בגלל המלחמה: סין מצאה את עצמה תלויה ביבוא מפתיע מארה"ב

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● "אימפולסיבי ורברבן": הפחדים עימם מתמודד טראמפ
● הסיבה שספינות מסחר לא ימהרו לחזור למצר הורמוז, גם כשיכריזו על פתיחתו

1בגלל המלחמה עם איראן: סין עוברת לגז אמריקאי

"סין צפויה לייבא החודש כמות שיא של אתאן מארה"ב, כאשר יצרני פטרוכימיה מחפשים חומרי גלם חלופיים לפעילותם לאחר שהמלחמה במזרח התיכון פגעה באספקות חיוניות", פורסם בבלומברג.

"אתאן הוא נוזל גז טבעי המשמש בעיקר לייצור אתילן חומר יסוד לפלסטיק", כעת סין תלויה כמעט לחלוטין בארה"ב לאספקתו. לפי חברת הייעוץ הסינית JLC, "משלוחי האתאן מארה"ב צפויים לעלות לשיא של כל הזמנים - 800 אלף טון באפריל כ־60% מעל הממוצע החודשי. חלק מהחברות מסוגלות לעבור לשימוש באתאן, ובכך לפצות על שיבושים באספקת נפתה (Naphtha) וגז פחמימני מעובה מהמזרח התיכון, בעקבות סגירת הורמוז".

לדברי שי לינלין, אנליסטית ב־JLC, "האתאן האמריקאי הפך לחלופה המועדפת עבור יצרני האתילן בסין בזכות אספקה יציבה ועלות נמוכה יותר".

יש לציין כי "גל רכישות האתאן של סין מגיע לקראת ביקורו המתוכנן של הנשיא טראמפ בבייג'ינג באמצע מאי, כאשר אנרגיה אמריקאית צפויה להיות חלק מהשיח. הנושא עשוי לתפוס מקום מרכזי אם המלחמה עם איראן בהמשך". רק בפברואר האחרון "יותר מ־50% מייבוא הנפתה של סין ולמעלה מ־40% מרכישות ה־LPG שלה הגיעו ממדינות המפרץ הפרסי", לפי נתוני ממשלת סין.

לא רק הסינים פונים לארה"ב עקב משבר האספקה. גם יפן "נאלצה לחפש במהירות מקורות לנפתה, ופנתה לספקים מגוונים כולל מארה"ב ואפריקה".

מתוך בלומברג. לקריאת הכתבה המלאה.

2כך "מלכת הכימיקלים" נפגעת ממשבר האנרגיה במזרח התיכון

"עבור סחורה חיונית המשמשת החל מתרופות ועד חקלאות וכרייה - גופרית כמעט שאינה זוכה לכותרות. אך המלחמה עם איראן מבהירה מדוע העולם צריך לשים לב אליה יותר", פורסם בפורן פוליסי, בכתבה שסוקרת כיצד הסחר בחומצה גופריתית, המכונה "מלכת הכימיקלים", נפגע בעיקר עקב החנק במצר הורמוז.

הסכסוך המתרחב במזרח התיכון "חונק את שוקי האנרגיה העולמיים, הוא גם זורע הרס במסחר הגלובלי בגופרית - שמיוצרת כיום ברובה כתוצר לוואי של תעשיות הנפט והגז. לאחר המרתה לחומצה גופרתית היא מניעה פעילות בתעשיות הדשנים, המתכות והתרופות. המשמעות היא שכל שיבוש בשוק הגופרית מורגש הרבה מעבר אליו", נכתב.

הגופרית היא חומצה דומיננטית בייצור אנרגיה בעיקר במזרח התיכון שהינו "מעצמת גופרית". מינה צ'והאן, ראש תחום מחקר גופרית וחומצה גופרתית בחברת המודיעין Argus Media, אמרה לפורן פוליסי כי המזרח התיכון "אחראי לכמחצית מיצוא הגופרית העולמי, כאשר היעדים המרכזיים כוללים את סין, הודו, אינדונזיה וארה"ב".

כעת, המלחמה עם איראן חונקת את הסחר בגופרית עקב הקיפאון במעבר הורמוז. "ככל שהעימות פגע בייצור האנרגיה, מחירי הגופרית זינקו - עדות לקשר ההדוק בין שני הענפים. הענף נמצא כעת תחת לחץ כה כבד, עד שמדינות נוקטות צעדים כדי להגן על כלכלותיהן. טורקיה הודיעה בשבוע שעבר על איסור יצוא גופרית, והודו שוקלת מגבלות דומות", נכתב.

"החל ממאי, סין מתכננת גם היא להפסיק לייצא חומצה גופרתית". בייג'ינג' היא "יבואנית הגופרית הגדולה בעולם וגם יצרנית משמעותית, כאשר הייצור הסיני בשנה שעברה היווה כ־16% מהשוק העולמי - אך כל הכמות הזו נצרכת בתוך המדינה".

