היא עזבה את הניו יורק טיימס בטריקת דלת. עכשיו היא מקבלת את ההגה לספינת הדגל

ביום קיץ חם ביולי 2020 העיתונאית בארי וייס פתחה את המחשב שלה וכתבה מכתב קצר אך היסטורי. כששלחה אותו למו"ל ה"ניו יורק טיימס" א.ג. סולצברגר, היא כנראה ידעה שהיא שורפת גשר, אבל גם בונה לעצמה דרך חדשה ומלאת אתגרים.

במכתב התפטרות נוקב בן שלושה עמודים היא האשימה את אחד העיתונים המכובדים והמוכרים בעולם ב"נטישת שליחותו ההיסטורית, שהיא כתיבת הטיוטה הראשונה של ההיסטוריה, לטובת הרצון לרצות את הקהל הצר ביותר שלו". היא תיארה בו אווירה של פחד ואחידות מחשבתית, שבה עיתונאים חוששים להביע דעה שונה. "האמת", כתבה אז, "הוחלפה באקטיביזם".

● היזמת שפיתחה פתרון חדש לפרקינסון: "האפקט הלא תרופתי יכול להיות דרמטי"
● "ישראלים חשבו שיחכו להם בקנדה עם שטיח אדום - וגילו שהם פשוט מהגרים"
● עם גיוס המונים של 9 מיליון דולר: השוקולד הישראלי שמוכר אפילו לבלגים
● המיליארדרים של תעשיית אריכות החיים

כמה שעות לאחר פרסום המכתב כבר מילא שמה את כותרות העיתונים בעולם. וייס הפכה באחת למי שמסמלת את חופש הביטוי והמרד בממסד התקשורתי, לא רק עבור השמרנים שתמיד הרגישו מודרים מהמיינסטרים, אלא גם עבור ליברלים ופרוגרסיבים שהרגישו שהשיח העיתונאי נחנק ולא מאפשר החלפת עמדות בצורה חופשית.

זמן קצר לאחר מכן השיקה וייס ניוזלטר עצמאי בשם Common Sense ובד בבד ייסדה פודקאסט משלה, שדי מהר קיבל מקום מרכזי בשיח הציבורי בארה"ב. כשהניוזלטר גדל באופן מטאורי, היא הפכה אותו לאתר, וקראה לו The Free Press, פלטפורמה לעיתונות חופשית ששואפת "להחזיר את הסקרנות לשולחן הכתיבה". היא עשתה זאת ללא גב כלכלי של תאגיד ובלי משרד נוצץ; עם מחשב נייד, צוות מצומצם יחסית וקהל קוראים רעב לתוכן כן ולא מתנצל.

The Free Press נעשה לבית לכתבות ארוכות, תחקירים וראיונות עומק עם אנשי רוח, פוליטיקה ומדע. וייס הציגה קול אחר: ביקורתי כלפי ימין ושמאל כאחד, מתנגד לתרבות הביטול ולשפה תקינה פוליטית, אך מחויב לאמת עובדתית ולסקרנות אנושית.

 מפגינים לאחר ביטול התוכנית של סטיבן קולבר ב-CBS. מתנגד לטראמפ ומתח ביקורת על פרמאונט / צילום: Shutterstock

הוא צבר יותר ממיליון מנויים, 155 אלף מהם בתשלום, ולפי הדיווחים הכניס כ־15 מיליון דולר בשנה. בתוך ארבע שנים בלבד הפכה וייס מעיתונאית מושמצת למו"לית עצמאית מצליחה, שגופי תקשורת מסורתיים נאלצים לחקות את המודל העסקי שלה.

בחודש שעבר הודיעה חברת Paramount Skydance על רכישת The Free Press של וייס בעסקה בשווי מוערך של 150 מיליון דולר, ומינתה אותה לעורכת הראשית החדשה של חדשות CBS. ההכרזה הפתיעה את עולם התקשורת.

עבדה בעיתון הארץ, מתנגדת ל-DEI

וייס (41) נולדה בפיטסבורג, פנסילבניה, למשפחה יהודית שגאה במקורותיה. וייס מגיעה כבר מבית מורכב מבחינה פוליטית כנראה שזה מה שאפשר לה נקודת מבט עשירה ומורכבת. היא גדלה לאב סוחר שטיחים מצליח ושמרן. ולאם, ליברלית שעבדה כקניינית איפור. את בת־המצווה חגגה בבית הכנסת "עץ החיים", שבו התרחש ב־2018 הפיגוע האנטישמי הקטלני ביותר בתולדות ארה"ב ונרצחו 11 מתפללים. האירוע ההוא הותיר בה חותם עמוק, והוליד את ספרה "How to Fight Anti-Semitism", שבו חיברה בין חוויה אישית, היסטוריה יהודית וקריאה לחיזוק הערכים של חירות, זהות ואחריות אישית.

