קריסת המשטר באיראן עשויה להיות האירוע הכלכלי הגדול של העשור

הכותבים הם מנכ"ל ומנהלת בחברת הייעוץ Complex

השווקים מתמחרים כיום את המלחמה באיראן כסיכון משמעותי לצמיחה העולמית: זינוק במחירי אנרגיה בשל שיבוש האספקה וסיכון להתפתחות סטגפלציה, כלומר צמיחה נמוכה ואף מיתון, משולב עם אינפלציה דוהרת.

● אירופה מנסה לטפל במשבר הנפט עם סבסוד דלק, פיקוח מחירים ומענקים
● ההיסטוריה מלמדת: ייתכן שהשווקים בדרך לראלי. זו הסיבה

להמחשה, עימות ממושך שיכלול המשך סגירה של מצרי הורמוז, דרכם עוברת חמישית מאספקת האנרגיה הגלובלית, עלול לגרום לפגיעה של כ־300 מיליארד דולר בשנה לתוצר העולמי, ולהזניק את האינפלציה הגלובלית, למשל ב־1% בגוש האירו.

לפסימיות 'תורמת' גם הערכת המודיעין האמריקאי העדכנית, שלפיה המשטר באיראן אינו בסכנת קריסה מיידית, ואין כרגע סימן למחאה מאורגנת תחת אש.

אנו מסכימים עם כך, אך סבורים שההזדמנות לקריסת המשטר, או שינוי משמעותי בו, עשויה להגיע בקרוב בדרך אחרת. לא סביר, לטעמנו, לצפות מהעם האיראני לצאת למחאה בעת הפצצות מסיביות. אך דווקא ביום שאחרי המלחמה עשוי להתפרץ זעם ציבורי על הכישלון הצבאי, הרס התשתיות, הדיכוי האלים והמשבר הכלכלי המעמיק בצל הסנקציות, הריאל האיראני שקורס לערך אפסי ומשבר המים שצפוי להחריף.

הידרדרות נוספת במצב עלולה לפגוע גם ביכולת המשטר לממן את מנגנוני הדיכוי, מה שיאפשר למחאות להתחדש תחת איום מופחת.

ענקית אנרגיה רדומה

תהליך קריסת המשטר והחלפתו במשטר פרו־מערבי עלול לקחת עוד זמן ולהתקדם בהדרגה, אך אם אכן יתרחש, הוא עשוי להפוך לנקודת מפנה כלכלית אזורית ואף גלובלית, שאינה מתומחרת כיום.

כלומר, אירוע שנראה כיום כאיום אינפלציוני ומדכא צמיחה, עשוי להפוך למנוע צמיחה עולמי ולגורם שיוביל לירידה חדה במחירי האנרגיה. להערכתנו, זהו החזון עליו מדבר נשיא ארה"ב טראמפ באומרו שהמלחמה תשתלם כלכלית ושההשפעות על מחירי האנרגיה הינן קצרות טווח.

נקודת המפתח היא שלאיראן יש משאבי טבע עצומים שאינם מנוצלים כראוי; ברשותה כ־157 מיליארד חביות של עתודות נפט מוכחות וכ־1.2 טריליון רגל מעוקב של גז טבעי מוכח - כ־10% מעתודות הנפט ו־17% מעתודות הגז בעולם. בתחום הנפט, תחת סנקציות איראן מפיקה כ־3.3 מיליון חביות נפט גולמי ביום, שרובן נמכרות בהנחה לסין. הגדלת השקעות בפיתוח יכולת ההפקה והשילוח, תוכל להכפיל את הכמות המופקת ולהגדיל את ההיצע לעולם המערבי.

גם בתחום הגז, איראן יכולה להפוך ליצואנית ענק. לפי רויטרס, ב־2024 הפיקה איראן כ־276 מיליארד מטר מעוקב של גז, אך 94% מהכמות נצרכה בתוך המדינה, זאת בשל הסנקציות ומחסור בתשתיות יצוא, בטכנולוגיה ובגישה למימון.

איראן חולקת עם קטאר את מאגר הגז הגדול בעולם, אך בעוד שקטאר בנתה בעשורים האחרונים תעשיית LNG (גז טבעי נוזלי) והפכה אותה למקור לעושר ריבוני ולכוח גאו־פוליטי, איראן מחוץ למשחק. אם משק הגז האיראני ייפתח להשקעות ופיתוח, היא יכולה להפוך בתוך עשור לגורם מרכזי בהעלאת היצע הגז והורדת מחירו בעולם. לפי הערכות, הגברת הפקה ויצוא של נפט וגז באמצעות השקעות מתאימות, עשויה להוריד את מחירי האנרגיה בעולם בעד 15%.

