אירופה מתמודדת עם משבר ילודה. זה הפתרון של פולין

בחודש שעבר מימש נשיא פולין החדש קרול נברוצקי את אחת מהבטחות הבחירות שלו במהלך שכיכב בכותרות כלי התקשורת הבינלאומיים. הפרלמנט אישר בקריאה ראשונה הצעת חוק שיזם הנשיא הצעיר (42), הפוטרת משפחות עם שני ילדים ומעלה מתשלומי מס הכנסה. "זה מה שמגיע לפולנים", הכריז נברוצקי במהלך הקמפיין הצמוד, שבסופו גבר ברוב קטן על המועמד הליברלי שהתמודד מולו. מדיניות "אפס מס הכנסה למשפחות" הייתה אחד הגורמים שסייעו להכריע את הכף לטובתו. ברחבי העולם, וגם בישראל, משפחות הנאנקות תחת יוקר המחיה הסתכלו בקנאה בנעשה שם.

● שקיעתה של יבואנית הרכב שהבטיחה לשנות את השוק
● שובו של טוני בלייר למזרח התיכון
● 377 מיליארד אירו לחימוש: גרמניה חושפת תוכנית שתהפוך אותה לצבא הגדול ביבשת

למעשה, ישנה ביקורת רבה על המהלך של הנשיא הפולני, שאמור לקבל אישור סופי של הפרלמנט בשבועות הקרובים. ראשית, הפטור תקף רק למשפחות שבהן בני הזוג מרוויחים עד 140 אלף זלוטי בשנה כל אחד (כ־125 אלף שקל בשנה), או למשק בית חד־הורי. הפטור החדש גם מיטיב בצורה אנטי־פרוגרסיבית עם זוגות המתקרבים לרף זה, יותר משהוא עוזר למשפחות הנאבקות לשרוד סביב קו העוני. אמנם משרד הנשיא חישב כי "משפחה ממוצעת" תחסוך בקרוב כ־1,000 זלוטי (900 שקל) בחודש, אבל מומחי מס הגדירו את המהלך יותר כ"הוקוס פוקוס פוליטי" - מדיניות שממילא קיימת במדינות המערב בצורת נקודות זיכוי והטבות, אך מוצגת במסגור חדש ואטרקטיבי.

יותר מכול, המהלך הנוכחי מייצג את הרצון ההולך וגובר של מדינות מרכז אירופה להילחם באופן עצמאי בשד הדמוגרפי: הצניחה החדה בשיעורי הילודה שמאיימת על עתידן. בעוד מדינות כמו גרמניה או הולנד מתמודדות עם הבעיה בין היתר באמצעות הגירה, וצרפת ניסתה להעלות את גיל הפרישה לפנסיה כדי לשמור על הספרים מאוזנים, במדינות מרכז אירופה כמו פולין, הונגריה וצ'כיה לא חוששים מצעדים שנויים במחלוקת - כולל צעדים פיסקליים מרחיקי לכת - כדי לנסות להיאבק בבעיה.

מיליוני אזרחים עזבו כדי לחפש הזדמנויות במערב

בעבור פולין שיעורי הילודה של ישראל - שהם חריגים בגובהם גם במדינות ה־OECD - הם חלום פוליטי וכלכלי של ממש. המדינה סובלת ממשבר חמור: רק 250 אלף תינוקות נולדו במדינה בשנה שעברה, לעומת 180 אלף תינוקות בישראל בתקופה המקבילה. האוכלוסייה בישראל, יש לציין, קטנה פי ארבעה מזאת שבפולין. לפי נתוני ה־OECD שיעור הילודה בפולין עומד על 1.16 ילדים לאישה בלבד, נמוך מזה של גרמניה (1.35), מהממוצע (1.43) והרחק מישראל, הניצבת במקום הראשון עם 2.89. הוא ירד בחדות בעשורים האחרונים.

גם הגירה שלילית מעיבה על פולין, במיוחד אחרי שנים שבהם מפלגת חוק וצדק עשתה שמות במערכת המשפט והממשל, ומיליוני תושבים עזבו את ארצם, כשהם נהנים מהזכויות שלהם כאזרחי האיחוד האירופי ומהזדמנויות כלכליות קורצות יותר במערב אירופה.

