מי אחראי על הבניין שקרס בדרום תל אביב, וכמה נוספים כאלו יש

מיטב ותומר, זוג מילואימניקים, היו באפטר בערב חג וגילו שכל הבניין שבו הם גרים קרס. הם מספרים כי נשארו בלי קורת־גג, וכי "הדירה נהרסה לחלוטין עם כל מה שבתוכה".

הבניין, בן חמש קומות באזור שוק לוינסקי בתל אביב, לא קרס כתוצאה מפגיעת טיל איראני, אלא בגלל כשלים בבנייה ובתחזוקה. ובניגוד לפגיעה מטיל שמבטיחה רשת ביטחון מהמדינה של דיור חלופי, פיצוי ממס רכוש על הרכוש שנהרס ופיצוי על דמי שכירות - לסיטואציה הזו אין פתרון מוסדר. מס רכוש אינו אחראי לשלם פיצוי, והעירייה אינה מחויבת בסיוע בדיור.

● הרוויחו יותר מ־200 אלף שקל בממוצע על ערך הדירה - וייהנו מסבסוד משכנתאות
● מבצעי הקבלנים בלמו את קריסת הביקוש, אך ההאטה בשוק המגורים מחריפה

בהתחלה, לפני שהתקבלו המסקנות ההנדסיות, העירייה אפשרה לחלק מהתושבים לעבור למלון באופן זמני עד יום ראשון. "מאוחר יותר גילו שזה לא קשור לטיל. העירייה אמרה לנו שאין לה איך לעזור לנו, ושנתנהל מול בעלי הדירות, וחברת הניהול הציעה אכסנייה במעונות של בר־אילן", מספרת דיירת במקום.

נוסף לדיירים, בבניין ומסביב לו היו גם בעלי עסקים שנפגעו.

ירדן, בעלת עסק שהושבת מאז הקריסה של הבניין, אינה יכולה לפנות ציוד ששוויו עשרות אלפי שקלים. "זורקים אותנו מיד ליד", היא אומרת לגלובס. "בעירייה אומרים לנו 'תתאגדו ותתבעו את חברות הניהול ואת מי שאחראי לבניין שקרס'. כל אחד אומר 'לא אני אשם'. לאיזה קבלן אנחנו אמורים לפנות? חברת הניהול לא עונה לנו כדי שנדע אפילו אם אנחנו משוחררים מחוזי הניהול שלנו שנוכל להמשיך הלאה".

בעלת עסק לאופנת נשים כתבה בפייסבוק: "לא עברו כמה שעות, והוציאו הודעה מפיקוד העורף שהבניין שקרס בלוינסקי לא נפגע כתוצאה מטיל. נציג העירייה היחידי שבא לדבר איתנו אמר שמס רכוש אינו בתמונה, מדובר באירוע אזרחי, שיהיה לכם בהצלחה. לא עבר הרבה זמן, וכל דיירי הבניין שנזרקו לרחוב באותו היום, התבקשו על־ידי העירייה להתפנות מהמלון שהוצע להם, כי לא נמצאו רסיסים איראניים".

648 בניינים מסוכנים רק ברשימה של תל אביב

648 בניינים בתחומי תל אביב מוכרזים כמבנים מסוכנים ופעילים. בחולון יש כ־70 מבנים כאלה, וברמת גן יש כ־300 מבנים נכון ל־2026.

בעיקרון, האחריות לתקינות המבנה היא על הקבלן שבנה את הבניין. אבל בתל אביב מדובר במקרים רבים בבניינים ישנים מאוד.

"קבלן או יזם אחראי לטיב הבניין שהוא בונה, גם אם העבודות בוצעו על־ידי קבלני משנה. אחריות זו אינה מוגבלת ליחסים חוזיים בלבד, כלומר למי שקנה את הדירה ישירות מהקבלן, אלא קיימת גם כלפי רוכשי דירות מיד שנייה, דיירים ומבקרים, שכן הקבלן מציג את הבניין כבטוח לשימוש ולמגורים", אומר היועץ המשפטי של האגודה לתרבות הדיור, עו"ד אבי ענתבי.

"אבל מאוד בעייתי לתבוע אחרי 80 שנה", מוסיף ענתבי. "ובכל מקרה הזכות הזו לא תעמוד לשוכר, רק לבעלים. בקיצור, סיכויי התביעה קלושים ביותר, גם לבעלים, כי יהיה מאוד קשה להוכיח אחרי 80 שנה מה מקור הליקוי, בייחוד שחייבים להסתכל על התקן בנייה שהיה תקף לפני 80 שנה ולא על התקן הנוכחי".

