איראן שלפה את הנשק החזק ביותר שברשותה, ומאיימת על העולם בגל אינפלציוני חדש

משמרות המהפכה האיראניות שלפו בלילה בין שני לשלישי את הנשק הגיאו-אסטרטגי החזק ביותר שברשותם - וסגרו את מצר הורמוז, צוואר הבקבוק שדרכו זורמים 20% מהנפט והגז של כדור הארץ. עם פרוץ המלחמה, מכליות נפט כבר הותקפו באזור, ומעברי הספינות קרסו ביותר מ-80% - רובן ממהרות לצאת מהמפרץ הפרסי לפני שיהיה מאוחר מדי.

● בשל חסימת מיצרי הורמוז והמתקפות של איראן: קטאר עוצרת ייצור גז, דשנים וכימיקלים
● "להורמוז אין חלופה": מה המשמעות של הצעד הדרמטי של איראן, ואיך תגיב ארה"ב
● העולם יכול להתמודד עם הצעד הזה של משמרות המהפכה ל״שבוע, שבועיים״

התוצאה לא איחרה לבוא: מחיר הנפט זינק לסביבת 85 דולר לחבית, ומחירי הגז באירופה קפצו ב-80% כמעט, אם כי הם עדיין רחוקים מהשיאים שנרשמו ערב הפלישה הרוסית לאוקראינה. המדינות שמצאו את עצמן כלואות במפרץ נושאות עכשיו את מבטן לוושינגטון. איך יושפע שוק האנרגיה?

"משמעות תודעתית"

"להכרזה על הסגירה יש יותר משמעות תודעתית מכל דבר אחר", אומר פרופ' יהושע קרסנה, לשעבר בכיר באחד מארגוני המודיעין, והיום מנהל הפורום לשת"פ אזורי במרכז דיין באוניברסיטת ת"א.

"הרי הדרך לסגור את מצרי הורמוז הרמטית היא רק באמצעות שימוש מסיבי בכוח ימי, שכבר אין לאיראן. אז מה כן? אפשר לאיים ולתת לכוחות השוק לעשות את שלהם: הפרמיות לאוניות שנוסעות דרך הורמוז עלו כבר פי ארבעה והגיעו ל-1% משווי הספינות המבוטחות". וזה, כמובן, התחיל עוד לפני הסגירה הרשמית.

פרופ' קרסנה משווה את הסיטואציה הנוכחית למה שעשו החות'ים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אז הם הצליחו לסגור את מיצרי באב אל-מנדב מדרום לסואץ. אלא שיש הבדל משמעותי בין באב אל-מנדב להורמוז: "בתגובה לחות'ים, ספינות רבות מצאו חלופה - להקיף את אפריקה. זה כמובן פגע בהמשך הדרך במצרים, שמחזיקה בסואץ, אבל שאר העולם הסתדר. לעומת זאת, להורמוז אין חלופה מבחינת המפרציות".

ד"ר נחום שילה, מומחה לערב הסעודית ולמפרציות במרכז דיין באוניברסיטת ת"א, ומנכ"ל חברת המודיעין העסקי גלובל אוסינט, מדגיש את גודל הפגיעה הפוטנציאלית בהן: "מדינות המפרץ מייצאות 20 מיליון חביות נפט ביום דרך מצרי הורמוז. עם השנים הן ניסו לבנות חלופות: ערב הסעודית בנתה צינור יבשתי לחוף המערבי שלהם, לאמירויות יש את נמל פוג'יירה (שגם הותקף לאחרונה על ידי איראן, ע' א') שנמצא מחוץ למצרי הורמוז. אבל גם בתפוקה מלאה זה לא מעביר אפילו רבע ממה שמועבר דרך מכליות בהורמוז. למרות שלכאורה זה היה צעד צפוי במקרה של קונפליקט עם איראן, האימפקט כאן הוא דרמטי למי שנמצאים בלעדית בפנים, כמו כוויית, עיראק או קטר".

ד"ר שילה מדגיש שהמפרציות תלויות במצרי הורמוז גם ליבוא מוצרים חיוניים. "הן מייבאות מזון דרך המצרים, שזה הכי קריטי, כמו גם תרופות, מוצרי צריכה וחומרי גלם. נמל ג'בל עלי בדובאי הכי נפגע מהחסימה". טליה לנקרי, לשעבר סגנית ראש המל"ל, מוסיפה ש"איראן מפזרים את הירי על המפרציות וחוסמים את הורמוז כדי ללחוץ כלכלית ומדינית על ארה"ב".

המחירים, כצפוי, עולים

כאמור, בעקבות חסימת המצרים והמתקפות האיראניות על תשתיות האנרגיה במפרץ, כולל בערב הסעודית ובאמירויות, המחירים עולים: מחיר הברנט הגיע ל-85 דולר לחבית לאחר שערב המלחמה הוא עמד על 73. זאת אחרי שחלק מהסיכון כבר היה מגולם במחיר, שעלה מסביבות ה-60 דולר בתחילת השנה.

ההשפעה על מחירי הגז דרמטית יותר: קטאר עצרה את הפקת הגז משטחה. כיצואנית הגז הטבעי הנוזלי (LNG) השלישית בגדולה בעולם, יש לכך השפעה ניכרת על הלקוחות שלה באירופה, שם מחירי הגז זינקו מ־32 דולר לכמות גז שמספיקה למגוואט־שעה, ל־58 דולר כעת. כלומר, עלייה של מעל 80%. זה המחיר הגבוה ביותר שנרשם בשלוש השנים האחרונות, מאז השוק של הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 - אז הוא בילה במשך חודשים בתחומים התלת-ספרתיים של דולרים למגוואט-שעה, פי כמה מהיום".

