הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לא רק במערכת הביטחון מתכוננים לקראת מתקפה אמריקנית אפשרית באיראן - גם במשרד האוצר עולה מפלס הדריכות. לגלובס נודע כי בשבועות האחרונים מקיימים באוצר הערכות מצב בנוגע להשלכות הכלכליות של סבב לחימה נוסף מול איראן, כשנקודת המוצא היא מדאיגה: תקציב הביטחון, שטרם אושר, כבר עכשיו נמצא על הקצה.

● לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר
● לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

לפי גורם בכיר המעורה בפרטים, כבר בימים אלה האוצר אינו מאשר למערכת הביטחון שום התקשרות חדשה, אלא אם כן מתפנה שורה מקבילה בהתקשרות קיימת בהוצאות הביטחון ל־2026. "כולם מבינים, כולל במערכת הביטחון, שלא ניתן לבצע עוד התקשרויות חדשות במצב הנוכחי", הוא אומר. "זה אומר שמסגרת התקציב שנקבעה למערכת הביטחון היא כבר עכשיו בסיכון". לדבריו, "זה עניין של זמן עד שייפרץ התקציב. בין כמה שבועות לשלושה־ארבעה חודשים".

בימים האחרונים דווח כי בישראל מתגברת ההערכה כי עימות צבאי בין ארה"ב לאיראן הוא בלתי נמנע. בכירים ביטחוניים ומדיניים בישראל משוכנעים שזו אינה שאלה של "אם" אלא של "מתי", תוך שהם מביעים ספק עמוק ביכולתה של טהרן להגיע להסכם דיפלומטי אמיתי.

 דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

מהצד אמריקאי, הבית הלבן הבהיר כי "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אך טראמפ מוכן להשתמש בכוח קטלני". ארה"ב העבירה לאזור למעלה מ־150 מטוסי קרב, כולל F-22, ומציבה אותם בבסיסים בישראל ובמזרח התיכון.

מהצד איראני, טהרן מסרבת להיכנע ללחץ ומאיימת כי "כל תקיפה תוביל לסכסוך נרחב ולמתקפת נגד חסרת תקדים". שר ההגנה האיראני הדגיש שאיראן אינה מחפשת מלחמה, אך תגן על עצמה בכל מחיר. במקביל, שני הצדדים ממשיכים להיפגש במסגרות דיפלומטיות בז'נבה - מה שמותיר את המצב תלוי בין המשא ומתן לבין קו פרשת המים הצבאי.

המחלוקות כבר החלו

תקציב הביטחון לשנת 2026 נקבע במקור על כ־112 מיליארד שקל, ומאז נשחק מעט ל־111 מיליארד שקל. אלא שתקציב זה טרם אושר סופית. תקציב המדינה כולו נמצא בעיצומו של דיונים בוועדות הכנסת, ואין ודאות לרוב קואליציוני לאישורו על רקע משבר חוק הגיוס. בהיעדר תקציב מאושר, המדינה מתנהלת לפי תקציב המשכי הנמוך משמעותית ומערכת הביטחון מתמודדת רשמית עם מסגרת של כ־90 מיליארד שקל בלבד.

מאחר שמדובר עדיין בתחילת השנה, ובאוצר יוצאים מתוך הנחה שתקציב המדינה יאושר בסופו של דבר, מאפשרים למערכת הביטחון לרוץ בקצב הגבוה יותר של 111 מיליארד שקל לשנה. אלא שגם ליעדים אלה המערכת מתקשה להתכנס, הן בהתקשרויות והן בגיוס מילואים. זאת אף שבאוצר מודים כי בתחום המילואים נרשם הידוק חגורה מסוים בצה"ל בתקופה האחרונה. צריך לומר כי יש מחלוקות בין אגפי האוצר השונים עד כמה אפשרי יהיה לעמוד בתקציב המתוכנן, גם ללא תקיפה באיראן.

