־20 נקודות של הנשיא טראמפ לסיום המלחמה", נכתב.
"בית המשפחה עדיין עומד, אף שהוא פגוע קשות. יהיה עליהם לתקן קירות שקרסו ואת האינסטלציה", נכתב. קודייח סיפרה כי "כשיחזרו, יהיה עליהם לגור באוהל לפחות חודש".
"מה שקורה עכשיו מרגיש כמו התקווה האחרונה שלנו, שאולי המלחמה סוף סוף תסתיים, שנחזור לחיים שהיו לנו לפני כן, ואולי אפילו למשהו טוב יותר. זו התקווה היחידה שנותרה לנו בזמנים כאלה", אמרה קודייח לעיתון.
מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת סודרסן רגאבן וסוחה מעאיה. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