זרז מרכזי לאינפלציה

עלייה במחיר הנפט נחשבת לזרז מרכזי לעליית האינפלציה בעולם, ובארה"ב בפרט. היא גוררת התחזקות של הדולר האמריקאי ומרחיקה את האפשרות להורדת ריבית. הדוגמה הטרייה ביותר לכך היא פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022, שהקפיצה את מחירי האנרגיה והאיצה את האינפלציה בתקופת "הפוסט־קורונה". החשש הגדול בשווקים הוא שזו תהיה התוצאה גם הפעם, ובטווח הארוך הדבר עלול להוביל לתרחיש האימים של הכלכלה - "סטגפלציה", שילוב בין האטה לצמיחה ואינפלציה גבוהה.

חרף ההשוואה המתבקשת ל-2022, הפעם התייקרות האנרגיה תופסת את הכלכלה העולמית בתקופה נוחה בהרבה. האינפלציה ברוב המדינות נשלטת ונמוכה דרמטית לעומת ערב פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה.

בנוסף, שוק הנפט רווי הרבה יותר: מאגרי החירום של ארה"ב מכילים כיום 435 מיליון חביות (נכון לסוף פברואר), הרמה הגבוהה ביותר מאז החלו המשיכות הגדולות ב-2022. עם זאת, הם עדיין רחוקים מהרף העליון של מעל 700 מיליון חביות.

כעת, השאלה היא יותר מהכול כמה זמן החסימה תימשך ומה יקרה הלאה. "יש ציפייה שהאמריקאים יטפלו בזה, כמו שהם כבר התחילו לעשות בהטבעת הצי האיראני", אומר ד"ר שילה. "עד כה המפרציות עצמן בעיקר ספגו והתגוננו.

"ולגבי ההמשך: אם החסימה תימשך רק שבועיים ואיראן תצא מזה חלשה, האימפקט לא יהיה גדול. אבל אם טראמפ יעזוב לפני שהעבודה תסתיים, זו תהיה בעיה גדולה". במקרה כזה, יש כאלה שחוששים גם ממחירים שיגיעו ל-100 דולר לחבית נפט.

על פי אמיר ארגמן, אסטרטג ראשי בכלל ביטוח ופיננסים, משך החסימה "זה באמת הנעלם הגדול, וזה מה שיקבע לאורך השבועיים־שלושה הקרובים את התנהגות השווקים". הוא מסביר כי איראן מהווה בסך הכול כ־3% מתפוקת הנפט העולמית, אך השליטה שלה על מצרי הורמוז היא זו שהופכת את כוחה לדרמטי. זאת, כאמור, בשל הבלעדיות של הורמוז בסחר הימי של רוב המפרציות.

"הריבית לא תמהר לרדת"

ככל שהמצב יימשך, כך ירד הסיכוי להפחתת ריבית בהמשך השנה. פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, קבע השבוע כי "בנק ישראל והפד לא ימהרו להפחית את הריבית. ברמה הגלובלית, המלחמה מגבירה בטווח הקצר את החשש מסטגפלציה". החוזים בוול סטריט מאששים זאת: אם עד לסוף השבוע האחרון תמחרו הסוחרים ירידה ממוצעת של 0.6% בריבית עד לסוף השנה (כ־2־3 הפחתות), כעת הקונצנזוס עומד על הפחתה של 0.46% בלבד.

ארגמן מתייחס גם לבנק ישראל, שבהחלטתו האחרונה בחר להותיר את הריבית על כנה: "בנק ישראל נכנס כשחקן שביצע שתי הורדות ריבית ועכשיו בולם. אני מבין לגמרי את השיקולים המקצועיים שלו; אנחנו עשויים לראות לחצים אינפלציוניים בטווח הקצר. לכן, לא יקרה כלום אם הוא לא יוריד את הריבית בחודש הנוכחי וימתין לראות כיצד הדברים מתפתחים. זה כמובן עדיף מאשר להוריד ריבית, ואז, בצעד של היסטריה, להיאלץ להעלות אותה שוב בעוד חודש. מסר כזה יהיה הרבה פחות טוב לשווקים".

השפעה נוספת היא התחזקות הדולר. השקל, שמשדר עוצמה יחסית, הוא בינתיים החריג. בברקליס משרטטים משוואה שלפיה הדולר עולה בשיעור של 0.5%־1% על כל עלייה של 10% במחירי הנפט. וכך, בשבוע האחרון עלה מדד הדולר (DXY), המודד את כוחו מול המטבעות של שותפות הסחר המרכזיות של ארה"ב, בכ-1.5%.

התחזקות המטבע האמריקאי מוסיפה לחצים נוספים על המדינות שתלויות ביבוא אנרגיה. הכלכלן הראשי של הבנק המרכזי האירופי (ECB), פיליפ ליין, התייחס אף הוא למצב בראיון ל-FT, ואמר כי מלחמה ממושכת עלולה להוביל ל"זינוק משמעותי" באינפלציה, זאת גם על רקע התחזקות הדולר בשל הזעזוע בשווקים.