קרן המטבע העולמית נגד תוכניות הממשלה למיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) פרסמה היום (ה') דוח ראשוני על כלכלת ישראל, בהמשך לביקור משלחת של הקרן בארץ. סקירה הביניים מציגה תמונה אמביוולנטית של הכלכלה המקומית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה ככל הנראה לא תאמץ בחפץ-לב.

● חוק ההסדרים: המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?
● פיץ' צפויה להצטרף: מאחורי הודעת מודי'ס והאם העלאת הדירוג קרובה
● מתחת לצפי אך עדיין גבוה: יחס החוב לתוצר עמד על 68.6% ב-2025

הקרן צופה צמיחה של 4.8% בשנת 2026 - תחזית נמוכה מזו של בנק ישראל ומשרד האוצר העומדת על 5.2%. הפער משקף הערכה זהירה יותר של הקרן לגבי הריבאונד במשק שלאחר המלחמה.

גם לטווח הבינוני, התחזית פחות אופטימית מאשר בירושלים. קרן המטבע מעריכה כי הצמיחה תתמתן לכ-3.5% בלבד בשנים הבאות, "ירידה מ-4% לפני העימות" - נתון נמוך משמעותית מתחזית בנק ישראל ל-4.3% תוצר ב-2027. הסיבות המפורטות בדוח כוללות הוצאות ביטחון גבוהות שיישארו לשנים הבאות, גיוס מילואים מתמשך, פרמיות סיכון מוגברות וצמצום בהעסקת עובדים שאינם ישראלים.

מציעה להעלות מסים

כלכלני הקרן מעלים חששות באשר למדיניות הפיסקלית של הממשלה. הקרן מציינת כי תקרת הגירעון של 3.9% בהצעת תקציב 2026 "היא צעד בכיוון הנכון, אך אינה מספקת כדי להציב את החוב הציבורי על מסלול יורד".

הקרן ממליצה להגיע לגירעון של 2.4% עד 2029 כדי להחזיר את החוב לרמה של 60% מהתוצר - הרמה שאליה הגיעה ישראל ב-2022, לפני שזינקה ל-68.6% בסוף 2025. באוצר, מנגד, מדברים על מתווה ארוך בהרבה להורדת התוצר לאותה נקודה, שיתפרס על פני עשור שלם.

המלצות הקרן למדינה, שלא כמו המלצות האוצר, אינן מוגבלות בהיתכנות פוליטית. על כן, כדי להשיג ירידה חדה ביחס החוב לתוצר, הקרן מציעה העלאת מסים. בראש בראשונה, התאמת מדרגות מס הכנסה התחתונות ל-14% - במהלך מנוגד לתוכנית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להורדת מס ההכנסה, שהיא ההטבה המרכזית שלו לציבור בתקציב 2026.

עוד מצביעים בקרן על צורך בצמצום פטורים מס, הרחבת מיסוי על מזהמים והעלאת המע"מ.

מנגד, קרן המטבע מזהירה מפני מס רווחי היתר על הבנקים שמקדם סמוטריץ', וטוענת כי הוא "עלול לפגוע באמון המשקיעים". סמוטריץ' קבע את מס רווחי היתר לבנקים על 15% - גבוה מהמלצות הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שעמדו על 7%-10% בלבד. המס צפוי להיכנס לתוקף השנה ולהימשך עד 2030, ולפי האוצר יכניס כ-1.5 מיליארד שקל בשנה.

סבסוד משכנתאות: "חששות של סיכון מוסרי"

ביקורת נוספת מופנית לתוכנית סבסוד המשכנתאות שמקדם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה. התוכנית מציעה לפצות בעלי משכנתאות שנפגעו מעליית הריבית, בעלות מוערכת של כ-3 מיליארד שקל בשנה.

קרן המטבע מזהירה כי "סובסידיות יחלישו את המדיניות המוניטרית, יגררו עלויות פיסקליות, יהיו רגרסיביות ויעלו חששות של סיכון מוסרי". גם בנק ישראל התנגד לתוכנית ותיאר אותה כ"נטולת כל היגיון כלכלי".

בתחום הרפורמות המבניות, הקרן חוזרת על המסר המוכר בדבר הצורך בשילוב חרדים וערבים בשוק העבודה, אך הפעם בנימה חריפה יותר מהרגיל. לגבי גברים חרדים נכתב כי "ההתקדמות הייתה מוגבלת למרות יוזמות מרובות", ו"נדרשת פעולה נחרצת יותר" - כולל אכיפת לימודי ליבה במתמטיקה, מדעים ואנגלית.

באשר למדיניות המוניטרית, הקרן מעריכה כי הריבית הנוכחית של בנק ישראל הולמת, וכי ניתן להתחיל להורידה בהדרגה לקראת סוף השנה, אם האינפלציה תמשיך להתמתן כצפוי.