כ־100 אלף מילים נכתבו במדור "חזית המדע" בשנה החולפת - על מלחמה ושלום, הזדקנות, קבלת החלטות ועוד נושאים רבים אחרים. לטובת מי שלא קרא את כולן, אספנו 15 עצות ותובנות שקיבלנו מחוקרים שראיינו השנה, והיינו רוצים שיגיעו ליותר אנשים.
1תבקשו יותר, תבקשו חכם
ד"ר זואי צ'אנס, חוקרת קבלת החלטות מאוניברסיטת ייל, אומרת שאנשים בדרך כלל מעריכים בחסר את מידת ההיענות לבקשות שלהם. בקשו יותר, וכנראה תגלו שאחרים נענים לכם יותר מכפי שציפיתם. ואם בכל זאת אומרים לכם לא? שאלת המשך מועילה יכולה להיות "מה תצטרך כדי לומר כן"?.
לקריאת הכתבה המלאה
2תהיו נחמדים, זה מאפיין של סופר־אייג'רים
פרופ' מרסל משולם מאוניברסיטת נורת'ווסטרן חוקרת מה מאפיין אנשים שבגיל 80 מוחם חד כפי שהיה בגיל 50. "אנחנו רק מתחילים לגלות את הסודות שלהם אבל אחד הדברים הבולטים הוא שהם ממש נחמדים וחברותיים", היא אמרה לנו. "הם מחוברים לקהילה שלהם, לעתים קרובות הם אנשים שהתנדבו לאורך חייהם"
לקריאת הכתבה המלאה
3המשבר עבר ולא מרגישים הקלה? אל תתאכזבו, תיערכו
דווקא לאחר השגת מטרה או סיום של תקופה קשה, צפויה תקופה מורכבת שיש להיערך אליה. "לאחר השגת המטרה אנחנו גם עלולים להיות מאוכזבים מכך שתחושת האופוריה לא נשארת וגם לחוש ריקנות בעקבות השאלה 'מה הלאה'. ובתוך כך אנחנו צריכים לחזור לכל הדברים המעצבנים של היומיום, שכנראה הזנחנו בינתיים", אומרת ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית ומרצה אמריטה בחוגים לפסיכולוגיה ולרפואה באוניברסיטת תל אביב.
העצה שלה היא להכין את עצמנו לכל הרגשות שעלולים לעלות בתקופה כזאת, ולא לכעוס על עצמנו שאיננו מצליחים לחוש התעלות או הקלה. אם מדובר בהתמודדות אחרי טראומה, לפעמים עלינו לעבור תקופה של הכרה באובדנים, לבנות זהות חדשה ונרטיב שונה לחיינו כדי לצאת לדרך חדשה.
לקריאת הכתבה המלאה
4כדי לנצח במלחמה, צריך להסתכל רחוק
ד"ר ניקולס רייט, חוקר מוח שמייעץ לפנטגון ולממשלת בריטניה בסוגיות ביטחון, ציין בפנינו מנגנון שעלול להכשיל אותנו במלחמה: לפעמים אנחנו פוסלים אסטרטגיה שאחד מצעדי הביניים שלה צפוי להניב תוצאה שלילית בטווח הקרוב, אף שאם היינו ממשיכים באומץ וביסודיות בתהליך המחשבה עליה, היינו מגלים שהתוצאה הסופית דווקא מוצלחת יותר. הנטייה הזאת יכולה לגרום לנו להמשיך להילחם כשהאופציה להפסיק עדיפה, וכך גם להפך. עדיף להרגיל את עצמנו לחשוב 'דרך' התוצאה השלילית, עד מיצוי התרחיש.
לקריאת הכתבה המלאה
5השיטה המנצחת להפחתת עוינות באוכלוסיות מסוכסכות
פרופ' בועז המאירי מאוניברסיטת תל אביב השתתף במחקר שבו השוו שיטות שונות להפחתת העוינות בין קבוצות מסוכסכות. "הזוכה הייתה שיטה שנקראת העלאת הטרוגניות, כלומר חיזוק התפיסה שבצד השני יש אנשים מכל הסוגים", הוא סיפר. "הרעיון של הטרוגניות לא מחייב אותך לוותר על תפיסות שיש לך לגבי האוכלוסייה בצד השני, אלא רק לגוון אותן".
לקריאת הכתבה המלאה
6מספר הקסם של 7,000 צעדים ביום
כדי להשיג את ההשפעות המשמעותיות ביותר על הבריאות, יש ללכת לפחות 7,000 צעדים ביום, לפחות רבע שעה ביום של הליכה מהירה, ולכוון גם בהליכה שגרתית לקצב מהיר (100 צעדים בדקה לפחות). כדי לשפר את קצב ודפוס ההליכה אפשר ללכת עם מוזיקה, בלי טלפון ביד ולהביט אל האופק.
