האם גדעון סער עקבי בתמיכה במתן חנינה לנתניהו?

נכון - האמירה נכונה ברובה המוחלט
לא מדויק - חלקים מהותיים מהאמירה שגויים
מטעה - האמירה יוצרת מצג שווא או מוציאה עובדות מהקשרן
לא נכון - האמירה שגויה
לשיפוטכם - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת ציון חד־משמעי

שם: גדעון סער
מפלגה: הימין הממלכתי
פלטפורמה: רשת איקס
תאריך: 12.11.25
ציטוט: "(נכון ש)נשיא המדינה יפעיל את סמכות החנינה ויסיים את הסאגה הזאת... גם כשהייתי באופוזיציה תמכתי בסיום הסאגה ההזויה של משפט נתניהו"
ציון: לשיפוטכם

על רקע קריאתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לנשיא המדינה יצחק הרצוג לחון את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ גדעון סער העלה פוסט ברשת איקס (לשעבר טוויטר), בו הביע תמיכה בכך ש"נשיא המדינה יפעיל את סמכות החנינה ויסיים את הסאגה הזאת, שאין בה תועלת אלא רק נזקים למדינה, לאחדות עם ישראל ואף למערכת המשפט עצמה". בעקבות התגובות שקיבל, הוא שחרר פוסט המשך, בו כתב: "גם כשהייתי באופוזיציה תמכתי בסיום הסאגה ההזויה של משפט נתניהו".

בדקנו האם סער אכן עקבי בעמדתו. חשוב לציין כי סער פרסם את הדברים לפני שנתניהו הגיש, באמצעות עורכי דינו, בקשת חנינה רשמית לנשיא הרצוג. עם זאת, הם הפכו את דבריו של סער לאקטואליים יותר.

סער צירף לציוץ ההמשך שני צילומי מסך. הראשון של ציוץ שלו מ-2023, אז ישב באופוזיציה, בו נכתב: "עמדתי הייתה זה מכבר כי נכון, בהתחשב במכלול השיקולים, לסיים את משפט נתניהו בהסדר טיעון. עתה מן הראוי שהתביעה תטה אוזן למסרים של בית המשפט ותגלה נכונות למשא-ומתן כזה. האינטרס הציבורי במובנו הרחב הוא סיום הסאגה ארוכת-השנים הזאת בהסדר טיעון". השני הוא של ראיון לרשת 13, שגם בו הביע תמיכה בהסדר טיעון. הרקע הן לציוץ והן לראיון היה הדיווח מיוני 2023 על כך שהשופטים במשפט נתניהו אמרו לתביעה שהיא תתקשה להוכיח שוחד בתיק 4000, ושלטובת המדינה יש לשאוף להסדר טיעון.

אם כן, כאמור, אכן גם אז וגם היום סער תמך בסיום המשפט. עם זאת, ב-2023 דובר על הסדר טיעון, וכעת מדובר על חנינה. לכן, יש לעמוד על ההבדלים בין שני המסלולים האלה. יודגש כי נכון לעכשיו המשפט עודו מתנהל, ולכן לנתניהו עומדת חזקת החפות.

כך, אתר פרקליטות המדינה מגדיר את המושג הסדר טיעון: "הסדר טיעון הוא הסכם בין תובע לנאשם, בו התביעה מתחייבת לוותר על חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם, להמיר אישום חמור באישום קל או לוותר לנאשם ויתור אחר המעניק לו הקלה בקשר לתוצאות המשפט. זאת בתמורה להודאת הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו".

לפי האתר, יש שלושה סוגים של הסדרי טיעון: "פתוח", בו יש הסכמה על האישומים אך לא על העונש; "סגור", בו יש הסכמה גם על העונש; ו"טווח ענישה", בו אין הסכמה מלאה על העונש, אך כן מוסכם טווח בו תהיה הענישה.

עוד מוסיפה הפרקליטות על היתרונות של הגעה להסדר טיעון עבור כל הצדדים המעורבים. עבור הנאשם, היתרונות הם סיום מהיר של המשפט, ודאות, עונש מופחת וחיסכון בעלויות המשפט. עבור הציבור, מעבר לוודאות ולסיום מהיר של המשפט, הוא גם מקבל חיסכון במשאבי הפרקליטות, וכמו כן "קיימת חשיבות חינוכית ושיקומית בכך שנאשם יודה בביצוע עבירה". עבור בתי המשפט מדובר בחיסכון בזמן יקר; וגם נפגע העבירה מרוויח מכך, שכן הוא מקבל ודאות לגבי תלונתו ונמנע מהגעה לדוכן העדים, מה שעלול להיות חוויה לא נעימה. 

במוסד החנינה עסקנו בבדיקה קודמת, כמו גם בכתבה. החוק מתייחס לחנינה רק במקום אחד: סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה, שם נכתב: "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על-ידי הפחתתם או המרתם". החוק אינו מרחיב מעבר לכך.

עם זאת, כך נכתב באתר משרד המשפטים: "סמכות החנינה אינה חוליה נוספת במערכת המשפט ואינה משמשת ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט. מדובר בסמכות של חסד ורחמים הנתונה לנשיא המדינה ומיועדת למקרים חריגים בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן".

