הנתונים מגלים: 1 מכל 4 כלי רכב חדשים שנרשמו בישראל שייך לאותו המותג

נתוני המסירות של שוק הרכב הישראלי ברבעון הראשון של 2026, ובחודש מרץ בפרט, נראים חסרי היגיון במבט ראשון. למרות חוסר יציבות כלכלי וגאו־פוליטי לאורך הרבעון, שהגיע לשיא בלחימה עצימה לאורך כל חודש מרץ, עלו על כבישי הארץ כ־96 אלף כלי רכב חדשים. זוהי ירידה של כ־3% בהשוואה לרבעון המקביל של 2025, שהיה הרבה יותר נורמטיבי (לפחות במונחים של ישראל). בחודש מרץ לבדו, שבו חלק גדול מהמשק הושבת, נוספו כ־26.3 אלף כלי רכב חדשים, נתון דומה למרץ אשתקד וירידה של כ־4% בלבד לעומת המסירות בפברואר.

● החל מ-120 אלף שקל: הרכבים הסיניים שבדרך לישראל
● האם סוללת הפלא הזו תשנה את דעתכם על רכבים חשמליים?

הנתון הזה מלמד, כביכול, על חוסן יוצא דופן של שוק הרכב הישראלי ושל הצרכן הישראלי, שהמשיך לפקוד את אולמות התצוגה ולרכוש כלי רכב גם תחת אש. אבל בפועל מאחורי הנתונים הללו מסתתרים כמה גורמים סמויים שבינם לבין "חוסן צרכני" אין מאום.

הציים המוסדיים נותנים את הטון

כמו בכל שנה, מסירות הרכב ברבעון הראשון משקפות בעיקר את העבר ולא את ההווה. כלומר מקורן בצבר הזמנות של לקוחות, בעיקר מוסדיים, שהוזמנו בחודשים האחרונים של השנה הקודמת בהמתנה להתחלפות "שנת העלייה על הכביש" ברישיון הרכב או להגעת מלאים של דגמים חדשים.

חלק גדול מהמסירות הרבעוניות הו במסגרת ההחלפה התלת־שנתית הצפויה של עשרות אלפי רכבי ליסינג בתחילת השנה. לאלה ניתן להוסיף עוד כמה מכרזי הצטיידות אסטרטגיים, בהיקף של אלפי כלי רכב בחודש, שנמשכים מהשנה שעברה - דוגמת מכרז משרד הביטחון.

בינואר ובפברואר גם נמשך גל הרישומים העצמיים של היבואנים לכלי רכב שלא נמכרו בתוך 12 חודשים ממועד ייצורם - מה שמכונה "גיולים" או "אפס קילומטרים". אמנם בחודש מרץ השפעתם של אלה הייתה זניחה יחסית, מכיוון שהמדינה העניקה ליבואני הרכב ארכה של מספר שבועות בחובת הרישום העצמי בשל המלחמה, אבל בינואר ובפברואר הצטרפו למאגר בין 4,000 ל־6,000 כלי רכב ברישוי עצמי.

עוד גורם משפיע ייחודי שתרם לנתון המכירות "המפתיע" של חודש מרץ, הוא המספר הגדול של כלי רכב שנפגעו במלחמה. על פי נתונים רשמיים של רשות המסים, שמעודכנים לסוף חודש מרץ, כבר הוגשו לקרן הפיצויים תביעות בגין נזק ליותר מ־5,300 כלי רכב במהלך המערכה האחרונה, והנתון הזה גדל מיום ליום.

התביעות הללו כוללות אמנם גם נזקים זניחים יחסית כמו ניפוץ שמשות או פגיעות של רסיסי אבנים. אבל נזכיר, שבסבב הלחימה הקודם מול איראן ביוני אשתקד כ־60%-70% מכלי הרכב הוגדרו בתור "טוטאל לוס". בסבב הנוכחי כנראה שחלקם יהיה גדול יותר בשל אופי הנזק שגורמים ראשי המצרר, והפיזור הנרחב שלהם.

מקורות ממשלתיים אומרים כי בשל ריבוי הפגיעות באזורים מבוססים במרכז הארץ חלק גדול מכלי הרכב שנפגעו הם ממודלים חדישים יחסית ורק מיעוטם ישנים. אין נתונים רשמיים מדויקים על פילוח כלי הרכב שניזוקו והוחלפו בחדשים, אבל בענף הרכב מעריכים שאלפים הוחלפו במהלך מרץ לבדו.

מכירות עצמיות לליסינג כבלם זעזועים

הגורם החשוב ביותר שתורם תמיד ל"ניפוח" של נתוני המסירות החודשיים הרשמיים, גם בלי קשר למלחמה, הוא מכירות עצמיות מוגברות של יבואנים לפעילות הליסינג העצמאית שלהם, בין אם באמצעות חטיבות פנימיות או באמצעות בעלות על חברות ליסינג. הקשרים האלה מאפשרים ליבואנים לייצב את המכירות בשגרה ובתקופות משבר באמצעות מכירת מלאים מאסיביים של המותגים שהם מייבאים.

אין נתונים רשמיים על היקף המכירות ה"פנימיות" ברבעון הראשון של השנה, אבל קיימות אינדיקציות ברורות לכך שהפעילות הזו שברה שיאים כבר בשנה שעברה - ומן הסתם נמשכה בקצב מוגבר גם ברבעון הראשון.

את הדוגמה הבולטת ביותר אפשר למצוא בדוח השנתי של קבוצת פריזבי (קרסו מוטורס), שהפכה בשנתיים האחרונות לאחת השחקניות המובילות בשוק הרכב החדש, בעיקר בזכות המותג הסיני צ'רי שהיא מייבאת. הקבוצה מחזיקה בבעלותה המלאה את חברת הליסינג פסיפיק, שעל פי נתוניה היא השנייה בגודלה בשוק הליסינג בישראל. מהדוח, שפורסם בשבוע שעבר, עולה כי כ־60% מסך רכישות הרכב של חברת הליסינג פסיפיק ב־2025 היו "בתוך הבית". מדובר בכ־9,000 כלי רכב בעלות כוללת של כ־1.24 מיליארד שקל, ולמרות שהדוח לא מפרט אילו מותגים של פריזבי רכשה פסיפיק - אפשר להניח שהרוב המוחלט היו רכבי צ'רי.

גם קבוצת שלמה דיווחה כי חברת הליסינג שלמה סיקסט רכשה ב־2025 רכבי BYD, שאותם מייבאת הקבוצה, בהיקף כספי של 253 מיליון שקל. ואלה רק שתי דוגמאות.

מי מתרחבים ומי מסתפקים רק בפירורים

ענייני מלחמה לחוד, הנתונים ברבעון הראשון של 2026 מראים כי כשני שלישים מכלל מסירות הרכב החדש ברבעון היו של שבעה מותגי רכב בלבד, מתוך כ־50 מותגי רכב שמיובאים לישראל באופן סדיר. יתר על כן, שלוש יצרניות רכב בלבד תפסו ברבעון הראשון 52% מסך המסירות בישראל.

קבוצת צ'רי הסינית כבשה נתח כולל של 23% עם המותגים ג'אקו ואומודה (שביחד הגיעו לראש טבלת המסירות הרבעונית) ועם המותג צ'רי שבמקום הרביעי בדירוג הכולל. קבוצת יונדאי מוטורס הקוריאנית החזיקה בנתח שוק כולל של 19% עם המותג יונדאי, שבמקום השלישי, והמותג קיה במקום החמישי; ואילו קבוצת טויוטה דורגה ברבעון במקום השלישי, כאשר המותג טויוטה הגיע למקום השני מבחינת מסירות. על פי הנתונים, למעלה מ־40 מותגי רכב, שמיובאים לישראל באופן סדיר סיימו את הרבעון הראשון עם נתח שוק של 3% או פחות מכך.

המשמעות היא שהזירה התחרותית של שוק הרכב הישראלי הופכת להיות בעייתית יותר ויותר, ולא נופתע אם שנת 2026 תהפוך להיות "שנת שבר" שבה היבוא של חלק מהמותגים ייפסק או שהם ימוזגו תחת מטרייה של יבואניות אחרות.

פלח הפלאג־אין המשיך להתחזק ברבעון הראשון עם נתח של כ‏־22.4% מהמסירות הרבעוניות לעומת 11.4% בלבד בכל שנת 2025. ההתחזקות באה על חשבון פלח כלי הרכב עם הנעה חשמלית מלאה, שתפס ברבעון נתח של 11% בלבד מהמסירות לעומת 19% בכל שנת 2025.

ואי אפשר שלא להזכיר, שוב, את ההתחזקות המואצת והעקבית של המותגים הסיניים. כלי רכב מתוצרת סין תפסו ברבעון הראשון של השנה כ־42% מסך המכירות והמשיכו להגדיל את הפער מול הקוריאנים, האירופים והיפנים. זאת למרות שהעמדה של ממשלת סין בעימות הנוכחי רחוקה מלהיות אוהדת לצד הישראלי, בלשון עדינה. בשורה התחתונה נראה שמבחינת הציבור בישראל דיל טוב תמיד קודם לגאו־פוליטיקה.