החששות מעימותים בקוטב הצפוני עולים, וכלי המלחמה החדשים לא יעזרו

שליחתם של רחפנים ורובוטים לקרב, במקום בני אדם, הפכה לאחד המהלכים הבסיסיים של הלוחמה מודרנית. אין מקום שבו הדבר הגיוני יותר מאשר במרחבים הקפואים של הקוטב הצפוני.

● "כשסין תפלוש לטייוואן - הנזק לתמ"ג העולמי יהיה 10 טריליון דולר"
● המחיר של המלחמה עם איראן: האם לאמריקאים נגמרו המיירטים?

אך ככל שמתקרבים לאזור הארקטי, כך הטכנולוגיה המתקדמת ביותר נעשית פחות שימושית. סופות מגנטיות מעוותות אותות לוויין; טמפרטורות קפואות מרוקנות סוללות או מקפיאות ציוד תוך דקות; למערכות ניווט אין נקודות ייחוס על פני שדות שלג.

מוקדם יותר השנה, במהלך תרגיל של שבע מדינות באזור הארקטי של קנדה לצורך בדיקת ציוד בשווי מיליוני דולרים, התקלקלו כלי הרכב הארקטיים של צבא ארה"ב ​​לאחר 30 דקות, משום שנוזלים הידראוליים התקשו בקור.

חיילים שוודים שהשתתפו בתרגיל קיבלו מכשירים לראיית לילה בשווי 20 אלף דולר, שנשברו מכיוון שהאלומיניום במשקפיים לא עמד בתנאי מינוס 40 מעלות צלזיוס.

"היריב האולטימטיבי"

"הקוטב הצפוני הוא היריב האולטימטיבי", אמר אריק סלזינגר, קצין לשעבר בסוכנות הביון המרכזית (CIA), המנהל כיום חברת הון סיכון המממנת סטארט-אפים בתחום הביטחון, לרבות כאלה המנסים להתמחות בלחימה הארקטית.

באוקראינה, כוחות מזוינים משתמשים בציוד מדף מוכן לשימוש, החל ממקורות כוח ומכשירי תקשורת ועד כימיקלים וחומרי סיכה. בקוטב הצפוני, שימוש בציוד בסיסי כזה דורש לעתים קרובות הנדסה יסודית מחדש.

התחרות בין מעצמות באזורים הצפוניים ביותר של כדור הארץ גוברת ככל ששינויי האקלים פותחים נתיבי ים וגישה למשאבי טבע. רוסיה דומיננטית שם מבחינה צבאית, ומחזיקה כוחות של צוללות גרעיניות, בסיסי טילים, שדות תעופה ונמלים בחצי האי קולה. נתיב הטיסה הקצר ביותר לצפון אמריקה עבור טילי השיוט ההיפרסוניים מהדור הבא של רוסיה הוא מעל לקוטב הצפוני.

מבין שמונה המדינות המחזיקות בטריטוריה בקוטב הצפוני, רק רוסיה אינה חברה באמנה הצפון אטלנטית. מבין חברות נאט"ו, הדאגה העיקרית של ארה"ב וקנדה היא טילים רוסיים, ואילו בפינלנד ונורבגיה - שיש להן גבול משותף עם רוסיה - פלישה יבשתית הפכה לדאגה דוחקת יותר.

עימות בקוטב יאלץ את אלה המתכננים את הלחימה לחזור ליסודות. קור קיצוני הופך את הרכיבים הנפוצים ביותר לשבירים. טמפרטורות נמוכות משנות את התכונות הפיזיקליות של הגומי, וגורמות לאטמים לאבד את גמישותם ולדלוף. עקבות של מים או לחות קופאות לכדי גבישי קרח שיכולים לשרוט משאבות וליצור חסימות. יש לבודד חוטים בסיליקון ולא ב- PVC, משום שהוא שעלול להיסדק.

שמן וחומרי סיכה אחרים מתעבים ונקרשים. ברוב המערכות ההידראוליות הסטנדרטיות, הנוזל נעשה צמיגי ויכול להשפיע על כל דבר, החל מבקרות מטוסים ועד משגרי טילים ותרני מכ"ם. אירוע קיפאון בודד יכול להשבית מערכת נשק שלמה או לשתק שיירה.