זה הרקע העיקרי למהלך של נברוצקי, שמרבה לדבר על קדושת המשפחה הפולנית וחשיבות הילודה לצמיחה העתידית של המדינה. בליטא השכנה, שבה השיעור גבוה רק בשברי אחוזים (1.18 ילדים לאישה), כבר הכריזו כמה פוליטיקאים כי הם מעוניינים לשכפל את הרפורמה. "זו הדרך היחידה שבה ניתן לעודד ילודה ולהציל את המדינה", אמר בכיר באופוזיציה בשבוע האחרון. הממשלה הנוכחית בווילנה כבר הולכת בכיוון דומה, והקפיצה השנה את קצבאות הילדים הפטורות ממס ל־1,000 אירו בשנה לכל ילד למשפחה.

מדינות מרכז אירופה גם מעוניינות להציג אלטרנטיבה משלהן לדינמיקה המתרחשת בחלק גדול ממדינות מערב אירופה, שבהן רק ההגירה למדינה (אם היא חוקית או לא חוקית, באמצעות הגשת בקשות מקלט) מונעת מהאוכלוסייה שלהן להצטמק. "אנחנו דוחים את המודל שלכם לגבי צמיחה באמצעות הגירה", שב והצהיר ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בחודש שעבר, בדברים שהפנה לאיחוד האירופי. אורבן שב ומקדם את "תיאוריית ההחלפה" שלפיה בריסל ואליטות עלומות נחושות להחליף את האוכלוסייה הנוצרית ה"ילידית" של אירופה במהגרים מוסלמים. הוא טוען כי המודל ההונגרי הוא שיבלום אותה.

הונגריה הייתה מהחלוצות באירופה שחוקקו שורת צעדים כלכליים אשר נועדו להגדיל את האוכלוסייה במדינה כבר לפני עשור, ואילו היא סוגרת את הגבולות בפני מבקשי מקלט באופן גורף ומקשה הגירה. בין היתר מפלגת פידס, שבראשה עומד אורבן, אישרה חוק המעניק פטור ממס הכנסה לכל החיים לכל אישה שיש לה שלושה ילדים ויותר או לכל גבר שיש לו ארבעה ילדים. היא הקפיאה תשלומי משכנתה לזוגות צעירים במהלך משבר האינפלציה האחרון, ומעניקה הלוואות ללא ריבית למשפחות צעירות או למשפחות מרובות ילדים. הצעדים והדגש הגדילו את שיעור הילודה בהונגריה, אך באופן מינימלי, מ־1.34 לפני ב־2013 ל־1.51 בשנת 2023. למרות העלייה הזאת, בעקבות הגירה שלילית מוגברת מספר התושבים בהונגריה צנח בעשור האחרון בכמעט חצי מיליון בני אדם.

 עצרת נגד הגירה בלתי חוקית בוורשה. אלטרנטיבה למדיניות במערב היבשת / צילום: ap, Czarek Sokolowski

יוון מציעה הטבות ב-1.6 מיליארד אירו

עיצוב מדיניות מס שתעודד ילודה או תסייע למשפחות אינו תופעה חריגה באירופה. בגרמניה, למשל, רק זוגות נשואים רשמית יכולים לצרף את ההכנסות שלהם ולשלם מס הכנסה מופחת אם אחד מבני הזוג כלל אינו עובד. זה מעיד על האופי של המפלגה הנוצרית־דמוקרטית (CDU, ששלטה ברפובליקה הפדרלית במהלך רוב השנים מאז תום מלחמת העולם השנייה). במדינות סקנדינביה, ששומרות על שיעורי פריון "בריאים", סכומי הסיוע למשפחות עם ילדים הם אסטרונומיים בהשוואה למדינות אחרות - 1,878 אירו לאדם בדנמרק, לעומת 441 בצ'כיה למשל. בהונגריה המאבק הדמוגרפי גלש לתחומים אחרים, עם חוקים חמורים שמחייבים נשים שרוצות לעבור הפלה להאזין לקול פעימות הלב של העובר ועוד.

