השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

המתיחות במזרח התיכון שוברת שיאים, התעשיות הביטחוניות הישראליות עובדות בקצב גבוה - אבל גם דואגות לשלוח משלחות מרשימות לתערוכות קריטיות. בה בעת, טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית, וגם רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים. על כל זאת בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.

● השבוע בתעשיות הביטחוניות המחיר המפתיע של המלחמה עם איראן: האם לאמריקאים נגמרו המיירטים?
● משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"
● כותרות העיתונים | המדינה שפלירטטה עם ישראל ועכשיו מפנה לנו עורף

סינגפור הציגה מערכות של אלביט

הסלון האווירי בסינגפור הוא אחד מהמעמדים היוקרתיים ביותר בענף הביטחוני במזרח הרחוק, והוא הסתיים ביום ראשון האחרון. מיטב החברות הביטחוניות הישראליות השתתפו בו, בהן אלביט. בדומה לכל תערוכה, גם הצבא המקומי מציג, כשחיל האוויר הסינגפורי בחר, בין השאר, להציג את המל"טים מדגם הרמס 900 מתוצרת אלביט , שרכש עבור החלפת הרמס 450 הקיימים. משך הפעילות שלו כפול (36 שעות), כשחיל האוויר הסינגפורי שואף להפעיל אותו למניעת דיג בלתי חוקי וניטור ימי.

שחקנית ישראלית בולטת נוספת שהגיעה לסינגפור היא רפאל, שהציגה בתחום העליונות האווירית, תקיפה אסטרטגית מדויקת וכוח אווירי - ובמרכזם סדרת SPICE (חימושי אוויר-קרקע). כמו כן, הוצג פוד LITENING-5, מהנפוצים ביותר כיום בעולם בשירות מבצעי, שנועד לניווט, זיהוי ותקיפת מטרות. המערכת מותקנת על 26 סוגי מטוסים ב-28 חילות אוויר ברחבי העולם ומספקת יכולות מתקדמות של ייעוד מטרות, סיור ומודעות מצבית, תוך תמיכה בתקיפה מדויקת ובהפקת מודיעין בזמן אמת - ישירות מתא הטייס.

בה בעת, החברה הביטחונית הממשלתית תומר הציגה בסינגפור מגוון דגמים של מנועי הנעה רקטית, שפיתחה למגוון רחב של טילים, רקטות ומיירטים שהוכחו מבצעית במלחמה - מנועים לטילי החץ, רקטת הבר וברק MX.

טורקיה תקים מספנות בערב הסעודית

המספנה הטורקית "ארס" (ARES) מתכננת להקים חברה־בת בערב הסעודית, במסגרת שיתוף־פעולה עם החברה המקומית שט אל־ערב. "היעד שלנו הוא לייסד שתי מספנות של ארס בערב הסעודית, אחת בדמאם ואחת בג'דה", סיפר מנכ"ל החברה הטורקית אוע'וזהן פהליבנלי לאתר ברייקינג דיפנס. "המטרה הסופית היא ליצור שם שתי מספנות שייצרו פלטפורמות ימיות, ויתמקדו בתמיכה למשתמש בתחזוקה".

בהתחשב במגבלות הסעודיות על אחזקות זרות בחברות במדינה, מסקרנת הסיטואציה שבה נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן צפוי לאפשר לחברה הטורקית להיות הבעלים של מרבית האחזקות בחברה המשותפת. "אנחנו נעבוד עם הצד הממשלתי, במיוחד החברה הסעודית סופון. זו אחראית על הפרויקטים הימיים ועל הרכישות של הצי ומשמר החופים הסעודיים", אמר המנכ"ל.

פהליבנלי הודה כי מדינות המפרץ הן יעד עתידי משמעותי עבור החברה שלו. הדבר משתקף מהפעילות הטורקית ככלל ושל ארס בפרט בקטאר. ידידתה הטובה של אנקרה כבר משתמשת במערכת ULAQ מתוצרת ארס, כלי שיט בלתי מאויש (כשב"ם) כחלק מכוחות משמר החופי הקטארי. הוא נועד לאיסוף מודיעין, לניטור ולתצפיות.

בזמן המלחמה באוקראינה: רוסיה הגיעה ליצוא ביטחוני של 15 מיליארד דולר בשנה

המלחמה באוקראינה דורשת מרוסיה תשומת לב ביטחונית משמעותית, על אחת כמה וכמה בצל הסנקציות שהושתו עליה. עם זאת, מנתוני מוסקבה עולה, כי על אף האתגרים - היצוא הביטחוני של רוסיה חצה בשנת 2025 את רף ה־15 מיליארד דולר. הרוסים הגיעו לסכום המרשים, על בסיס הזמנות מיותר מ־30 מדינות. כך סיפר הנשיא ולדימיר פוטין. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה כי רוסיה מדורגת במקום השלישי בטבלת היצואניות הביטחוניות העולמית בין השנים 2024-2020, עם כ-7.8% מתוך כלל הסחר. יעד היצוא העיקרי היה הודו (38%), ואחריה סין (17%), וקזחסטן (11%).

הוא הדגיש כי מדינתנו מצליחה לפתח את היכולות התעשיות הצבאיות, למרות הלחץ מצד מדינות המערב. "אני מציין שבתקופה החולפת, שיתוף־הפעולה הביטחוני נמשך. הלחץ של מדינות המערב להאט ואף לחסום את הקשרים הכלכליים עם רוסיה לא רק נותר בעינו, כי אף התגבר". לטענתו, חלק הארי מההזמנות סופקו ללקוחות בזמן, למרות הצורך המהותי של משרד ההגנה במוסקבה להזרים אמצעים לחזית באוקראינה.

בקרמלין מתגאים כי הם מנהלים 340 מיזמי שיתוף־פעולה ביטחוני עם 14 מדינות שונות, כשפוטין הסביר שאלו יביאו לשיפור אמצעי הלחימה הקיימים וליצירת חדשים, שישווקו בעולם. באתר דיפנס בלוג מדווח כי המלחמה באוקראינה והעיצומים הביאו לשינוי יעדי היצוא הביטחוניים של מוסקבה. מי שפונות אליה באופן נרחב יותר מאז 2022 אלו מדינות אפריקה, ובמיוחד אלו שנאלצות להתמודד בעצמן עם עיצומים שמונעים מהן לרכוש אמל"ח מערבי.