מדי שבוע נבאר מושגים מקצועיים מעולמות הממשל והמדיניות, המופיעים בהקשרים אקטואליים, במטרה להעמיק את הידע וההיכרות של הקוראים עם המערכת הציבורית והאופן שבו היא משפיעה על חייהם. המוניטור הוא שיתוף פעולה של גלובס והמרכז להעצמת האזרח. מדור המוניטור שעוקב אחר יישום החלטות ממשלה וחקיקות מתפרסם אחת לשבועיים בימי חמישי באתר גלובס
המושג
עסקת ריפו: עסקת מכר חוזר של ניירות ערך, במסגרתה מועבר מזומן על־ידי צד אחד של העסקה, כנגד ביטחון בדמות נייר ערך
ההקשר אקטואלי
"במטרה לשמור על התפקוד התקין של השווקים", בנק ישראל התערב בשוק המט"ח בזמן המלחמה מול איראן. הוא עשה זאת דרך מה שמכונה "שוק הריפו", עם ביצוע עסקאות בהיקף של כ־200 מיליון שקל (כ־64 מיליון דולר) בחודש מרץ. הפעם הקודמת שבה נקט הבנק מהלך דומה בשוק זה הייתה באוקטובר 2023, אז ביצע עסקאות בהיקף של כ־95 מיליון שקל. איך העסקאות האלה מתבצעות?
● המושג סטגפלציה חזר לחיינו ומעורר דאגה בשווקים. מה זה בעצם אומר?
● לאחר אישור התקציב: מהו חוק ההסדרים, ובשביל מה צריך אותו?
מהן עסקאות ריפו?
עסקאות ריפו (Repo) הן עסקאות מכר חוזר של ניירות ערך (Repurchase Transactions), במסגרתן מועבר מזומן על־ידי צד אחד של העסקה, כנגד ביטחון בדמות נייר ערך, בדרך כלל אגרות חוב ממשלתיות או נכס אחר בסיכוני אשראי ונזילות נמוכים. בעסקת ריפו הגורם שמעביר את נייר הערך מוכר אותו לצד שני, תוך התחייבות לרכוש אותו בחזרה במועד עתידי קבוע מראש ובהתאם להסכם בין הצדדים. עסקאות ריפו מהוות כלי מימון מרכזי עבור גופים פיננסיים ומשתתפי שוק שונים במדינות רבות, ובעיקר בשווקים מפותחים.
שוק הריפו בישראל
בישראל לא קיים שוק ריפו מפותח, והיקף עסקאות הריפו המתבצעות בשוק המקומי הוא מצומצם. רשות ניירות ערך, אגף החשב הכללי, בנק ישראל והבורסה פרסמו בפברואר אשתקד קול קורא לבחינת ההיתכנות לפיתוח וקידום שוק הריפו בישראל. בקול הקורא גם נכתב כי שוק ריפו מפותח ומשוכלל עשוי לתרום משמעותי לשוק ההון המקומי; להוות חלופה להשקעה עבור נכסי הציבור, לשמש כלי לניהול נזילות ולגיוס נזילות, להנגיש את שוק ההון המקומי למשקיעים זרים ולשפר את הנזילות והסחירות בשוק המקומי בכלל ובחוב הממשלתי בפרט.
בשנים 2007-2009, במטרה ליצור תשתית לביצוע עסקאות ריפו בשוק, רכש בנק ישראל ניירות ערך מהתאגידים הבנקאיים ומהגופים המוסדיים, באמצעות מכרז באמצעות מכרז לשם הספקת נזילות לשוק, ומכר אותם בחזרה, במחיר שנקבע מראש, בתוך פרק זמן של שבוע. הפער בין המחיר שבו הוא רכש ניירות ערך אלה לבין המחיר שבו הוא מכר אותם הוא הריבית במסגרת העסקה.
בנק ישראל הפסיק את השימוש בכלי זה לנוכח עודפי נזילות גבוהים במערכת הפיננסית. בשנת 2020, בעקבות משבר הקורונה, השיק בנק ישראל תוכנית ריפו מול המוסדות הפיננסיים (קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות הנאמנות וחברות הביטוח), כדי למתן את התנודתיות החריגה בשווקים הפיננסיים ולהגדיל את הנזילות בשווקים שמוסדות אלה פועלים בהם.
ב־2006 נחקק חוק ההסכמים בנכסים פיננסיים, שבין מטרותיו הייתה הסדרה חוקית של עסקאות הריפו. בניסיון לתת מענה להיעדר הוודאות המשפטית באשר לסיווג העסקאות הללו, החוק קבע כי הגדרת עסקאות מכר-חוזר מחייבת (אלא אם נקבע אחרת במפורש בחוזה), וכי סיווג זה יחול רק על עסקאות ריפו באג"ח קונצרניות שאינן ניתנות להמרה למניות או באג"ח של המדינה. החוק גם הסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות הוראות המסווגות עסקאות ריפו כהלוואה לצורכי מס, כדי להסיר חסמים שימנעו את ביצוע העסקאות בגלל תשלום מס רווחי הון.
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