על כך מוסיף מאמרה של ד"ר דנה בלאנדר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "אין חוק הדורש הודאה באשמה כתנאי לחנינה. החנינה יכולה להינתן גם לאדם העומד על חפותו, והיא נועדה לאפשר מחילה, תיקון או שיקום - לא לבחון אשמה או חפות. חנינה מלאה אף מוחקת את ההרשעה ואת הרישום הפלילי, אך אין בכך כדי לבטל את עצם קיומו של פסק הדין שהתקבל. במילים אחרות: החנינה היא אקט של חסד ולא של זיכוי".

אם כן, יש הבדלים ברורים בין שני ההליכים: הסדר טיעון מסתיים בהרשעה של הנאשם באופן חלקי או מקל, בהודאתו. לעומת זאת, החנינה לא בוחנת את שאלת האשמה אלא נסיבות שמצדיקות לתת את מידת הרחמים לאדם כזה או אחר.

חשוב לשים לב לעניין נוסף לגבי בקשת החנינה של נתניהו: היא הוגשה טרם מוצו ההליכים המשפטיים. בהנחיית יועמ"ש 4.4000 מצוין כי "ככלל, אין נשיא המדינה מטפל אלא בבקשות המתייחסות לאדם שהורשע. טיפול בבקשות טרם הרשעה לא יהיה אלא במקרים נדירים". כלומר, הדבר אפשרי תאורטית, אך רק במקרים חריגים, ובפועל הדבר קרה רק בפרשת קו 300, אז הנשיא חיים הרצוג חן את אנשי השב"כ המעורבים בתמורה להודאה ולפרישת ראש השב"כ. לעומת זאת, בבקשת החנינה מטעם עורכי דינו של נתניהו לנשיא נכתב במפורש: "ראש הממשלה סבר מתחילת הדרך, והוא סבור גם עתה, כי אם ההליך המשפטי יתנהל עד סופו, הוא יסתיים בזיכוי מלא". נכון להיום, אין תקדים בו חנינה הייתה לאדם שלא הורשע ולא הודה בו-זמנית.

הדבר מעלה את השאלה עד כמה סער עקבי בדבריו. בבג"ץ על פרשת קו 300, נשיא בית המשפט העליון דאז, השופט מאיר שמגר, כתב על חנינה טרם הרשעה שניתן לתת אותה ב"נסיבות חריגות לחלוטין, בהן עולים אינטרס ציבורי עליון או נסיבות אישיות קיצוניות ביותר, ואשר בהן לא נחזה פתרון סביר אחר". בעבר פרופ' מרדכי קרמניצר מהאוניברסיטה העברית והמכון הישראלי לדמוקרטיה אמר למשרוקית: "אי-אפשר לומר שאין כאן 'כל פתרון סביר אחר', משום שבהחלט יש פתרון כזה: הסדר טיעון. זוהי דרך המלך במשפטים פליליים, וזה הנתיב שעומד בהלימה לעיקרון שלטון החוק".

גם במאמרה של ד"ר בלאנדר נכתב: "הסמכות, במהלך המשפט, לעיכוב ההליכים הפליליים - בנסיבות יוצאות דופן - נמצאת בידי היועצת המשפטית לממשלה. כך גם באשר לחזרה מאישום - הסמכות נמצאת בידי התביעה. ולכן, חנינה במהלך משפט, שתוביל למעשה להפסקת משפט מתנהל, יש בה התערבות בעצמאות התביעה הפלילית". כלומר, קשה לטעון כי תמיכה בהסדר טיעון כמוה כתמיכה בחנינה עוד בטרם ההרשעה.

עם זאת, כן ניתן לטעון כי סער שם את הדגש על סיום המשפט ולא על ההרשעה, ולכן אין פה בעיה של חוסר עקביות. הדבר, למעשה, עולה מתגובתו: "השר סער הבהיר עוד כשהיה באופוזיציה שיש לשים סוף לסאגה של משפט נתניהו. למרבה הצער, היועצת המשפטית לממשלה דחתה על הסף את הצעת בית המשפט לגישור בשעתו. היא גם דחתה על הסף את הצעת בית המשפט שהתביעה תשקול מחדש את אישום השוחד. היועצת המשפטית לממשלה גם נמנעה ונמנעת מלעשות שימוש בסמכות הנתונה לה בחוק לעיכוב הליכים. בנסיבות אלה - ומתוך ההכרה שהאינטרס הציבורי המובהק הוא לסיים את הסאגה הזאת - צץ רעיון החנינה כנתיב מעשי לסיום המשפט, והשר סער ביטא את תמיכתו בו עוד לפני פניית ראש הממשלה לנשיא המדינה".

אין בכך כדי לטעון כי סיום המשפט באמצעות חנינה שווה לסיומו באמצעות הסדר טיעון, אך בהינתן העובדות, לא ניתן להגיד שסער שם דגש על חשיבות ההרשעה וההודאה.

לסיכום, כשהיה באופוזיציה, גדעון סער הביע תמיכה בסיום משפט נתניהו. עם זאת, אז הוא תמך בהסדר טיעון, מסלול שכולל למעשה הרשעה והודאה באשמה. כעת המסלול המוצע הוא חנינה, שלא כולל בהכרח אחד מאלה, אך ניתן לטעון כי זאת לאחר שלא התגבש הסדר טיעון. לכן, דברי סער נותרים לשיפוטכם.