"הליך לא תקין": האם בג"ץ יפסול את הפחתת המע"מ על יבוא אישי?

כשפורסמה הודעת האוצר על הכוונה להכפיל את הפטור ממע"מ על יבוא אישי ל-150 דולר, היא הוצגה כמהלך נוסף במאבק ביוקר המחיה. אבל עבור עשרות אלפי בעלי חנויות ועסקים קטנים, זו הייתה נורת אזהרה.

במוצאי שבת נערך בתל אביב כנס חירום של איגוד לשכות המסחר, בהשתתפות חברי כנסת מהקואליציה, על רקע העתירה והבקשה לצו ביניים שהוגשה לבג"ץ מעט אחרי החתימה על הצו בידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בשבוע שעבר.

● הכפלת הפטור ממע"מ נכנסה לתוקף: איך יסתיימו המהלכים הבאים של סמוטריץ'?
● הפטור ממע"מ על חבילות מחו"ל יוכפל: מה עומד להשתנות, ומי ייפגע בדרך?
● "הקרחון מתקרב, וסמוטריץ' לא רואה אותו": מחאת הקמעונאים על העלאת הפטור ממע"מ

כעת נשאלת השאלה האם יש בכלל דרך לעצור או לשנות את הצו ברמה הפוליטית, דרך דיון בוועדות הכנסת או במליאה - או שהמאבק האמיתי יתנהל באולם בית המשפט העליון.

עשרות בעלי עסקים קטנים ובינוניים הגיעו לכנס, על רקע החשש שהמהלך יעמיק את הפער בין מסחר מקוון הפטור ממע"מ לבין העסקים בישראל. בכנס השתתפו חברי הכנסת דוד ביטן ואלי דלל מהליכוד, ושניהם השמיעו ביקורת חריגה על המהלך, מתוך הקואליציה. במהלך הכנס פנה ח"כ דלל ליו"ר הכנסת בבקשה לזמן דיון במליאה, וח"כ ביטן התחייב לזמן דיון בוועדת הכלכלה, שיבחן לעומק את הצו.

"הייתה שם התחייבות של חברי ליכוד לקדם את הנושא", אומר לגלובס נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן. "הרבה מהדיון הוא לחץ פוליטי וציבורי. ביטן בעצמו סבור כי המהלך שגוי מיסודו, ומציע חלופה כמו מעבר למע"מ דיפרנציאלי על מזון, בדומה למקובל באירופה". עם זאת, על-פי גורמים משפטיים המעורים בפרטי העתירה, לא בטוח שהישועה תבוא מהכנסת.

בעתירה שהוגשה על-ידי האיגוד, באמצעות עורכי הדין רז נזרי, אבינועם סגל-אלעד ונדים עבוד ממשרד פירון, נכתב כי שר האוצר לא מטפל בשאלות ליבה כמו תחבורה, נדל"ן או מזון, אך מקדם מהלך שפוגע ישירות בעסקים המקומיים. עו"ד רז נזרי, המייצג את האיגוד בעתירה, מסביר: "נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ביקש מהמדינה תגובה לבקשה לצו ביניים תוך שבוע. זה בהחלט פרק זמן קצר יחסית שניתן לראותו כמעיד על ההתייחסות הרצינית לנושא". המשמעות היא שעל המדינה להעביר את התייחסותה לעתירה עד יום חמישי הקרוב, אם לא תבקש ארכה.

"אנחנו חושבים שיש טענות חזקות"

לטענת עו"ד נזרי, הפגמים במהלך של סמוטריץ' עמוקים. "אנחנו חושבים שיש טענות חזקות גם במישור המינהלי וגם במישור החוקתי. ברמת התהליך, לא פורסמה עבודת מטה, לא הוצגו נימוקים אמיתיים, ולא נבחנה המשמעות הכלכלית המלאה של העלאת תקרת הפטור. אמרו שזה יוריד את יוקר המחיה, אבל לא בדקו מה זה עושה למשק ולעסקים".

עוד לדבריו, מעבר לעלות הישירה של המהלך, הנאמדת בכמיליארד שקל, יש גם אובדן משמעותי של מס עקיף "כתוצאה מירידה בהיקף העסקאות המקומיות, גביית מע"מ, מס הכנסה ומס חברות; יש סכנה אמיתית לשרידותם של עסקים רבים, פיטורי עובדים ו'בריחת' כסף מהכלכלה הישראלית החוצה".

עו"ד נזרי הוסיף כי הצעד הזה "מנוגד למגמה העולמית הגורפת באירופה, בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה ועוד, שמצמצמות או מבטלות פטורים של יבוא אישי כדי להגן על התחרות ועל הכלכלה המקומית, וכאן ישראל פועלת באופן הפוך לחלוטין מכל המדינות".

כפי שצוין בעבר, המהלך צפוי לגרור אובדן מע"מ ישיר של כמיליארד שקל בשנה לפי הערכות האוצר, כשבאיגוד לשכות המסחר מעריכים את הנזק הוא בהיקף רחב יותר (מעל 2 מיליארד שקל בשנה).

הצו יצא כהחלטה אישית של השר סמוטריץ', ללא מעורבות של הכנסת, דבר שמונע אפשרות אמיתית של הכנסת לפגוע בהוצאתו לפועל. עם זאת, ייתכנו אפשרויות למהלכים פוליטיים מסוימים בתוך הקואליציה.

"לא טענו שאין לשר סמכות פורמלית", מבהיר נזרי, "אבל גם סמכות כזו דורשת הליך תקין, נימוקים ובחינת חלופות. כאן לא הייתה שום התייחסות להערות שהוגשו, לא ניסו אפילו להתמודד איתן, והצו פשוט נחתם בדיוק כמו הטיוטה שפורסמה. הצגנו בעתירה חלופות שונות שישיגו את התכלית של הורדת יוקר המחיה באופן מידתי יותר, מבלי לפגוע בעסקים הישראלים, והדברים כלל לא נבחנו".

מלשכת שר האוצר סמוטריץ' נמסר: "שר האוצר נחוש להוריד את יוקר המחיה. התקציב הנוכחי מתאפיין במספר מהלכים טקטוניים שישמשו כאבן-דרך בהורדת יוקר המחיה. יכול להיות כאן זול".