כעת כל מגבלות הסחר על יצוא מתווספים להלם על הכלכלה הגלובלית וצפויות "להעלות מחירים וללחוץ עוד יותר על שוק שכבר היה תחת עומס כבד. זאת משום שחומצה גופרתית אינה ניתנת להחלפה בקלות, וקשה יהיה להשלים את החסר שנוצר בעקבות השיבושים במזרח התיכון". צ'והאן הבהירה כי "גם אם נחבר את כל מקורות האספקה האפשריים בעולם, זה עדיין לא יספיק כדי לכסות את היקף היצוא של המזרח התיכון".

מי שעשוי להיות מושפע מהמשבר באספקת הגופרית הוא ענף הכרייה "התלוי בחומצה גופרתית לצורך הפקה ועיבוד".

"אם המלחמה עם איראן תמשיך לפגוע בייצור האנרגיה ובמסחר העולמי, מחסור ממושך בגופרית עלול להותיר חברות רבות ללא ברירה אלא לצמצם פעילות או לסגור לחלוטין", נכתב.

מתוך הפורן פוליסי מאת כריסטינה לו. לקריאת הכתבה המלאה.

3"חוששים להיות יהודים בגלוי": אנטישמיות גואה ברחבי בריטניה

האנטישמיות בבריטניה מגיעה לרמות שיא, "כאשר רק בשנה שעברה התקבלו 3,700 דיווחים על תקריות זדוניות נגד יהודים או ארגונים יהודיים - יותר מעשרה ביום. הארגון Community Security Trust, המספק ייעוץ ואבטחה לקהילות יהודיות ועוקב אחר האנטישמיות בבריטניה, מדווח על מספרי שיא של דיווחים", פורסם בתאגיד השידור הבריטי ה-BBC בכתבה שמתארת את חוויותיהם של היהודים המותקפים בבריטניה.

אמנדה בת ה־47 סיפרה ל-BBC כי "עד לאחרונה, נהגה לענוד בגלוי תליון מגן דוד על צווארה, אולם כעת היא חוששת שהוא מסמן אותה כמטרה". בשנתיים האחרונות, לדבריה, "עצם ההתנהלות היומיומית שלה הביאה עמה התעללות. ירקו עליה ברחוב, כינו אותה 'רוצחת תינוקות', והיא קיבלה איום ברצח - והכול משום שהיא יהודייה". אמדנה הוסיפה "לעיתים קשה להיות יהודייה בגלוי בחיי היומיום. החיים בבריטניה כיום עבור יהודים הם מאוד לא נוחים".

אמנדה סיפרה ל-BBC כי "אין אף יהודי שאני מכירה שאין לו תוכניות לעזוב. הדבר הראשון שכולנו מדברים עליו הוא: מה תוכנית היציאה? לאן הולכים? מה תעשו? מתי תעזבו? או שכבר עברו או עוברים".

היא אומרת כי רבים שוקלים לעבור לישראל. "יותר יהודים בריטים עברו לישראל ב־12 החודשים האחרונים מאשר בכל שנה אחרת מאז תחילת המאה, לפי נתוני הגירה של ממשלת ישראל". בנוסף, "סקר עדכני של המכון למחקר מדיניות יהודית מצביע על כך שאנטישמיות דוחפת כ־אחד מכל חמישה יהודים בריטים לשקול עזיבה".

לורה, בת 62, מיילדת בלונדון, אומרת כי היא חשה לא בטוחה בדרכה לעבודה. "מאוד קשה להיות יהודייה בגלוי בלי תחושת פחד מסוימת ובלי תחושה שאולי אינך בטוחה פסיכולוגית עם חלק מהעמיתים שלך".

אביטל, בת 21, סטודנטית בצפון אנגליה, אומרת כי "חבריה נאלצו לעזוב דירות בשל הערות של שותפים". היא מספרת כי "כשאנחנו מארחים מסיבה עם מוזיקה ושתייה, סטודנטים צריכים לעמוד בחוץ עם אפודים נגד דקירה ולספור אנשים כדי לוודא שאף אחד לא מפריע. זה פשוט לא נורמלי".

אחת הדוגמאות הקיצוניות לאנטישמיות הגוברת הייתה חטיפתו של המפיק הישראלי איתי קשטי. "בשנת 2024 קיבל מייל שנראה כהזמנה למחנה כתיבה בוויילס. כשהגיע, הותקף ונכבל לרדיאטור על ידי שלושה גברים רעולי פנים. הוא הצליח להימלט, ושלושת התוקפים נעצרו ונידונו לשמונה שנים". השופט קבע כי הוא "הותקף בשל מורשתו היהודית".

מתוך ה-BBC מאת ג'ודית מוריץ ודניאל ויטנברג. לקריאת הכתבה המלאה.