מזכר הבנות חושף את התוכנית האמריקאית לנגב. על הפרק: הקמת כור גרעיני

ישראל וארצות הברית הגיעו להבנות על הקמת פארק טכנולוגי רחב־היקף בדרום הארץ, כחלק מהסכם שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הבינה המלאכותית שנחתם החודש בירושלים. מזכר ההבנות, שעליו חתמו ראש מטה הבינה המלאכותית הלאומי, תא"ל (מיל') ארז אסקל, ותת־מזכיר המדינה האמריקאי לענייני כלכלה, ג'ייקוב הלברג, חושף תוכנית שאפתנית להקצאת כ־16 אלף דונם לארה"ב. הפארק, שצפוי לקום בנגב או בעוטף עזה, יכונה "Fort Foundry One".

● "האסטרטגיה של חמאס היא להרוג את האנשים שלהם למען יח"צ"
● "היינו בזמן הנכון עם המוצר הנכון": כך הפכה חברה קטנה מאור יהודה למניה שזינקה 1,000% בשנה באוסטרליה

על פי מסמך ההבנות שהגיע לידי גלובס, ישראל תעניק לארצות הברית חוזה חכירה לקרקע ל־99 שנה. אף שהשטח יישאר תחת ריבונות ישראלית, הניהול השוטף יהיה אמריקאי וההשקעות יגיעו בעיקרן מארצות הברית. בפארק יפעלו חברות טכנולוגיה אמריקאיות לצד חברות ישראליות, במטרה להקים מרכז גלובלי לייצור שבבים, מחשוב מתקדם ופיתוח בינה מלאכותית.

כור אמריקאי על אדמת ישראל

אחד הפרטים המפתיעים העולים מהדיונים סביב ההסכם נוגע לתשתיות האנרגיה. דרישות החשמל האדירות של מרכזי הנתונים ומערכות המחשוב של הבינה המלאכותית מחייבות פתרון אנרגטי יציב ורחב, ועל השולחן עלתה האפשרות להקמת כור גרעיני באתר. מדובר בסוגיה מורכבת במיוחד: ישראל אינה חתומה על האמנות הבינלאומיות המאפשרות הקמת כורים אזרחיים, אך ארה"ב כן. עובדה זו עשויה לאפשר מודל ייחודי שבו הכור יפעל תחת רגולציה ופיקוח אמריקאיים, על אף מיקומו בשטח ישראל. במסמך ההבנות הרשמי נשמר ניסוח עמום יותר, המתייחס ל"תשתית אנרגיה בצפיפות גבוהה".

לצד זאת, ההסכם כולל התחייבות ישראלית לרגולציה מזורזת במיוחד: על פי המסמך, תהליכי הרישוי וההיתרים במתחם הפארק לא יימשכו יותר מ־120 יום - לוח זמנים מהיר משמעותית מהסטנדרט המקובל בישראל בפרויקטים בסדר גודל כזה.

ממאר־א־לאגו - לטקס בעיר דוד

ההסכם היה אמור להיחתם כבר בביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במאר־א־לאגו בסוף דצמבר, אך לא הספיק להיכנס ללוח הזמנים הצפוף של המנהיגים. בגרסתו המקורית מנה ההסכם 11 עמודים, אך הוא צומצם לשני עמודים בלבד בעקבות משא ומתן אינטנסיבי. בסופו של דבר, הועבר מעמד החתימה לדרג הבכיר שמתחת לראשי המדינות - תת־מזכיר המדינה האמריקאי מול ראש מטה ה־AI הישראלי - בנוכחות שר החוץ גדעון סער ושגריר ארה"ב בישראל, מייק הקאבי. ההליך מאחורי הקלעים לווה על ידי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, בראשות יהלי רוטנברג הפורש בסוף החודש.

היוזמה המשותפת היא חלק ממסגרת בינלאומית רחבה שהשיק ממשל טראמפ תחת הכינוי "Pax Silica" - קואליציה של תשע מדינות טכנולוגיה מובילות, שמטרתה לאבטח את שרשראות האספקה של מוליכים למחצה ובינה מלאכותית. ישראל הצטרפה ליוזמה בדצמבר האחרון והייתה המדינה הראשונה לחתום על הסכם דו־צדדי עם ארה"ב במסגרת זו. לצד ישראל חברות בקואליציה גם קטאר ואיחוד האמירויות; הלברג עצמו נחת בישראל לאחר שחתם על הסכמים דומים באבו דאבי ובדוחא.

"אם המאה ה־20 התנהלה על נפט ופלדה, המאה ה־21 הולכת להתנהל על מחשוב ומינרלים", הצהיר הלברג בטקס החתימה שנערך בעיר דוד. לדבריו, ישראל היא "שותפת עוגן" במאמץ, בזכות האקוסיסטם הטכנולוגי שלה והיכולת לייצר "תוצאות א־סימטריות" ביחס לגודלה הגיאוגרפי.

התזמון של ההסכם הטכנולוגי אינו מקרי; הוא מהווה נדבך מרכזי בחבילת הסכמות כלכליות רחבה המתגבשת בין ירושלים לממשל טראמפ שנמצאות כעת בעיצומו של משא ומתן. בראש ובראשונה - סוגיית המכסים. לאחר שטראמפ הטיל מכס של 17% על היבוא מישראל, פועלים בירושלים להשגת הקלות והחרגות לסקטורים נבחרים. המיקוח על המכסים שזור בהיבטים גיאופוליטיים רחבים - מהמאמצים לבלימת איראן, דרך קידום הנורמליזציה עם סעודיה ועד להסדרים העתידיים ברצועת עזה.

במקביל, הכריז נתניהו במהלך ביקורו האחרון בארה"ב על יעד אסטרטגי: הפסקת הסיוע הביטחוני האמריקאי בתוך עשור. "אנחנו רוצים להצטמצם לאפס", הצהיר ראש הממשלה. המודל הישראלי החדש - החלפת הסיוע החד־צדדי בהשקעות ובפרויקטים משותפים - משתלב היטב בהסכם הבינה המלאכותית. במקום לקבל כסף ולרכוש נשק אמריקאי, ישראל מציעה שיתוף פעולה בפיתוח טכנולוגיות משותפות שיועילו לשני הצדדים. על פי מסמך ההבנות, תחומי שיתוף הפעולה כוללים בינה מלאכותית, מוליכים למחצה, רובוטיקה, חלל, אנרגיה ומדעי החומרים.

"בינה מלאכותית ללא אג'נדות מהונדסות"

ההסכם כולל סעיף חריג הנוגע לאופייה של הבינה המלאכותית שתפותח במתחם. שתי המדינות מתחייבות לפיתוח AI "ללא הטיה אידיאולוגית או אג'נדות חברתיות מהונדסות" - ניסוח המשקף נאמנה את ביקורת ממשל טראמפ על חברות הביג־טק ועל מה שנתפס בעיניו כהטיה פוליטית מובנית במערכות הללו. המסמך אף מציין במפורש כי מודלי שפה גדולים (LLMs) יידרשו להיות "אמינים לשאילתות משתמשים" ולא "מניפולטיביים לטובת דוגמות אידיאולוגיות".

במישור התשתיתי, הפרויקט מתחבר למסדרון הכלכלי IMEC (הודו־מזרח תיכון־אירופה), שאמור לשמש כעורק ראשי לקישוריות נתונים ואנרגיה עבור הפארק הטכנולוגי. עם זאת, מבחינה משפטית חשוב להדגיש כי בשלב זה מדובר בהצהרת כוונות ולא בהסכם מחייב. המסמך עצמו מבהיר כי הוא "אינו יוצר זכויות או חובות מחייבות משפטית", וכי ככל שיידרשו שינויי חקיקה ליישומו, אלו יהיו כפופים להליכים המשפטיים והפרלמנטריים המקומיים.