הדולר קופץ מול השקל. למה זה קורה?

כבר שלוש שנים וחצי שהשקל לא היה חזק כל כך מול הדולר, והזינוק השנתי שלו - מתחילת 2025 - הוא הגדול ביותר אי פעם. השקל, שאמנם נחלש היום ונסחר כעת בשער של 3.27 שקלים לדולר, אך עדיין רשם בכ-10% מתחילת השנה מול הדולר.

כדי למצוא שערים נמוכים יותר יש לחזור עד לסוף 2021 - תקופה שבה זרם לישראל מספר שיא של דולרים להשקעות בהייטק, ונקבע לדולר שער שפל של 3.1 שקלים. ונשאלת השאלה: האם הייסוף ימשך?

● שער הדולר מגלה תמונה חלקית: השקל חזק יותר ממה שנראה
● השקל שובר שיא חדש, והמומחים תוהים: לאן הוא יכול להגיע

השקל מושפע ממספר גורמים - הרעה במצב הגיאופליטי (מלחמה) מעלה את פרמיית הסיכון של המדינה ולכן מחלישה את השקל. קודם ל-7 באוקטובר, היתה זו ההפיכה המשטרית שתרמה לפרמיית הסיכון. כשהחלה מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023, פרמיית הסיכון של ישראל זינקה, הסוחרים דרשו פיצוי גבוה יותר על השקעה בישראל והשקל נחלש והגיע לשפל של יותר מ-4 שקלים לדולר. אך עם סיום המלחמה, נסיגת צה"ל והתקוות להסדרים מדיניים, נרשמת מגמת ירידה בפרמיית הסיכון. במקביל, חברת S&P העלתה החודש את דירוג האשראי של ישראל מ"שלילי" ל"יציב", וכל אלה חיזקו את השקל וגרמו לזרימת כספים זרים לישראל.

השקל מושפע גם ממצב ההייטק המקומי שמטבעו, מושך השקעות מחו"ל, וכך מביא, כמו עסקת גוגל וויז למשל, לזרם מט"ח נכנס לישראל, שמחזק אותו.

בנוסף, השקל מושפע נע לפי הנעשה בוול סטריט - ככל ששוק המניות בניו יורק עולה, כך עולה החשיפה המט"חית של המוסדיים הישראלים, אלה שמשקיעים את חסכונות הציבור בהיקפים גדולים בוול סטריט, וזו (החשיפה) מאלצת אותם לאזן את החשיפה למט"ח, וגוררת מכירת דולרים בתמורה לשקלים - מהלך שמחזק את השקל. ולהיפך כמובן, כמו שקורה היום עם הירידות בוול סטריט, השקל נחלש. בנק ישראל אף ציין את היחס המובהק שבין וול סטריט לשקל שאף חזק יחסית למדינות אחרות.

וכמובן, השקל מושפע גם מהנעשה בכלכלה העולמית, מחוסר היציבות הפוליטי בארה"ב (כולל סגירת הממשל), הריבית ומכלכלת ארה"ב.

הדולר מתאושש בעולם

התרומה הנוספת לשקל נבעה גם בזכות החלשות הדולר בעולם, מול המטבעות המובילים.

מדד הדולר (DXY) שאומד את שער הדולר מול שישה מטבעות מובילים בעולם (האירו והליש"ט ביניהם) נחלש מתחילת השנה בכ-9%, הביצוע הגרוע ביותר זה שמונה שנים, אך לאחרונה, הדולר משיב לעצמו את מעמדו חרף הדיבורים על אסטרטגיית "Sell America" שהחלו מאז "יום המכסים" (אפריל) ושהעלו ספקות לגבי עתידו של מטבע הרזרבה הגלובלי. לאחרונה התאושש בכ-3% מהשפל של ספטמבר .

