שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

שופטי בית המשפט העליון התריעו היום כי המחסור בשופטים כבר מוביל לשחרור נאשמים בעבירות חמורות, ובהם תיקי רצח. בדיון בעתירת התנועה לאיכות השלטון, המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, הוצגו נתונים על עשרות תקנים לא מאוישים לאחר למעלה משנה ללא כינוס הוועדה.

● למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?
● הותר לפרסום: השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

הוועדה לא כונסה מאז 26.1.25, ונכון להיום קיימים 45 תקנים לא מאוישים, מהם ארבעה בבית המשפט העליון. בנוסף צפויים להתפנות 21 תקני שיפוט נוספים, ולהתווסף עוד 35 באישור שר המשפטים. בסך הכול מדובר בכ-100 שופטים שיידרשו להיכנס למערכת כדי שתוכל לעמוד במשימותיה. בסיום הדיון ציין השופט עופר גרוסקופף כי ההרכב יוציא החלטה בימים הקרובים.

אין לוח זמנים

לטענת התנועה לאיכות השלטון, מדובר במחדל חמור הנובע מהימנעות מתמשכת של שר המשפטים מלקבוע מועדים לכינוס הוועדה. ההחלטה, כך נטען, נעוצה בשיקולים זרים ומהווה חלק מהתנהלות רחבה יותר שמטרתה להכפיף את מערכת המשפט לרשות המבצעת ולפגוע בעצמאותה של הרשות השופטת. עוד נטען כי לפי הפסיקה, המחסור הקיים בשופטים עולה כדי קריסה מערכתית המחייבת את התערבות בית המשפט והוראה לשר לכנס את הוועדה.

מנגד שר המשפטים סבור כי לא נפל פגם בהחלטתו, וכי אנו לא מצויים בנקודה המצדיקה התערבות שיפוטית. לדבריו, הוא פעל "בשקידה וללא לאות" למינוי 200 שופטים עד כה, וימשיך לפעול כך.

 שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השופטים אלכס שטיין, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ לא הסתירו כי מדובר במשבר ממשי. השופט שטיין אמר: "זה בלתי נתפס החוסר של השופטים. אני אומר שהעתירה הזו היא עתירה רצינית". הוא התייחס באופן ספציפי למחסור בתקנים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הדן ברובו בהליכים פליליים, וציין כי המשמעות של היעדר התקנים היא עיכובים ואף שחרור נאשמים ממעצר.

"בוא נדבר על באר שבע שהעדכון האחרון שזה שישה ולא חמישה שופטים לא נמצאים. אנחנו יודעים שזה בית משפט שעוסק רובו ככולו בתיקים פליליים ותיקים חמורים מאוד כולל ארגוני פשיעה ותיקי רצח, כשחסרים כל כך הרבה שופטים, התוצאה היא עיכוב. אנחנו נאלצים לשחרר לחלופת מעצר אנשים שנאשמים בעבירות חמורות".

הוא העיד, כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח, מכל מיני סיבות בגלל שהמשפט התארך יתר על המידה. במצב הפשיעה שיש במדינת ישראל, לשחרר אנשים כשיש ראיות, זה בעיני משבר".

השופט גרוסקופף הדגיש כי אין מחלוקת על עצם הצורך במינוי שופטים, ואף שר המשפטים עצמו מכיר בכך: "אם שר המשפטים היה בא ואומר שהוא לא חושב שקיים צורך כי מינינו 200 שופטים לפני שנה אז הייתי מבין, אבל השר אומר שיש צורך, זה לא שנוי במחלוקת. להגיד אני לא מכנס את הוועדה כי אנחנו לא מגיעים להסכמות מראש, שמאפשרות למנות פה אחד, זו אמירה מוזרה".

עו"ד ציון אמיר, שייצג את שר המשפטים לאחר שאושר לו ייצוג נפרד, טען כי סמכות השר לכנס את הוועדה אינה סמכות טכנית בלבד, אלא שיש לו שיקול דעת להפעיל את האידיאולוגיה שלו: "רוב בחר את הממשלה הזו, זה שר המשפטים שמופקד על המערכת והוא צריך לקדם מדיניות. הסמכות לכנס את הוועדה רחוקה מלהיות תפקיד טכני, המחוקק נתן לו שיקול דעת רחב בהיותו גם שחקן פוליטי, דווקא בשל היותו השר שאמור לייצג את הציבור בבחירת שופטים".

עוד הוסיף כי גם לפי מבחני הפסיקה טרם הגיע המועד להתערבות שיפוטית בסמכות השר, שנדרשת רק במצב של שיתוק מערכת או פגיעה מאסיבית בתפקודה: "צריך לאפשר מרחב פעולה לשר עד לרגע מסוים, והרגע לא הגיע".

לדבריו, דחיית העתירה תאפשר התקדמות ותשדר בין היתר מסר גם לחבר ועדה שהתנגד למינויים שהוצעו, כי יש להגיע להסכמה רחבה. מנגד, הזהיר כי "אם תקחו לשר את הסמכות, תצרו משבר גדול יותר".

אמיר הדגיש את חשיבות השמירה על אמון הציבור: "יש ציבור גדול שהולך לקלפי, מונה שר משפטים שרוצה להנחיל את המערכת ואומרים לו אתה תהיה במיעוט תמיד. זה מצב שהציבור לא יכול לעכל אותו, הציבור הוא נבון ולא טיפש".

על כך תהה גרוסקופף כיצד יגבר אמון הציבור כאשר האמון במערכת המשפט הוא תוצאה של השירות שהאזרח מקבל בפועל - שירות התלוי במישרין באיוש תקנים. כאשר לא מתמנים שופטים, ציין, נפגע השירות לאזרח.

גרוסקופף הוסיף כי בשל רגישות הנושא, ההרכב מגלה סובלנות נדירה ונזהר בכבודו של השר, ולכן נותן לו את השהות לקבל את ההחלטות: "אילו היה מדובר בשר אחר, בעניינים אחרים שהיה מסרב להפעיל את הסמכות, רק חושב מה היה קורה אם מנכ"ל משרד הבריאות היה נמנע מלמנות מנהלים לבתי חולים?".

עו"ד אמיר הסביר שמדובר בסוגיה רגישה פוליטית וציבורית וכי "שר המשפטים שמייצג את רוב הציבור בישראל. אם תקחו ממנו את הסמכות תגידו לו שלא תהיה לו אפשרות להשפיע על מינוי שופטים בישראל". בכך התחבר לאמירתו של השופט שטיין על התכלית ההיסטורית של החוק, "שם אמרו במפורש שהחוק הוא כדי שאדם אידיאולוגי יכניס גיוון למערכת של שופטים והוא ינהל את העניין הזה".

השופטת כנפי-שטייניץ תהתה האם יש לשר המשפטים פתרון קונקטי, לנוכח העובדה שכבר חלפה שנה מבלי שהוועדה כונסה. היא ציינה כי תהיה מוכנה להמתין שבוע לקבלת מסמך עם הצעה לפתרונות, אך מטעם השר נטען כי פרק זמן זה אינו מספק.

גרוסקופף הביע דאגה מפני היעדר לוחות זמנים ברורים: "לשיטת השר, אמורות להיות בחירות בנובמבר, כנראה לא יהיו מינויים לפני, אם אנחנו לא נמנה בשלושה ארבעה חודשים הקרובים, כנראה שלא נמנה בשנה הקרובה אז יהיו לנו שנתיים ללא מינוי שופטים".