היכונו למס חדש שינחת עליכם בינואר הקרוב

כך עובדת השיטה: על ההכנסות של כל אזרח מוטל מס הכנסה המחושב באופן שנתי, בשיעור הקבוע בפקודת המס. החישוב נעשה לפי מדרגות: ככל שההכנסה גבוהה יותר, כך גדל שיעור המס השולי שאנחנו משלמים. לדוגמה, מי שהכנסתו השנתית 84,120 שקל בשנה, משלם 10% מס הכנסה. בין 84,120 ל-120,720 הרף עולה ל-14%, וכן הלאה.

במקור, הסכומים בפקודה מתעדכנים בהתאם לאינפלציה, כך שהתוצאה היא שההכנסה נטו גדלה. אלא שבתקציב שנעשה לאחר המלחמה, אחת הגזירות המשמעותיות שהוטלו היא הקפאה של מדרגות מס הכנסה למשך שלוש שנים. הציבור אמנם לא מרגיש שמכניסים לו את היד לכיס, כי הנטו לכאורה לא מתכווץ, אבל יש לכך משמעות כספית אדירה. מחישוב שנעשה עבור גלובס עולה כי עבור מי שמרוויח 7 אלף שקל ברוטו בחודש, מדובר במס של 560 שקל בשנה (לפי שכירה הזכאית ל־2.75 נקודות זיכוי). המשתכרים 17,500 שקל יספגו הפסד של 1,200 שקל.

זו כבר שנה שנייה של הקפאה, אז תעשו את המכפלה ותגיעו לסכומים גבוהים הרבה יותר. עבור קופת המדינה מדובר בסכומי עתק: 4.9 מיליארד שקל ב-2026 ו-7 מיליארד שקל ב־2027.

במילים פשוטות, ואחרי המתמטיקה, אם מדרגות המס לא יתעדכנו באינפלציה, המשמעות היא ששיעור המס הנטו בפועל יעלה, וכוח הקנייה ייפגע. תוסיפו לכך את העובדה שכלכלנים בכירים מטילים ספק בשאלה כמה אינפלציה שנתית של עד 3%, כפי שצפוי בנתון הרשמי, משקפת באופן מלא את עליית המחירים שמרגישים בשטח.

בר לביא

על רקע זה מיהר כ"ץ לכתוב בקבוצות הליכוד כי אופיר הוא "איש דתי לאומי ותושב השומרון, שסייע בתפקידו הקודם כיועץ משפטי במשרד הביטחון לחיזוק וביסוס ההתיישבות היהודית ביו"ש ועמד על זכותו של הדרג המדיני לקבל החלטות גם בניגוד לעמדת הפקידות. השרים סמוטריץ' וסטרוק, שמכירים אותו היטב מעבודה משותפת, הביעו תמיכה נלהבת במועמדותו".

התנהלותו של כ"ץ היא המחשה נוספת לרעות החולות המאפיינות את מינויי הממשלה הזו. נראה כי אפילו קצינים בכירים בצה"ל מתמנים כעת לפי זיהוי פוליטי, ונדרשים לקבל הכשר מהאגפים הקיצוניים ביותר בימין ומה"בייס".

הליך המינוי אף התבצע, לכאורה, בניגוד לחוק, הקובע כי את הפצ"ר ימנה שר הביטחון לאחר התייעצות עם הרמטכ"ל. כבר מהודעת כ"ץ על המינוי היה אפשר להבין כי אייל זמיר כלל לא היה בתמונה. בהמשך התברר כי זמיר אכן למד על המינוי מהתקשורת. המהלך גם לא קיבל את אישור היועצת המשפטית לממשלה, בניגוד לעבר ולהמלצות של ועדות ציבוריות.

הרקע המקצועי של אופיר אולי הופך אותו למועמד ראוי, אבל דרך המינוי שלו עקומה בכל מובן.

עמירם גיל

איך מגדירים רווח מיוחד שלא נובע מפרי עמלו של הבנק, אלא רק מכורח סביבת הריבית, שאותו מתכוונים באוצר למסות בשיעור גבוה במיוחד? כיצד מתמודדים עם טיעוני הנגד להתערבות במערכת הבנקאית, להפרת הבטחות קודמות של המדינה לבנקים, ולהפליה של הבנקים במיסוי המיוחד מול גופים פיננסים אחרים, שנהנים גם הם מהריבית הבנקאית?

בצוות דנים בשאלות המקצועיות הללו, אבל לפוליטיקאים אין סבלנות להמתין לממצאים. ריח הבחירות נישא באוויר, והדיונים על תקציב המדינה לשנת 2026 משמשים להם קרדום לחפור בו. שר האוצר סמוטריץ' תקף השבוע בחריפות את הבנקים על הריביות שהם גובים מהציבור. "זה מצב בלתי נסבל", אמר, ואיים להטיל עליהם מס קבוע לפי גובה הריבית. מדד הבנקים הגיב בירידה מיידית, ובנק ישראל - בהתנגדות.

ואין כמו יועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פרופ' אבי שמחון, כדי להעלות את הרף בהצעות יצירתיות ושנויות במחלוקת. שמחון הגדיל להציע שהכספים מהמס החדש של הבנקים יועברו ללקוחות שרכשו דירות לפני מספר שנים והחזרי המשכנתאות שלהם זינקו עם הריבית. במילים אחרות, שהמדינה תדאג לסבסוד מכספי המיסים לאזרחים שההימור שלהם לא צלח, ולקחו משכנתא בריבית צמודה או פריים במקום קבועה. באוצר מתפלצים מהרעיון. אבל כשסמוטריץ' נשאל על כך, הוא השיב שמדובר דווקא ברעיון מעניין. כנראה שגם סמוטריץ' וגם נתניהו יודעים שלרעיון סבסוד המשכנתאות אין היתכנות גבוהה. מצד שני, אפשר להגיד את זה על תקציב 2026 בכללותו. אז למה שלא יבטיחו?

אורן דורי