לקריאת הכתבה המלאה
7אל תאבדו קשר עם קבוצת הגיל שלכם
פרופ' ליאת איילון מבר אילן, חוקרת של גילנות עצמית, אומרת שאם אתם מרגישים צעירים מגילכם ולכן מנסים להתחבר רק עם אנשים צעירים מכם, אתם עלולים לצאת קירחים מכאן ומכאן. לדבריה, כך תאבדו את קבוצת התמיכה הרגשית שתזדקקו לה יותר ויותר עם ההתבגרות.
לקריאת הכתבה המלאה
8יש לכם צורך לנקום? נסו לנהל משפט במוח שלכם
ד"ר ג'יימס קימל מאוניברסיטת ייל טוען שאנשים מסוימים עלולים להתמכר לעונג שבנקמה ולחפש כל הזדמנות לכעוס ולנקום, "אך בניגוד לנקמה שיוצרת הרגשה טובה רגעית, סליחה ממש מכבה את מערכת הכאב", כדבריו.
קימל פיתח את רעיון ה־Non Justice System, שפוטר אותנו מהצורך להשיג צדק. "בבית המשפט של המיינד שלנו, אנחנו תובעים בדמיון את מי שפגע בנו, מעידים ושומעים את עדותו ומדמיינים את פסק הדין והעונש. הרי אם הסבל שמעורר בנו רצון לנקמה נובע מהזיכרון שלנו, הרי שגם הטיפול בו יכול להיות בראש שלנו".
לקריאת הכתבה המלאה
9בזמן לחץ, לא מומלץ לקבל החלטות לבד
מתח נפשי גורם לנו להעדיף תוצאות מתגמלות כאן ועכשיו, תוך הזנחה של הטווח הרחוק, ולפרש גירויים כשליליים יותר מכפי שהם באמת. כתוצאה מכך אנחנו מקבלים החלטות פחות ופחות מתוכננות ומחושבות, ולכן עדיף להימנע מקבלת החלטות בעת לחץ. אם אין ברירה, אמרו לנו המומחים, עדיף לא לקבל אותן לבד. ואם אין ברירה גם בעניין הזה, מומלץ להיצמד לפרוטוקולים שהוגדרו מראש. והכי חשוב: לפחות להיות מודעים להשפעה האפשרית של המתח על ההחלטה.
לקריאת הכתבה המלאה
10הדרך לשינוי עצמי עוברת באנשים אחרים
על פי פרופ' קת'י מילקמן, מנהלת המעבדה לחקר שינוי עצמי באוניברסיטת פנסילבניה, אנשים אחרים הם הכלי המוביל לשינוי עצמי. התחברו לאנשים ולקבוצות שכבר פועלים באופן שאליו אתם מכוונים, תנו למישהו אחר עצות טובות שהייתם רוצים ליישם בעצמכם והצמידו התנהגות רצויה למפגש חברתי.
לקריאת הכתבה המלאה
11עדיף עם בוט מאשר לבד
אנשים שנעזרים בבוטים כדי לשוחח על הרעיונות היצירתיים שלהם מפיקים בסופו של דבר רעיונות שנשפטים על ידי אחרים כיצירתיים יותר מאשר אלה שמנסים להיות יצירתיים לבדם.
לקריאת הכתבה המלאה
12הזמן שבו כדאי להתחיל ללמוד למבחן
לדברי פרופ' רועי כהן־קדוש, מאוניברסיטת סורי בבריטניה, במקום רק לקרוא חומר כמה פעמים, מומלץ אחרי כל קריאה לבחון את עצמכם עליו, כדי לתרגל את מיומנות שליפת החומר. הצ'ט יכול לעזור. עדיף ללמוד למבחן רבע שעה לפני ואחרי כל שיעור, מאשר לקראת המבחן. כך תזכרו את החומר זמן רב יותר.
לקריאת הכתבה המלאה
135 דרכים למצוא משמעות בחיים
משמעות בחיים היא בין 17 הגורמים המובילים למניעת דמנציה ומחלות לב. פרופ' טטיאנה שנל, מאוניברסיטת MF לתיאולוגיה ולחברה באוסלו, ערכה מחקר ארוך שנים שבו זיהתה חמישה סוגי משמעות חיים עיקריים: רוחניות (שאיננה בהכרח דתית); ג'נרטיביות - תרומה לחברה, לידע, לטבע וליצירה; עצמי - התפתחות, הישגים ויכולות; סדר - מסורת ושימור הקיים; ולבסוף: שייכות לקבוצה או קהילה שמקבלת אותך כמי שאתה.
לקריאת הכתבה המלאה
14הכניסו לחוזים סעיפים בוני אמון
פרופ' אוליבר הארט, חתן פרס נובל לכלכלה, מצא שכאשר שני צדדים כותבים מראש בחוזה את הערכים, את השאיפות ואת המנגנונים לשיפור התקשורת במצבי קונפליקט, תוצאות ההתקשרות יהיו טובות יותר.
לקריאת הכתבה המלאה
15אנשים אוהבים אתכם יותר ממה שאתם חושבים
זו התובנה. סתם חשבנו שתרצו לדעת.
לקריאת הכתבה המלאה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