גם לעירייה יש סמכות לפקח על הבנייה. "על הרשות המקומית והוועדה המקומית לתכנון ובנייה מוטלת חובה כללית לפקח על הקמת בניינים, להבטיח את קיום הוראות חוק התכנון והבנייה והתקנות מכוחו, ולדאוג לאינטרס הציבורי בבניית מבנים יציבים ובטוחים. מחדל של הרשות לאכוף את תקנות התכנון והבנייה עלול להקים אחריות נזיקית בגין נזקים פיזיים במבנים, תכנון לקוי ובנייה בלתי חוקית שלא נמנעה", אומר עו"ד ענתבי.

עו"ד אסף ורשה, מומחה לביטוח ונזיקין ויו"ר ועדת בתי משפט בשכת עורכי הדין הארצית, אומר כי בעלי הדירות יכולים לתבוע את העירייה על המחדל בפיקוח על הבנייה: "במישור הרעיוני והמעשי, על פניו יש אחריות לרשות המקומית. בתחומי הרשויות יש מבנים ישנים רבים וברמת תחזוקה נמוכה. זו עצימת עיניים לומר 'לא ידעתי'. כמו שהיא יודעת לגבות ארנונה, היא יכולה לבדוק חוזק ותקינות הבניין".

אולם אם העירייה הוציאה צו לתחזוק, ובעלי הדירות לא שמעו לו ולא התארגנו לתיקון, ייתכן כי האחריות תיפול עליהם, והם עשויים לעמוד בפני תביעה של העירייה.

שוכרים יכולים לתבוע את הבעלים

לגבי בעלי הדירות, על בעל דירה שרכש פוליסת ביטוח לדירה לבדוק את תנאי הפוליסה שברשותו והאם היא מכסה את הסיכון שהתממש, וזאת כי מרבית הפוליסות מוגדרות לאירועים ספציפיים. "במקרה של פוליסת 'סיכונים מוגדרים', על התובעים להוכיח כי אירוע הקריסה מהווה מקרה ביטוח המכוסה בפוליסה", מסביר עו"ד ענתבי.

עבור השוכרים, אם עשו ביטוח תכולה, יכול להיות שהם זכאים לפיצוי עבור התכולה שנהרסה - תלוי בתנאי הפוליסה.

"שוכר יכול לתבוע את הביטוח אם הוא מוטב לפוליסה. אם לא, יש לשוכרים זכות לדרוש פיצוי מהבעלים אם הבניין לא תוחזק כמו שצריך, או אם הם התרשלו בתחזוקת הבית המשותף, במקרה של נזק ישיר או פגיעה נזיקית חלילה של גוף או רכוש", עו"ד ענתבי.

מי שנמצאים במצב המסובך ביותר הם שוכרים שאין להם פוליסת ביטוח לדירה. אם החוזה דורש לבטח, והם לא עשו זאת - ייתכן שאין להם גם בסיס לתבוע את בעל הדירה.

תגובה: "העירייה סייעה במיצוי זכויות"

מעיריית תל אביב נמסר: "אנחנו מבינים את הקושי שבו נתקלים דיירי הבניין שקרס, אולם זה אינו אירוע הקשור למלחמה, ומדובר בבניינים בבעלות פרטית, אשר בהתאם לחוק, האחריות על תחזוקתם ועל מציאת דיור חלופי לדיירים חלה על בעלי הנכסים. למרות זאת, העירייה פינתה כמה עשרות דיירים שדירותיהם נהרסו לבתי מלון למספר ימים. בנוסף סייעה העירייה בתמיכה רגשית ובסיוע במיצוי זכויות.

"לרשות הדיירים עומד חפ"ק עירוני שבו נמצאים נציגי העירייה על־מנת לאפשר להם להיכנס לקחת חפצים אישיים בליווי עירוני.

"באשר לטיפול במבנים מסוכנים בעיר, על אף כי האחריות לתחזוקת מבנים פרטיים חלה על בעלי הנכס, העירייה רואה חשיבות עליונה בשמירה על בטיחות התושבים ופועלת באופן שוטף לאיתור, ניטור וטיפול במבנים העלולים להוות סכנה. היחידה למבנים מסוכנים בעירייה מבצעת ביקורות במבנים ברחבי העיר, במטרה להעריך את מצבם ההנדסי ואת רמת הסיכון לדיירים, לציבור ולנכסים הסמוכים.

"בכל מקרה שבו עולה חשד לקיומו של מבנה מסוכן, נשלחת לבעלי הנכס דרישה לתיקון הליקויים או לחיזוק המבנה. כל הודעה על מבנה מסוכן שלא מטופלת על־ידי בעלי הנכס, עוברת לטיפול משפטי".