אחרי השקעות הענק של שברון בישראל, היא פונה לכיוון חדש: סוריה

מועצת הנפט המליצה בדצמבר האחרון לשר האנרגיה והתשתיות אלי כהן לצאת להליך תחרותי חמישי לחיפושי גז טבעי במים הכלכליים של ישראל, במהלך שבו לא צפויה ליטול חלק ענקית האנרגיה שברון, שמפעילה ומחזיקה ב-39.66% ממאגר לוויתן וב־25% מתמר. בצל זאת, פנתה החברה בשבוע שעבר לכיוון חדש, בדמות הסכמים עם משטרו של אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני) בסוריה, ועם הפטרונים שלו בטורקיה.

● עקפה את טורקיה: עומאן הפכה למתווכת מרכזית בשיחות עם איראן, ויש לה אינטרס
● איראן איימה לשלוח לישראל "גשם של טילים". מה היכולות שלה?

ההסכם של שברון עם דמשק מהווה מזכר הבנות - במעורבות עם חברת UCC הקטארית וחברת הפטרוליום הלאומית של סוריה (NOC) - לחיפוש נפט וגז טבעי במים הכלכליים של סוריה. הצדדים מלאי אופטימיות בעקבות משאבי הטבע של ישראל שבהם מעורבת שברון עמוקות, ומאמינים כי עם השקעה נכונה וממשל יציב, אפשר לאתר ולהניב רבות.

מי שלא הסתיר את מעורבותו במהלך הוא שגריר ארה"ב בטורקיה ושליחו של הנשיא דונלד טראמפ לסוריה, טום ברק, שנתפס בישראל כאחד מהגורמים הבעייתיים ביותר עבור ירושלים בממשל האמריקאי הנוכחי, אם לא הבעייתי ביותר שבהם. ברק מוכר כמי שפועל עבור קידום האינטרסים של נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן בוושינגטון, כולל מעורבות בניסיון למצוא דרך שבה אנקרה תוכל לרכוש מטוסי קרב מדגם F-35, למרות סנקציות CAATSA, שנובעות מרכישת סוללות הגנה אווירית רוסיות מדגם S-400.

"סוריה ממשיכה להרשים במרקם החברתי שלה, אנכית ואופקית, תחת הנהגת הנשיא אחמד א־שרע", אמר ברק, שציין כי שברון היא מחברות האנרגיה המשמעותיות בעולם, ופועלת לרוב בהתאם למדיניות של הממשל האמריקאי.

"ההנהגה הפוליטית (הסורית) היא אבן יסוד להתאוששות ויציבות, והשקעה במגזר האנרגיה יכולה לפתוח את הדלת למשרות ולשיפור תנאי החיים בסוריה".

התעלמות אמריקאית

ההתפתחות עם שברון בסוריה מסקרנת במיוחד בעקבות ההחלטה הבולטת של וושינגטון להתעלם מההתרחבות המשמעותית של פעילות צבא א־שרע להפלת רוג'אבה, המשטר האוטונומי הכורדי בצפון־מזרח סוריה - האזור שמשופע במאגרי הנפט של סוריה, כולל שדה אל־עומאר. זהו חלק מאסטרטגיה רחבה של ריכוז כלל המשאבים הקיימים תחת דמשק ושדרוגם, כפי שמשתקף גם משדרוג בית הזיקוק בניאס, ומההחלטה לחזור להפיק נפט מהשדות שנכבשו מהכוחות הכורדיים (SDF) כבר ב־25 בינואר.

באתר Oil Price מדווח, כי קצב הפקת הנפט בסוריה עלה מכ־34-24 חביות ביום ב־2019-2014 לרמה שצפויה לחצות השנה את ה־100 אלף חביות ביום. זה עדיין רחוק מאוד מהקצב של טרום מלחמת האזרחים, שעמד על כ־385 אלף חביות ביום. ב־2010, לדוגמה, רוב יצוא הנפט הסורי היה לאירופה, והניב לבשאר אסד יותר מ־3 מיליארד דולר.

המלחמה הממושכת לא רק גבתה מחיר כבד מקצב ההפקה הקיים וממכירתו, כי אם לא מאפשרות איתור ופיתוח של מאגרים חדשים. כך, למשל, חברת "סויוזנפטגז" חתמה עם משטר אסד בדצמבר 2013 על הסכם למשך 25 שנה לחיפוש משאבי טבע מול בניאס וטרטוס. ואולם, כבר ב־2015, החוזה בסך 90 מיליון דולר הוקפא, בגלל המצב הביטחוני.

"ההסכם של שברון עם א־שרע ממחיש, כי ארה"ב כובשת את משק האנרגיה בכל העולם, מוונצואלה ועד סוריה", מסביר יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס. "בלי דחיפה אמריקאית אדירה, עסקת מכירת הגז הגדולה של שותפות לוויתן עם מצרים, ששברון צפויה להרוויח ממנה רבות, לא הייתה נסגרת. טום ברק הוא דמות משמעותית בממשל, כולל כשרואים את קשר השתיקה בממשל לגבי המתרחש עם הכורדים. ממשלת ישראל דואגת לשקט לגבי ברק, אך הוא מליץ היושר של הטורקים בממשל הנוכחי. הוא לא היה רק שגריר ארה"ב בטורקיה, אלא גם שגריר טורקיה בארה"ב".

התקרבות לארדואן

בעיתוי שלא נראה כמקרי, על אחת כמה וכמה בשל אמירתו של ברק כי שברון נוהגים לרוב להתיישר לפי מדיניות הממשל, הענקית האמריקאית גם חתמה עם חברת הפטרוליום הלאומית הטורקית TPAO על הסכם לחיפוש נפט וגז ברחבי העולם. בסוכנות הידיעות בלומברג מציינים כי ההסכם הוא המהלך האחרון מבין כמה שמשקפים התקרבות בין משטר ארדואן לענף האנרגיה האמריקאי, במטרה שאנקרה תפחית את תלותה ברוסיה. לפני כחודש, TPAO הגיעו להסכם עם אקסון מוביל לביצוע קידוחי אקספלורציה במים הכלכליים של טורקיה בים השחור ובים התיכון.

בטקס שהתקיים באיסטנבול הצהיר שר האנרגיה הטורקי אלפרסלאן בייראקטר, כי ההסכם של שברון ו־TPAO יסייע לטורקים להפיק מיליון חביות נפט ביום. "הגענו להסכמים עם שתי חברות בינלאומיות בתוך חודש", הצהיר שר האנרגיה הטורקי. "אנחנו נחתום על פרויקטים ספציפיים איתן".

ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, מסכם כי זהו מהלך רחב שכולל ניסיון טורקי-אמריקאי להניב יחד הכנסות, ולנהל את האירועים כמו עסק משפחתי. "היו דיווחים כי משטר א־שרע צפוי לחתום על הסכם גבול ימי עם טורקיה, שעלול לבוא על חשבון קפריסין. הסכם שכזה היה אמור להרגיז את האירופים בגלל ההתעלמות מקפריסין.

"על כן, עבור הרגעת השטח גם מול הטורקים, עושים מהלך משותף עם הסכמים בינלאומיים. במקום חתימת הסכם גבול ימי שעשוי היה להרגיז את האיחוד האירופי, מצאו פתרון קסם".