לאחר לימודיה באוניברסיטת קולומביה עבדה וייס בעיתון הארץ, בעיתון היהודי-אמריקאי "פורוורד" וב"וול סטריט ג'ורנל". בהמשך הצטרפה למגזין "Tablet" היהודי ואז שבה ל"וול סטריט ג'ורנל", שם שימשה עורכת מדורי דעות וביקורת ספרים. לאחר מכן הצטרפה ל"ניו יורק טיימס", במטרה להרחיב את המגוון האידאוולוגי בעמודי הדעות, אך מצאה את עצמה, לדבריה, "מושא לשנאה בגלל שאני לא שייכת לשבט הנכון".

זה לא אומר שווייס נוטה ימינה בהכרח. היא לא מתאימה להגדרות פוליטיות פשוטות. במהלך השנים תיארה את עמדותיה הפוליטית כ"מרכזניקית רדיקלית" וכ"יהודייה־שמאל־מרכז ברוב הדברים". היא תומכת בזכות להפלה ובזכויות להט"ב. בקורונה היא התנגדה נחרצות לסגירת בתי הספר - מהלך שהגדירה כטעות מוסרית וכלכלית. היא גם תומכת בישראל, מתנגדת ל־DEI (גיוון, שוויון והכלה, הבטחת ייצוג המבוסס על זהות - מינית, גזעית, דתית ועוד) ומבקרת את תרבות ה־Woke (מודעות לצדק חברתי שלא פעם נתפסת ככזו שהלכה עד לקצה האבסורדי) מעומק ליבה. The Free Press זכה לביקורת נוקבת מאנשי ה־Woke.

וייס הצהירה שוב ושוב שהשמאל האמריקאי הפך לאקסקלוסיבי ולא מאפשר להשמיע עמדות אחרות, והייתה פתוחה לנהל שיח עם קולות שמרניים ששנואים על הצד השני.

אמורה לשקם את המותג, שאיבד נתח צפייה גדול

חטיבת החדשות של CBS נחשבה במשך עשרות שנים לסמל של עיתונות אמריקאית קלאסית, עם תוכניות שהפכו לאיקוניות, כמו "60 דקות" ו"Face the Nation". דמויות מיתולוגיות כמו וולטר קרונקייט ודן ראדר בנו את שמה כמוסד חדשות אמין, מאוזן ועתיר השפעה.

אלא שבעשור האחרון איבדה הרשת נתח משמעותי מהקהל לטובת פלטפורמות דיגיטליות ורשתות חברתיות. שיעור הצפייה במהדורות הדגל ירד בעשרות אחוזים, והאמון הציבורי נשחק, במיוחד בקרב צופים שמרנים. לפי סקר שצוטט ב־Business Insider, פחות מרבע מהרפובליקאים בארה"ב אומרים כי הם סומכים על חדשות CBS כמקור מידע מהימן. בתוך המשבר הזה חיפשה הנהלת הרשת דמות שתוכל לרענן את המותג ולשקם את אמון הציבור. כך הגיעה וייס.

ברקע, במהלך אסטרטגי שאפתני, הכריזה ביולי 2024 חברת Skydance Media, שבבעלות המפיק והיזם דיוויד אליסון (בנו של מייסד אורקל, המיליארדר לארי אליסון), על רכישת פרמאונט גלובל, החברה־האם של CBS.

 לארי אליסון. בנו דיוויד רכש את פרמאונט, החברה-האם של CBS / צילום: ap, Evan Vucci

העסקה, בשווי כ־8 מיליארד דולר, הובילה להקמת Paramount Skydance Corp, בראשות דיוויד אליסון כמנכ"ל. הישות החדשה הזאת שואפת לשלב בין יכולות ההפקה והחדשנות הטכנולוגית של Skydance, האחראית לסרטים מצליחים כמו "אהבה בשחקים: מאווריק" ו"משימה בלתי אפשרית 7" לבין ספריית התוכן האדירה ורשת ההפצה של פרמאונט, הכוללת את CBS, Showtime ופרמאונט+.

המהלך, שאושר ביולי השנה בידי רשות התקשורת הפדרלית (FCC), סימן את סופה של תקופה: משפחת רדסטון, ששלטה בפרמאונט וב־CBS במשך כמעט 100 שנה, איבדה את השליטה.

המהלך גם משתלב באסטרטגיה רחבה יותר של משפחת אליסון להתרחב לעולם המדיה. לפי דיווחים רבים בתקשורת האמריקאית, לארי אליסון עצמו, אחד האנשים העשירים בעולם, הוא דמות מרכזית בעסקה אפשרית של 14 מיליארד דולר לרכישת הפעילות האמריקאית של טיקטוק מידי ByteDance הסינית.

השבוע דווח כי עלות מערך האבטחה של העורכת החדשה עומדת על שווי של 10,000 דולר ליום. גורמים פנימיים סיפרו לעמוד השמועות של ה"ניו יורק פוסט" כי שמונה מאבטחים מקיפים את העורכת בכל רגע נתון, והיא נוסעת בשיירת רכבי כביש־שטח, בדומה לנשיא.

השבוע בראיון ל־CBS הנשיא טראמפ שיבח את ההנהגה החדשה של פרמאונט ואת המינוי החדש של וייס. "אני חושב שזה הדבר הגדול ביותר שקרה לעיתונות חופשית, פתוחה וטובה זה זמן רב".

