איך הופכים השקעה של מיליוני שקלים להון של 3 מיליארד שקל? צבי לוי, איש עסקים אלמוני מטבריה, מצא את הנוסחה. לוי הוא בעל השליטה בארית תעשיות , יצרנית המרעומים לפגזים משדרות, שהפכה לכוכבת הגדולה של הבורסה בת"א בשנים האחרונות.
● שניב מציגה: הפספוס של סנו, הרווח של משפחת ברנט
● "האישה הראשונה של שוק ההון" הורידה פרופיל במשך שנים. עכשיו היא עושה קאמבק
רק לפני 3 שנים היא עוד דשדשה ונסחרה לפי שווי של 100 מיליון שקל בלבד, ולוי החזיק במניות בשווי של 52 מיליון שקל. אבל אז הגיעה מלחמת רוסיה אוקראינה, אחריה מלחמת חרבות ברזל, ושורה של הסלמות שהביאו להתחמשות גלובלית. כל אלו הביאו את ארית, יחד עם חברות ביטחונית רבות, לצמרת טבלת התשואות של אחוזת בית. היום שווי החברה עומד על 6.2 מיליארד שקל ולוי עצמו שווה כאמור 3 מיליארד שקל על הנייר.
בסוף השבוע שעבר מכר לוי נתח ממניותיו תמורת כ־400 מיליון שקל (לאחר שבאפריל מכר לראשונה מהחזקותיו ב־50 מיליון שקל). הרוכשים היו משקיעים זרים גדולים, חברות הביטוח מנורה והפניקס ובית ההשקעות מור. לאחר המימוש, ממשיך לוי להחזיק ב־39.3% ממניות ארית, בשווי שוק של 2.45 מיליארד שקל.
תעודת זהות
צבי לוי
אישי: בן 67 , חרדי שגדל במשפחה ברוכת ילדים, מתגורר בטבריה
מקצועי: התחיל כקבלן חשמל ויצרן לוחות חשמל. את השליטה בארית רכש
החל מדצמבר 2005, נתח נוסף ב-2007 וכמה רכישות
בהמשך, בהשקעה של 14
מיליון שקל בסך הכול
עוד משהו: מחזיק בכ-40% ממניות ארית בשווי נוכחי של 2.45 מיליארד שקל
14 מיליון שקל הפכו למיליארדים
צבי לוי הוא חרדי שמתגורר בטבריה, המגיע ממשפחה ברוכת ילדים. הוא בן 67 ובעל השכלה תיכונית. את דרכו בעסקים החל כשהקים את חברת רל אלקטריק בעיר הצפונית והפך לקבלן חשמל ויצרן לוחות חשמל מהגדולים בארץ.
את מניות השליטה בארית רכש צבי לוי בשני שלבים, בסוף דצמבר 2005 ובמאי 2007 תמורת כ־14 מיליון שקל בסה"כ. מאז הרכישה הראשונה שלו, זינקה המניה ביותר מ־42,000%.
אבל זה ממש לא היה הימור בטוח בזמנו. יצרנית המרעומים (מנגנון ההפעלה של פגזי מרגמות, טנקים ועוד) עמדה בפני פשיטת רגל פעמים רבות בעבר והחליפה בעלים יותר מ־10 פעמים מאז הקמתה ב־1979.
"החזיק בחברה גם בשנים קשות"
לוי, שהתמנה ליו"ר החברה בספטמבר 2006, היה צריך להמתין בסבלנות כ־20 שנה, וכמובן - גם ליהנות מהרבה מזל, כדי להפוך למיליארד שהוא היום. כשכולם אמרו שהחברה שלו היא עוד חברה קטנה ולא מעניינת במיוחד הוא התעלם והמשיך להאמין בה. בהמשך, ארית שוב נקלעה לקשיים אך לוי לא ויתר. "הוא החזיק פה גם בשנים קשות ולא רצה למכור", העיד על כך חיים שטפלר, מנכ"ל ארית וחברו של לוי, בראיון לגלובס בשנת 2024.

אבל השנים האחרונות זו כבר אופרה אחרת לגמרי. המפעל (תחת החברה הבת רשף טכנולוגיות) חזר לתפקד, וצבר ההזמנות של ארית זינק במאות אחוזים. הסכם גדול ראשון שהקפיץ את המניה, עם הודו לתקופה של 10 שנים, הגיע כבר במרץ 2023. בהמשך, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המפעל בשדרות נפגע בצורה קלה מטילים ששיגרו מחבלי חמאס, ובמקביל כל העובדים פונו בעקבות טבח 7 באוקטובר, כך שהפעילות הושבתה. אבל במקביל לקושי התפעולי, ההזמנות החלו לזרום, ובהיקפים גדולים, ממשרד הביטחון בארץ וגם מלקוחות חדשים בחו"ל, והמניה משלימה זינוק של אלפי אחוזים, יותר מ־6,600% במהלך שלוש השנים האחרונות.
אף אחד לא ראה את היו"ר
גם כשהחברה שלו גדולה והוא כבר מיליארד, צבי לוי שומר על פרטיותו באדיקות, מסרב לכל שיחה או ראיון, ואפילו לא ניתן למצוא תמונה שלו באינטרנט. פנינו לעשרות מנהלים בשוק ההון - ואף אחד מהם לא ראה או נפגש איתו.
החשאיות נמשכת גם כשמנסים לאתר את החברות שבבעלותו. על שמו רשומות כמה וכמה חברות פרטיות, כשהכתובת של כולן היא באזור של תעשייה ומוסכים בטבריה. שמות החברות הן למשל "אדיר עוד ידו נטויה", שדרכה הוא רכש את השליטה בארית, "אדיר יחיד בעולם". אליהם מצטרפות חברות נדל"ן מקומיות בטבריה כמו "אדיר לוי נדל"ן", וגם "צור עוז ייזום השקעות ובנייה", שהכנסותיה הגיעו בשנים האחרונות מגופים כמו הנהלת בתי הדין הרבניים, רשות האכיפה והגבייה, משרד העלייה והקליטה, משרד הכלכלה ומשרד הרווחה.
גם בארית עצמה מסרבים לספק פרטים על לוי. אבל אם חשבתם שמדובר בעוד יו"ר נחבא אל הכלים שבעיקר מאפשר להנהלה לעשות את שלה, אתם כנראה טועים.
באותו ראיון שקיימנו ב־2024 עם המנכ"ל שטפלר הוא פרגן ללוי וציין כי "הוא יו"ר פעיל מאוד ועוזר מאוד לחברה. הוא מאמין בה בצורה מטורפת", והוסיף כי "מדובר באיש מסחר מעולה, עם חושים מחודדים". בהתייחסות נדירה לפעילותו בחברה אמר לוי לגלובס בשנת 2010: "זה עסק ש־30 שנה השקיע בטכנולוגיות, בשנתיים האחרונות הוא פורץ וממשיך ללכת בכיוון הנכון. אנחנו מחוזרים על ידי החברות הגדולות בשנה האחרונה, שגילו את המניה. אני מקווה שהשותפות שלנו בהודו זה הדבר הגדול הבא לחברה". לוי צדק, רק כנראה הקדים את זמנו, ב־13 שנה.
באותו ראיון מ־2010 הוסיף אורי וולדיגר, מנהל הפיתוח העסקי דאז בארית, וסיפר כי "עד שלוי נכנס לחברה, כמעט שלא היה בה שיווק, אבל לוי הוא יו"ר מאוד פעיל שיודע לנהל עסקים כאלה. כחלק מתהליך ההבראה שבו החל לוי עם כניסתו לחברה, אחד הדברים שנמצאים בטיפול זה נושא האספקה שעדיין לא מסודרת בצורה שיטתית, ולכן הכנסות החברה לא יציבות. אנחנו שמים דגש על נושא זה. מהרבעון השלישי של השנה נוכל לראות רבעונים עם הכנסות מסודרות וב־2011 הן יהיו פרוסות בצורה יותר מסודרת. מתוך צבר ההזמנות, האספקה של קרוב ל־50 מיליון שקל היא כבר ב־2010".
מאז ועד היום הנושא הזה הוא עדיין עקב האכילס של החברה, שרוב הכנסותיה פרויקטאליות. התקווה כעת היא כי ההסכם עם הודו וכן ההסכמים החדשים שהחברה חתמה בשנים האחרונות יניבו לה יציבות בהכנסות לטווח ארוך יותר.
עוד מעניין לציין כי לפני שנה וחצי הצטרפה לעבודה בחברת ארית גם בתו של צבי לוי, ששמה לא פורסם. היא מועסקת בחברה בהיקף משרה של 75% תמורת שכר חודשי של 10 אלף שקל, "המשקף למועד הדיווח גמול חודשי שאינו עולה על השכר החודשי הממוצע במשק עבור משרה מלאה".
ארית עמדה לאחרונה במרכזה של דרמה עם הניסיון להנפיק את החברה הבת, רשף, בבורסה, לפני חודש וחצי, מהלך שנתקל בהתנגדות מצד הגופים המוסדיים, שהפילו את מניית החברה ב־20%. בתוך זמן קצר החברה נסוגה מכוונתה, ובמקום הנפקה לציבור ביצעה גיוס הון פרטי ברשף. התוצאה: מניית ארית חזרה לזנק וכיום היא נסחרת בשווי גבוה ב־23% ממחירה ערב הפיאסקו של ניסיון ההנפקה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.