גמלאי צה"ל יהנו מפנסיות משופרות. העלות למדינה: מאות מיליוני שקלים

בזמן שבקרן המטבע ובמשרד האוצר שואפים לצמצם את יחס החוב־תוצר - על רקע הזינוק בחובות המדינה ובתשלומי הריבית - תזכיר חוק חדש צפוי להעניק תוספות שכר משמעותיות לכ־6,600 גמלאי צה"ל שפרשו בין השנים 2013-2019. המהלך יקנה לגמלאים תוספת של אלפי שקלים בשנה לצד תשלום רטרואקטיבי של עשרות אלפי שקלים. העלות לקופת המדינה מוערכת ב־235 מיליון שקל בתשלום חד־פעמי, ובתוספת קבועה של כ־40 מיליון שקל בשנה. העלויות של המהלך בכלל שירות המדינה עומדות על 1.4 מיליארד ש"ח בתשלום חד־פעמי וכ־170 מיליון ש"ח בכל שנה.

● המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?
● חוק ההסדרים: אילו רפורמות נשארו בפנים, והמאבקים שטרם הוכרעו

בניגוד לפנסיה צוברת, המבוססת על הפרשות שוטפות מהשכר ועל ביצועי השקעות המצטברים ל"קרן" ממנה נמשכת הקצבה, פנסיה תקציבית נגזרת מהשכר האחרון במועד הפרישה. קצבת הפנסיה מחושבת על פי נוסחה קבועה מהשכר הזה.

במשך שנים נהנו פורשי צה"ל מעדכוני פנסיה שוטפים, בהתאם להסכמי השכר החדשים שנחתמו לאחר פרישתם. מצב זה השתנה ב־2011 עם תיקון לחוק שירות קבע, שקבע הפרדה בין שכר המשרתים הפעילים לבין "השכר הקובע" של הגמלאים. מאז, הוצמדו קצבאות הפנסיונרים למדד המחירים לצרכן בלבד; מנגנון זה נועד למנוע את שחיקת הפנסיה עקב התייקרויות במשק, אך ללא תוספת ריאלית. המטרה הייתה לאפשר העלאות שכר למשרתי הקבע הקיימים מבלי לייצר התחייבויות עתק רטרואקטיביות למי שפרשו מהמערכת.

אלא שכעת, ההפרדה הזאת נסדקת: חלק מגמלאי צה"ל "פספסו" תוספות שכר שניתנו בפעימות בין השנים 2013 ל־2019, בעקבות הסכם מסגרת במגזר הציבורי שהוחל גם על אנשי הקבע. המשמעות היא שמי שפרש במהלך תקופה זו, זכה רק לחלק מהתוספת ב"שכר הקובע" שלו; תוספות שנכנסו לתוקף לאחר מועד פרישתו לא חושבו לפנסיה.

זה בדיוק העיוות שסדרת תזכירי חוק חדשים מנסה לשנות. במסגרתם, גובשה "טבלת פיצויים" לכל מקצוע צבאי, שנועדה לעדכן רטרואקטיבית את השכר הקובע שעליו מתבססת הפנסיה התקציבית. חילוק הסכום הכולל במספר הפורשים מגלה תוספת שנתית ממוצעת של כ־6,060 שקל ומענק חד־פעמי של כ־35,600 שקל.

תיקון עיוות?

על רקע הזינוק בתקציב הביטחון והצורך בהתכנסות ליחס חוב־תוצר יורד, ההוצאה נתפסת כבעייתית. מחקר של אגף התקציבים אף מזהיר כי הצטברות חוב קבועה תסב למשק נזק של 2%-3% תוצר בטווח הארוך. מעבר לעלות המיידית, המהלך סודק את ה"חומה" שניסה לבנות התיקון מ־2011, שנועד להפריד בין שכר המשרתים הפעילים לקצבאות הפנסיונרים. פריצת העיקרון הזה יוצרת תקדים: כל תוספת שכר עתידית שנועדה לעודד גיוס לקבע, עלולה להתגלגל רטרואקטיבית לעשרות אלפי פנסיונרים ולנפח את התחייבויות המדינה.

תגובת דובר צה"ל: "הצווים הם יישום תיקון חקיקה שעבר לפני כשנה, ומטרתו לעדכן את המשכורת של כלל עובדי המדינה שפרשו בטווח השנים המדובר, ובתוכם גם גמלאי צה"ל, בגין הסכמים שהוחלו בתקופה בה היו בשירות אך לא זוכו בהם".