אחת האטרקציות התיירותיות הגדולות של הקוטב היא, עבור המתכננים הצבאיים, אחד מגורמי ההפרעה המשמעותיים ביותר: הזוהר הצפוני.

האורורה בוריאליס, הזוהר הצפוני, שמם המוכר של האורות הירוקים הרוקדים על פני השמיים, נגרם על ידי חלקיקי שמש טעונים המקיימים אינטראקציה עם השדה המגנטי של כדור הארץ, שמגיע לשיא עוצמתו בקטבים. חלקיקים אלה מפריעים לתקשורת רדיו ולמערכות ניווט לווייני המספקות נתוני מיקום ותזמון.

חשיבות הסטארט-אפים

אחד מלקחי המלחמה באוקראינה שאפשר ליישם כאן בכל זאת, הוא התפקיד הקריטי שסטארט-אפים פרטיים יכולים למלא בקידום חדשנות, בשיתוף-פעולה עם ממשלות.

שני חוקרים בריטים השיקו מוקדם יותר השנה את Arctic Research and Development , חברת סטארט-אפ שמטרתה להציב מערכות אוטונומיות באזורי הקוטב. בן סונדרס ופרדריק פנסי, שעברו יחד כ-12 אלף קילומטרים על מגלשיים באזור הארקטי, משווים בין תכנון טכנולוגיה עבור האזורים הצפוניים ביותר לבין בניית תוכנית חלל מיניאטורית. לעובדיהם יש רקע במחקר חלל, במודיעין, במדעי האקלים ובצבא. סלסינגר, משקיע הון הסיכון, הוא אחד המשקיעים הראשונים בחברה.

הם מפתחים תוכנה במיוחד עבור השימוש באזור הארקטי, יחד עם מפות וירטואליות המתארות את האזור בצורה מדויקת יותר מאשר היטלי מרקטור שנמצאים בשימוש נרחב, המעוותים מרחקים קוטביים. את הציוד הם בודקים במקפיא גדול במתחם תעשייתי באזור כפרי באנגליה, שם הם יכולים לחשוף ציוד למינוס 37 מעלות צלזיוס.

"איך זה שהיה לנו רובר פרסווירנס על מאדים במשך שנים, ששלח בקלות לכדור הארץ נתונים, ולא היה לנו רכב אוטונומי באזור הארקטי?" אמר סונדרס. "במשך כל כך הרבה מההיסטוריה האנושית האזור היה טריטוריה לא מסומנת במפה".

אחד ממוצרי החברה הנמצאים בפיתוח הוא קופסה כתומה בצורת מזוודה בשם Icelink, מרכז תקשורת בעל רוחב פס גבוה ששוקל פחות מ-18 ק"ג, המכיל גם אנטנות GPS וסוללות מיוחדות המחזיקות מעמד במשך ימים ארוכים.

סונדרס מכיר את חשיבותן של בדיקות עמידות אפילו לחלקים הקטנים ביותר. פעם, בטיול שעשה לבד לקוטב הצפוני, הוא שבר חתיכה ממערכת הקשירה של הסקי שלו ונאלץ לבטל את כל המסע, שעלה יותר מ-200 אלף דולר.

קשיים טכניים במציאת פתרונות

מזג האוויר הארקטי כשלעצמו אומר שמלחמה בקוטב תיראה אחרת מאשר בכל מקום אחר. יצרני רחפנים אוקראינים מייצרים מאות אלפי רחפנים זולים וזריזים, המסתמכים על תקשורת דיגיטלית כדי למצוא מטרות. הם ייכשלו באזור הקוטב, שם רחפנים חייבים להיות מצוידים במערכות הפשרת קרח, בהנעה חזקה להתמודדות עם רוחות חזקות, ולהיות מסוגלים לפעול על דלק סילוני או על סולר במקום על סוללות. הם בדרך כלל גדולים כל כך שנדרשים רכב נגרר או מסלול כדי לשגר אותם.

הפעלת מכשירי קשר היא סיוט לוגיסטי בפני עצמו. הצבא השבדי קיבל לאחרונה פנייה מחברה פרטית שהציעה מטען לסוללות שלהם, שאותן הם יישאו במזחלת. המטען, השוקל יותר מ- 180 ק"ג, היה נתקע ברגע שבו היה נתקל בשלג אבקתי.

"הבעיה כרגע היא שלרבים בתעשייה אין מושג מה החבר'ה בשטח צריכים, והרעיונות שלהם ניתנים לביצוע תיאורטית אך אינם מעשיים", אמר פרדריק פלינק, מפקד אגף האימונים הבינלאומי במרכז הלוחמה התת-ארקטית בצפון שבדיה. "גם לנו בשטח יש רעיונות בקשר למה שאנחנו רוצים", אמר, אך הוסיף שהרעיונות שלהם "כנראה לא מציאותיים מבחינה טכנית".

במשך שלושת החורפים האחרונים, מרכז הלוחמה התת-ארקטית נתן משוב לחברה אמריקאית המפתחת סוג חדש של מגלשי קרוס-קאנטרי (סקי במישור) עם מחברים שאינם נשברים תחת משקלו של חייל הפועל בשטח.

השימוש בבינה מלאכותית גם הוא מוגבל באזור הארקטי. באוקראינה, היא משמשת להאצת קבלת החלטות על ידי עיבוד כמויות עצומות של נתונים. מזרח המדינה הוא אזור עירוני וצפוף, וצפיפות האוכלוסין בו גדולה פי 50 מזו של סקנדינביה הארקטית ופינלנד, שבהן כל 2.5 קמ"ר מאכלס חמישה אנשים בממוצע. באוקראינה יש רשתות כבישים ומסילות ברזל מסועפות, ייצור אנרגיה ותעשייה כבדה. אם האזור הארקטי יהפוך לשדה קרב, היעדר כל אלה פירושו שלבינה מלאכותית יהיו פחות נתונים לעבוד איתם.

השיבושים שהפכו לבעיה יומיומית

גם שיבושים מעשה ידי אדם פוגעים בחומרה רבה יותר באזור הארקטי. באזור הצפוניים ביותר, לוויינים המקיפים את קו המשווה יכולים לעתים קרובות להיות מוסתרים על ידי עיקול פני כדור הארץ, ולכן הלוויינים פחות גלויים מאשר במקומות אחרים על פני כדור הארץ. משמעות הדבר היא ששיבושים, שהם מטרד במקומות אחרים, הופכים בקוטב לדאגה בטיחותית חמורה.

בשנת 2019, רשות התקשורת הנורבגית Nkom רשמה שישה כשלי GPS במזרח פינמרק, צפון המדינה הגובל ברוסיה. בשנת 2022, השנה שבה רוסיה פלשה לאוקראינה, היא רשמה 122 כשלים. מאז סוף 2024, השיבושים נעשו כה תכופים עד שהרגולטור הפסיק לספור.

"צריך לקבל את העובדה שזה המצב, ולמצוא פתרונות", אמר אספן סלטה, ראש המחלקה לניהול ספקטרום (תדרי רדיו ותקשורת) ב-Nkom.

לשם כך, נציגים מיותר מ-100 חברות התאספו באי הנורבגי אנדויה בספטמבר לארוע Jammertest. האירוע השנתי כולל גיקים טכנולוגיים שבוחנים ציוד, כולל רחפנים, אנטנות של שעונים אטומיים ושבבים, המיועד להתמודדות עם שיבושים באקלים הארקטי הקשה.

היידי אנדראסן, שותפה ומייסדת Testnor, המארגנת את אירוע Jammertest, אמרה שהיא מאמינה שהשיבושים אינן מעשה תוקפנות רוסית, אלא אפקט הנגזר ממאמצי מוסקבה להגן על נכסיה הצבאיים מפני רחפנים בחצי האי קולה הסמוך.

"באזור הארקטי, אם יש תנאי מזג אוויר מאתגרים מאוד ואין קו ראייה, שיבוש יכול להיות קריטי", אמרה אנדראסן. "לפני שנים ספורות, זה לא היה משהו שאנשים התעניינו בו כי זו הייתה תופעה נדירה. אבל עכשיו, זה הפך לבעיה יומיומית."