הצמיחה האדירה שגלומה

מעבר לאנרגיה, פתיחת כלכלת ענק של 91 מיליון איש שסובלת מבידוד עצום, סנקציות כבדות ומחסור כרוני בהשקעות, עשויה להפוך לסיפור הכלכלי של העשור.

כיום איראן פוגעת בצמיחה העולמית במקום לתרום לה, כמדינה שמשקיעה משאבים עצומים בפיתוח טרור אזורי ומאלצת את שכנותיה להשקיע בהתגוננות במקום בפיתוח אזורי. שינוי משטרי ופתיחות כלכלית גלובלית תיצור פוטנציאל השקעות של מאות מיליארדי דולרים, וייתכן אף מעבר, למימון שיקום, פיתוח תשתיות ותעשיות חדשות וקשרי מסחר.

הנתון שממחיש יותר מכל את גודל הפוטנציאל הלא ממומש הוא התמ"ג של איראן, שלפי הבנק העולמי עמד ב־2024 על כ־475 מיליארד דולר. לשם השוואה, טורקיה, עם אוכלוסייה דומה, יצרה תמ"ג גבוה פי שלושה, של כ־1.36 טריליון דולר.

המחשה נוספת נוגעת להשקעות הזרות הישירות באיראן שב־2024 עמדו על 1.5 מיליארד דולר בלבד. זאת בשעה שטורקיה משכה כ־13 מיליארד דולר, איחוד האמירויות יותר מ־30 מיליארד דולר, ווייטנאם יותר מ־36 מיליארד דולר.

להערכתנו, פתיחת הכלכלה האיראנית תשנה, בטווח הבינוני־ארוך, מהיסוד את תמונת המנצחים והמפסידים הנוכחית במלחמה.

ההזדמנויות והאיומים

כך, מפיקות האנרגיה, שנהנות כיום מאפקט קצר־טווח של עליות מחירים, עלולות לספוג ירידה חדה ברווחיות עקב ירידת מחירי הנפט והגז.

מנגד, חברות יצוא תעשייתי, הנדסה ותשתיות, שחקני לוגיסטיקה אזוריים, חברות ביטוח שיבטחו סחר מוגבר ומרכזים פיננסיים, ייהנו מגל ההשקעות והשיקום.

מרוויחה משמעותית עשויה להיות אירופה, שנמצאת בעמדת זינוק מצוינת להרחבת קשרי המסחר עם איראן, שכיום הוא בהיקף שנתי זעום של 4.5 מיליארד דולר, כתוצאה משנים של סנקציות. אירופה זקוקה נואשות למנועי צמיחה חדשים, לכן כל מהלך כזה יכול לייצר אפקט משמעותי. להמחשה, גרמניה שסובלת מצמיחה אפסית בשנים האחרונות, תוכל לפי הערכות להוסיף לתמ"ג שלה כ־0.4% בשנה, כלומר כ־15 מיליארד אירו, בעיקר דרך יצוא בתחומי נייר, פלסטיק, מתכות וכימיקלים.

במקביל, טורקיה עשויה להרוויח כשער לוגיסטי ופיננסי לאיראן, ואפילו מדינות המפרץ, שסובלות כעת מפגיעה קשה במעמדן האזורי עקב הפגיעות הרקטיות מאיראן, עשויות ליהנות מפריחה כלכלית מחודשת ממסחר ופיתוח באיראן.

המשמעות לישראל

עבור ישראל, ההשלכה הברורה הינה ירידה חדה בפרמיית הסיכון ועידוד השקעות שיתבטאו בייסוף חד של השקל, בירידה בתשואות האג"ח הממשלתיות, בכניסה משמעותית של השקעות זרות ובשיפור בתמחור נכסי סיכון. מנגד, אם איראן תשתלב מחדש בשוק האנרגיה ותתרום לירידה במחירי נפט וגז, יצוא הגז האזורי מישראל ורווחיות החברות יישחקו.

בעתיד הרחוק יותר, הופעתו המחודשת של שוק ענק אזורי, עם צורך אקוטי במים, חקלאות מתקדמת, ציוד רפואי, תשתיות חכמות, תוכנה, תחבורה ופתרונות אנרגיה, משנה את מפת ההזדמנויות הכלכלית במזה"ת - בתחומים שבהם לישראל יתרון עצום.

הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בני"ע או מכשירים המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם