יוזמה חדשה שקידמו שר המשפטים יריב לוין ומשרד המשפטים יוצאת לדרך. החל מהיום (א') מי שקיבל קנס של עד 500 שקל, וברצונו להישפט בפני שופט, לא יגיע יותר פיזית לבית המשפט לתעבורה, אלא יגיש ערר דרך האינטרנט לבית הדין החדש לתעבורה שהוקם ופועל באופן דיגיטלי. כל ההחלטות בו יינתנו באופן מקוון, ללא צורך בדיונים פיזיים, והזמנים לסיום כל תיק צפויים להתקצר משמעותית.
במקור הרפורמה כללה גם הקלות משמעויות במחיקת ניקוד בעבירות קלות של עד 4 נקודות, והפחתה של ניקוד בחצי במקרה שאדם לא ביצע עבירה נוספת בתוך שנה. עם זאת, משרד התחבורה טרם התקין תקנות בנושא זה. לכן, החל מהיום ועד שהתקנות האלו יותקנו מחדש - שוטרי תנועה לא יוכלו לתת נקודות בשורה של עבירות, שהקנס עליהם עומד עד 500 שקל. מדובר בעבירות כמו נהיגה בחוסר זהירות, עקיפת רכב שעצר לפני מעבר חצייה, חציית קו הפרדה רצוף או נהיגה משמאלו, נוסע לא חגור ואי ציות לכיוון הנסיעה ברמזור.
● מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קובע כי תשיב מאות מיליוני שקלים לקבלנים
● הבוס ציפה שהעובדת תשכב איתו "פעמיים בשבוע" - וישלם לה 200 אלף שקל
הרפורמה למעשה קובעת הסדר חדש לטיפול בעבירות תעבורה בהן אפשר לשלם קנס או להישפט - עבירות המכונות "ברירת משפט". הטיפול בעבירות התעבורה האלו, עבירות קלות במהותן, יעבור מהמישור הפלילי למישור המינהלי. כתוצאה מכך, עבירת תעבורה שסומנו כקלות במהותן יוגדרו החל מהיום כהפרת מינהלית. הפרות אלה יידונו בבית דין מינהלי חדש שהוקם במשרד המשפטים, הנקרא 'בית הדין לתעבורה' והוא יהווה טריבונל ביניים, הממוקם בין ההגשה לגורם המוסמך לבית המשפט לתעבורה, ובו יפעלו כ-25 דיינים שהם עורכי דין בעלי ניסיון בתחום.
מאחורי המהלך עומד הרצון להקל על הציבור באמצעות הליך פשוט, מקוון ונגיש, לצמצם בירוקרטיה ואובדן ימי עבודה ולהוריד את העומס על מערכת בתי המשפט. לפי הנתונים שבידי משרד המשפטים, 1.2 מיליון דוחות של ברירת משפט ניתנים כל שנה וב-2025 הנתון עלה ל-1.4 מיליון דוחות. מתוכם, 10% מגישים בקשה להישפט ולא בוחרים לשלם ישירות את הקנס. ובמספרים - מידי שנה רק ממשטרת ישראל מגיעים 140 אלף דוחות ברירת משפט לבית משפט, בין 30 ל-40 אלף דוחות כאלה מגיעים לבית המשפט מהרשויות המקומיות ומרשות שדות התעופה עוד 3,500 תיקים בשנה. כמות המבקשים להישפט בישראל בתיקים אלו גדולה יותר מפי 2 מזו של מדינות ה-OECD.
בנוסף, העומס בבתי המשפט גרם לכך שגם עבירות קלות וגם עבירות חמורות, לא נשפטו מהר ונדחו לתקופות ממושכות. התיקים נערמו, העומס גדל ואחרי שנה אם לא נשפטת - הדוח בוטל, ממש כך. לפי נתוני משרד המשפטים, מידי שנה כ-100 אלף תיקים נמחקים בשל חוסר זמן לדיון, ומעל 95% מהתיקים נסגרים בהסדר טיעון, מבלי שעובר העבירה פגש שופט ומבלי לממש את זכותו לצאת בלא תשלום במקרים המתאימים. למעשה, העבריין יודע ששוה לו להישפט ולקוות שלא ייקבע לו משפט בתוך שנה - והתיק יימחק.
לא הכל בסמכות בית הדין
כאמור, העבירות שיהיו כעת בסמכותו של בית הדין הדיגיטלי הן עבירות קנס עם ברירת משפט. בשלב זה מדובר בעבירות של עד 500 שקל שהדוח שניתן בגינם הוא ממשטרת ישראל, מהרשות המקומית או מרשות שדות התעופה. למשל: דוח של שוטר על נהיגה ללא חגורת בטיחות, על חציית קו הפרדה רצוף, קיפוח זכות השימוש בדרך, רכיבה על קורקינט או רכב דו גלגלי, נת"צ מהרשות המקומית, ודוחות חניה של רשות שדות התעופה.
מנגד, יש דוחות שעדיין לא יהיו בסמכות אותו בית הדין. כך למשל, דוחות חניה של רשות מקומית כמו חניה כחול לבן או חניית נכים. במקביל, ישנן הפרות שלא בסמכות בית הדין בשלב זה, אך כן יהיו בסמכותו החל מאוגוסט הקרוב כמו דוח ממשטרת ישראל על מהירות ודוחות בגין החזקת פלאפון בזמן נהיגה. הפרות נוספות מעל 500 שקל יתווספו בשלב הבא.
במה מטפל בין הדין החדש לתעבורה?
בסמכות בית הדין, עבירות עד 500 שקל:
נהיגה ללא חגורת בטיחות, חציית קו הפרדה, הפרות על קורקינט ורכב דו גלגלי
דוחות חניה ברשות שדות התעופה
דוחות נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית)
לא בסמכות בית הדין:
דוחות חנייה מהעירייה
יהיה בסמכות בית הדין החל מאוגוסט:
שימוש בטלפון כשהרכב נע
עבירות מהירות
קיבלתי דוח, מה עכשיו?
אדם שביצע הפרת תעבורה יהיה רשאי לפנות במסגרת השגה לגורם המוסמך: לשוטר שהוסמך לכך או היועץ המשפטי של העירייה או הגורם המוסמך ברשות שדות התעופה, שיש להפחית את הקנס או לבטלו בטענה שהפרת התעבורה לא בוצעה על ידו. על ההחלטה בהשגה, יהיה רשאי המפר להגיש ערר לבית הדין לתעבורה. בית הדין יהיה רשאי לאשר את ההחלטה, להטיל קנס, לשנות, לבטל אותה או לקבל החלטה אחרת במקומה.
נציין כי בית הדין לא יהיה רשאי לשנות את שיעור הקנס לעבירה ספציפית אך יהיה רשאי לשנות את הפרת התעבורה המיוחסת למפר. החידוש הוא כאמור שהליכים בבית הדין לתעבורה יתנהלו ככלל באמצעות מערכת מקוונת ללא דיון פיזי, וחומר הראיות יונגש למפר כבר מתחילת הדרך באמצעות המערכת.
איך זה יתנהל ואיך תתקבל החלטה? מדובר בהליך מנהלי ולא פלילי, ללא כתב אישום שמגישה מדינת ישראל כפי שהיה קודם לכן. בית הדין ידון ויחליט בערר על בסיס טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, כלומר שלא בנוכחות הצדדים. אלא אם כן מצא כי יש בכך כדי לפגוע בעשיית הצדק, בין אם בנהג או באינטרס הציבורי. כלומר, ניתן לבקש דיון פיזי אך זהו מצב חריג. אם החליט בית הדין לדון בנוכחות הצדדים, הדיון יתקיים באמצעים טכנולוגיים, לדוגמה בזום, למעט במקרים חריגים שאז יתקיים הדיון בנוכחות פיזית של הצדדים. כדי להיכנס למערכת יש לרשום בגוגל "בית הדין לתעבורה משרד המשפטים" וכן ניתן להיעזר במוקד טלפוני בכל שאלה.
במסגרת הדיונים עלתה השאלה של זכות הגישה לערכאות שעלולה להיחסם כשמדובר בציבור שאינו בעל מיומנות טכנולוגית. בנוגע לכך, משרד המשפטים מפעיל שש עמדות שירות שתפקידן לסייע למי שמבקש לעשות שימוש במערכת המקוונת בהליכי ערר בבית הדין לתעבורה. עמדות אלה, שבהן יעמדו לרשות הציבור גם נציגי שירות, יוצבו בפריסה ארצית לפי מחוזות השיפוט ויפעלו בנוף הגליל, חיפה, נתניה, תל אביב, ירושלים וב"ש, ותינתן בהן האפשרות גם להשתתף בדיונים המקוונים וגם להגיש את מסמכי הערר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.