הדולר נחלש השנה בעיקר בגלל החשש מהגירעון הממשלתי הנוסק של ממשלת ארה"ב וממה שהוליד דיון בשוק דיון על מה שכינו אנליסטים "debasement trade", השקעה המגיבה לפגיעה בערך המטבעות הפיאטיים ואג"ח ממשלתיות עקב אינפלציה, גירעונות והקלות מוניטריות. החשש שמעמד הקנייה של הדולר מתפורר, משקיעים רבים פנו לנכסים "קשים" שאינם ניתנים לדילול: זהב, כסף ומתכות יקרות אחרות, מניות, נדל״ן ומטבעות קריפטו.

הדולר עשוי להתחזק לקראת סוף השנה ככל שיורד הסיכוי להורדת ריבית נוספת של הבנק הפדרלי, כעת מדברים על סיכויים של כ-50%, התחזקותו אפשרית גם על רקע מגמות שליליות בחו״ל, כולל חששות פיסקליים בבריטניה ובצרפת.

עוד משהו שמחזק את הדולר הוא מה שמכונה "קארי טרייד" - בבלומברג אומרים שאסטרטגיית הקארי על הדולר הפכה לאטרקטיבית לאחר ירידה חדה בתנודתיות של המטבע האמריקאי, בין היתר בגלל השבתת הממשלה הממושכת בארה״ב.

"עשוי להגיע מתחת ל־3"

לפי בנק ישראל, על פי המתאם ההיסטורי בין שער השקל-דולר וביצועי הנאסד"ק, הוא אמור היה להיות בשער של 3 שקלים. בשבוע שעבר הציג נגיד בנק ישראל מצגת באירוע של איגוד קרנות הגידור, ובה הדגיש כי עדיין קיים "פיחות עודף" בשקל.

בעוד כשבוע (24 בנובמבר) צפוי בנק ישראל להוריד את הריבית, וייתכן כי הורדת הריבית הצפויה כבר מגולמת בשערי המטבע, ושאלה יושפעו מדבריו של הנגיד במועד הכרזת הריבית.

"בתרחישים המרכזיים אנו צופים דולר־שקל ברמה של 3-3.12 בסוף 2026, אך תיתכן תנודתיות לכל כיוון. הסיכון לשקל נובע באם יתממש תרחיש של החמרה ביטחונית מהותית, או מגמה מתמשכת של ירידה במניות בעולם". כתב שמואל קצביאן, אסטרטג שווקים פיננסיים בבנק דיסקונט. "מאידך, באם יתממש תרחיש ביטחוני/גיאופוליטי אופטימי במיוחד, הדולר שקל עשוי אף לרדת מתחת לרמה של 3".

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי, אמר לגלובס כי שיפור תחזית הדירוג של ישראל "לא הפתיע את השוק, אבל הוסיף לגל האופטימיות". בהסתכלות ארוכת טווח, מציין לוי כי "הסיבות לתיסוף השקל נובעות בעיקר מכוחות הבסיסיים שתמכו וימשיכו להערכתנו לתמוך בשקל חזק, ביניהם פעילות הסקטור העסקי שמתאפיין בעודף יצוא על יבוא (עודף בחשבון השוטף) בזכות פעילות יצוא הייטק, בטחוניות וגז; פעילות השקעות זרות באפיק הפיננסי והשקעות ישירות בישראל". להערכת אגף הכלכלה בלאומי, שער הדולר־שקל הממוצע ב־12 החודשים הקרובים יהיה בין 3.1-3.3 שקלים, בתרחיש המרכזי. "יש תרחישים אופטימיים שההסתברות להתממשותם עלו קלות לאחרונה, ופסימיים שמקורם בעיקר בזירה הגיאופוליטית", אומר לוי.

האם זה משנה בכלל? "כפי שהדגשנו לא פעם", אמר מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, "אין סיבה להתרגש מתנודות המט"ח. מי שיבחן את התנהגות הדולר־שקל בשלושת העשורים האחרונים ימצא באופן עקבי כי תוחלת התשואה השנתית במט"ח קרובה לאפס. מה שמייצר את הערך האמיתי בטווח הארוך הוא ביצועי שוקי המניות, לא תנודות המטבע".