חוששים שהיא תהיה פרו־ישראלית מדי

ההודעה על מינוי וייס חוללה סערה כמעט מיידית. עשרות עובדים ברשת הביעו מורת רוח, חלקם בגלוי וחלקם בהדלפות לעיתונות. בכתבה נרחבת בעיתון הגרדיאן דווח כי עובדים תיארו את המהלך כ"מדכא" ו"מבלבל", והוסיפו כי "זו בחירה באדם חסר כל ניסיון בניהול חדשות טלוויזיה, עם אג'נדה פוליטית ברורה מראש".

עיתונאי עבר ותיקים הגיבו גם הם בחריפות. דן ראדר, מי שהיה במשך עשורים פני החדשות של CBS, כתב בפוסט שזכה לתפוצה רחבה: "CBS News לא זקוקה למהפכה אידאולוגית, אלא להחזרת האמת והשקט לחדשות".

הקומיקאי ג'ון אוליבר לעג למינוי בתוכניתו ואמר: "אם אתה רוצה להחיות מותג חדשות שזקוק לאמון, אולי אל תמנה את האדם שהפך למותג במקום לכתב".

 הקומיקאי ג'ון אוליבר. לעג בתוכניתו למינוי של וייס / צילום: ap, Richard Shotwell

במקביל כתבה בעיתון האינדיפנדנט חשפה כי במהלך אחת משיחות הבוקר הראשונות שלה עם הצוות אמרה וייס "Let’s do the f***ing news", אמירה שנועדה, לדבריה כפי שנכתב בעיתון, להחדיר אנרגיה ומשמעת חדשה, אך עוררה גל תגובות צוננות במערכת.

בכתבה נוספת ב"ניו יורק פוסט" צוטטו עובדים שטענו כי ימי עבודתה הראשונים אופיינו ב"בדיקות נאמנות" לא רשמיות, כשווייס ביקשה להבין בפירוט "מה כל אחד עושה בפועל בכל יום". חלק מהעובדים תיארו אווירה מתוחה, כמעט מאיימת, ואילו אחרים ראו בכך ניסיון כן להכניס שקיפות וסדר.

לצד הביקורת קולות רבים תמכו במינוי וראו בו הזדמנות לשינוי תרבותי ברשת. עיתונאית CBS ותיקה שלא רצתה להיחשף בשמה אמרה ל־Variety ש"היא לא מנסה לרצות אף אחד, והמערכת לא רגילה לזה. זה מבהיל, אבל גם מרענן".

במקביל הודיעה CBS News על קיצוצים נרחבים, סגירת משרדים בחו"ל וצמצום משמעותי במחלקות הפקה. לפי הגרדיאן, השינויים הללו נתפסים כחלק מאסטרטגיה רחבה של פרמאונט ווייס להפוך את CBS לגוף חדשות גמיש, מהיר ודיגיטלי יותר, גם במחיר התנגדות פנימית.

במסגרת מהלכיה הראשונים כעורכת הראשית של CBS News יזמה וייס פאנל מיוחד בהשתתפות שתי מזכירות מדינה לשעבר, קונדוליזה רייס והילרי קלינטון, שדן במדיניות החוץ של ארה"ב לאחר המלחמה בעזה ובמעמדה של אמריקה בעולם. את הדיון הנחתה המגישה הוותיקה נורה אודונל, והאירוע שודר בפריים טיים וזכה לחשיפה רחבה.

המהלך נחשב לסימן ראשון לגישתה החדשה של וייס: פחות פוליטיקה קטנה ויותר עומק רעיוני ואסטרטגי. מקור ב־CBS תיאר זאת לאתר Semafor כ"הצהרת כוונות ברורה - ניסיון להחזיר את הרשת לתפקיד של מגדלור אינטלקטואלי, לא רק עוד ערוץ חדשות".

גם בנוגע לישראל וייס לכאורה מבקשת לשנות גישה, ולפי חלק מההדלפות ישנם קולות לא מעטים בתוך הארגון שחוששים שהיא תהיה פרו־ישראלית מדי. CBS נחשבה לרשת ביקורתית כלפי העמדה הישראלית, וכעת וייס, תומכת נלהבת בישראל שביקרה כאן פעמים רבות, צפויה לשנות כיוון ולבקש לנהל את הדיווחים בצורה יותר הוגנת ואובייקטיבית.

מחוץ למערכת החדשות וייס חיה בניו יורק עם בת זוגה, העיתונאית נלי בולס, גם היא כתבת לשעבר ב"ניו יורק טיימס". השתיים מגדלות את שני ילדיהן ומרבות לדבר על הצורך ביצירת מרחב ציבורי שבו זהות, משפחה וקריירה אינן נוגדות זו את זו.

"סקרנות אי ננה חולשה, היא החמצן של החירות", כתבה וייס במניפסט של The Free Press. עכשיו, כשהיא עומדת בראש אחד ממוסדות החדשות הוותיקים בעולם, נדמה שהיא מנסה להוכיח בדיוק את זה. שעיתונות לא חייבת לבחור בין חופש לאחריות, בין מצוינות לנאמנות, בין העבר להווה.

סייעה בהכנת הכתבה: יובל פסו