המצטרפת האחרונה למגמה, לצד פולין, היא יוון. גם בה שיעור הילודה קרס בעשורים האחרונים עמוק מתחת לשיעור התחלופה (2.1 ילדים לאישה). הממשלה היוונית הנוכחית, המובלת בידי המפלגה השמרנית בראשות קיריאקוס מיצוטאקיס, השיקה בחודשים האחרונים רפורמת מס בשווי 1.6 מיליארד אירו במטרה להילחם במה שמוגדר כ"איום הקיומי הגדול ביותר על יוון" - הצטמקות האוכלוסייה. יוון הולכת ומצטמצמת כבר 15 שנה ברציפות, ועלולה לאבד כשני מיליון תושבים נוספים עד שנת 2050, לפי נתוני האיחוד האירופי.

בניגוד להבטחות הגורפות בפולין, בליטא ובהונגריה, הרפורמה היוונית דומה יותר למערכות המס המקובלות במדינות מערב אירופה וגם בישראל, המתבטאות בהטבות מס באמצעות נקודות זיכוי למשפחות וכן במענקי ילודה וילדים. אבל ביוון גם החליטו לאמץ ביטול מוחלט של מס הכנסה למשפחות שבהן יש לפחות ארבעה ילדים. "אנחנו צריכים לתגמל את מי שהחליטו להביא ילדים לעולם", אמר ראש הממשלה היווני. "להתמודד עם יוקר המחיה אם אין לך ילדים זה שונה מאשר אם יש לך". עוד צעד דומה לישראל שיאמצו היוונים הוא ביטול או הפחתה של מס הכנסה לתושבי הפריפריה.

 הנשיא נברוצקי חותם על הפטור. מימש הבטחת בחירות שסייעה לו לנצח / צילום: Reuters, Artur Widak

יוון כבר פתחה את הארנק בעבר בניסיון להתמודד עם הבעיה. ב־2020 החלה רפורמה בקצבאות ילדים המעניקה 3,700 אירו למשפחה בת ארבעה ילדים לשנה, נוסף ל־140 אירו לכל ילד לכל חודש. אבל כמו במדינות אחרות, האינפלציה של השנים האחרונות - כולל התייקרות של מוצרי מזון בכמעט 40% - מכבידה על משקי הבית, ויוונים רבים מתקשים לסגור את החודש, לא כל שכן לתכנן עתיד כלכלי למשפחה או עם ילדים. רוב אירופה גם מתקשה להתמודד עם חובות לאומיים הולכים ומטפסים. כך שהיקף ההוצאות על עידוד הילודה, באותה נשימה עם הגדלת הוצאות הביטחון והגדלת הפנסיות הנדרשת מעליות המחירים, אינו יכול לנגוס חלקים גדולים מדי מהתקציבים שהולכים ומצטמקים.

מומחי מס שהגיבו על התוכנית הפולנית שתפסה כותרות בשבועות האחרונים אמרו כי היא נמנעת מלאמץ את הידע הכלכלי שהצטבר בעשרות השנים האחרונות בנוגע לאופטימיזציה של המיסוי - והולכת במקום זאת לכיוון של הבטחות פופוליסטיות. "היא לא יותר ממסגור פוליטי חדש של מדיניות הטבות מוכחת", כתב בבלומברג אנדרו לאהי. כמו ישראל, כתב, "גם בארה"ב יש מערכת מורכבת של פטורים, מענקים והנחות בגבייה… התוכנית הפולנית היא פחות הברקה פיסקלית ויותר אריזה מחדש של תפיסה ותיקה ומוכחת".

עם זאת, הדבר לא אומר שהיא נידונה לכישלון. לעתים, עצם הפישוט של התוכנית והסיקור המקיף שהיא זוכה לו מסייעים לציבור לראות יתרונות שחמקו מעיניו - ולהתנהג בהתאם. חיסכון של כמעט 1,000 שקל בחודש למשך 18 שנה (ואפילו יותר אם הילד הוא סטודנט מתחת לגיל 25 שאין לו הכנסות אחרות) יכול להשפיע עמוקות על שיקולי הוספת ילד למשפחה. גם בפולין וגם ביוון יעקבו כעת המומחים מקרוב אחר הדרך שבה ההטבות החדשות מיתרגמות לשינויים בהרכב המשפחה או בשיעור הילודה. מדובר בתהליך איטי. הרפורמות בפולין ייכנסו לתוקף רק בשנה הבאה, ויתחילו להימדד בשנת 2027.