אם במצב של רגיעה יחסית צה"ל מוציא כספים בקצב שגבולי לחריגה תקציבית, הרי שמערכה נוספת מול איראן תחייב פריצה מהירה - ואולי אף לפני שתקציב המדינה עצמו יסיים לעבור בכנסת.

כמיליארד שקל ליום

הסיבוב הקודם מול איראן במבצע עם כלביא נמשך 12 ימים והעלויות הישירות שלו - כולל הוצאות לחימה ופיצויים על נזקי טילים - נאמדו בקרוב ל־20 מיליארד שקל. כאשר עלות כל יום לחימה נאמדת ביותר ממיליארד שקל, הסכום הופך במהירות לנטל פיסקלי המצריך התאמות משמעותיות מצד האוצר.

אף אחד אינו יכול להעריך באמת כמה יעלה סבב נוסף, שכן ההקשר הפעם שונה מהותית. במבצע עם כלביא ישראל הייתה זו שפתחה בתקיפות אוויריות באיראן, ובהמשך הצטרפה ארה"ב להשלים את המערכה עם מפציצי B2 שתקפו את מתקני הגרעין. הפעם, ייתכן שטראמפ יהיה זה שייתן את המכה הראשונה למשטר האייתולות בטהרן. השאלות הפתוחות - מידת המעורבות הישראלית, היקף התגובה האיראנית כלפי ישראל, ומשך המערכה - הן שיקבעו את גובה החשבון.

 עלי חמינאי, מנהיג איראן / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

בחזרה למודל הקופסאות?

עד לפני כמה חודשים, במשא ומתן הקדחתני בין מערכת הביטחון לאוצר, דרשו גורמי הביטחון תקציב גדול משמעותית ל־2026, בפער של עשרות מיליארדי שקלים מהמסגרת שנקבעה בסופו של דבר. ההסכמה על 112 מיליארד שקל הושגה על בסיס תרחיש אופטימי של שנת רגיעה ביטחונית, ללא הסלמה משמעותית. היו שהופתעו שמערכת הביטחון הסכימה להתפשר, אך ההערכה היא שגורמי הביטחון הבינו שבמציאות הישראלית תמיד יצוצו הצדקות לפריצת המסגרת - כפי שקרה בכל אחת משלוש השנים האחרונות.

מערכה מול איראן, בכל היקף שתהיה, תהווה זרז ברור לפתיחת תקציב הביטחון מחדש. כשזה יקרה, ידונו לא רק בכיסוי עלויות הלחימה הישירות, אלא יעלו מחדש כל המחלוקות המתמשכות בין האוצר למערכת הביטחון בנושאי התקשרויות רכש וגיוס מילואים.

ומה המשמעות של הגדלת תקציב שבפני עצמו עדיין לא מאושר ולא בתוקף? כאן עשוי להיכנס לתמונה פתרון חלופי שכבר שימש את האוצר בתקופת הקורונה: קופסאות חוץ תקציביות - הקצאות ייעודיות שאינן נספרות במסגרת מגבלת ההוצאה הרגילה ומאפשרות מבחינה חוקית מימון הוצאות חירום מסוימות גם ללא תקציב מאושר.

מנגנון זה, שכבר בחנו באוצר בשבועות האחרונים כמענה למשבר התקציב ההמשכי, עלול להידרש כעת גם לצורך מימון מערכה צבאית חדשה. השימוש בקופסאות מעורר ביקורת כלכלית, שכן הוא מאפשר הוצאת מיליארדים מחוץ למסגרת התקציבית המסודרת תוך עקיפת כללי המשמעת הפיסקלית - כפי שקרה בקורונה, כשהדבר תרם לזינוק הגירעון ויחס החוב לתוצר.

כל אלה צפויים ליצור לחץ גובר באוצר להעלאות מסים ולביטול הקלות מס מתוכננות. זאת כאשר לפי פרסום חדש של הכלכלן הראשי באוצר, נטל המס על הציבור כבר חזר לעלות משמעותית ב־2025 והגיע לשיא של שלוש שנים.