החברות שרוצות נתח משוק התרופות נגד השמנה ומתמקדות בתופעות הלוואי שלהן

אחד מכל שמונה אמריקאים, כ־41 מיליון בני אדם, כבר התנסה בנטילת תרופות ממשפחת ה־GLP-1 (אינקרטינים) לטיפול בהשמנה. כך עולה מסקר של מכון KFF, שצוטט לאחרונה במאמר של מכון החדשנות במזון באוניברסיטת UC Davis. נתונים אלו, הנכונים לסוף 2025, אף מקדימים את ההשקה המוצלחת של התרופות בפורמט של גלולות - מהלך שצפוי להרחיב את השוק. לפי ההערכות, מספר המשתמשים בתרופות אלו בארה"ב לבדה צפוי להתייצב על כ־30 מיליון איש, המהווים כעשירית מהאוכלוסייה.

● סקרו 400 אלף פוסטים וגילו תופעות לוואי חדשות לתרופות הרזיה
● המנכ"ל שמזהיר מבועה ובעיית הבריאות שעולם הרפואה מתעלם ממנה
● אריכות ימים מתחילה כאן: 4 חברות ישראליות שרוצות לעשות מהפכה

לשינוי דרמטי כל כך בהרגלי האכילה ובמבנה הגוף של פלח אוכלוסייה כה משמעותי, לצד תופעות הלוואי הנלוות, יש השפעה החורגת מפוטנציאל הרווח של יצרניות התרופות; היא מחלחלת לתעשיות במעגלים רחבים בהרבה. "בתחומי הרפואה וה־Wellness מדובר במגה־אירוע, שיוצר הזדמנויות השקעה חדשות ומאלץ חברות קיימות לשנות אסטרטגיה", מסביר איל ליפשיץ, שותף בקרן הון הסיכון פרגרין המשקיעה בתחומי הביומד.

רושמי התרופות החדשים

שוק־לוואי אחד, שכבר מוערך במיליארדי דולרים, הוא זה של חברות הטלה־רפואה. החברות הללו, ששגשגו בימי הקורונה, זיהו הזדמנות חדשה במצבים שבהם המטופל מרגיש שאינו זקוק לרופא קבוע - או כשהוא חווה מבוכה סביב המפגש הפרונטלי, כפי שקורה בתחומי בריאות המינית.

שוק התרופות נגד השמנה תופס בהדרגה חלק ניכר מפעילות: הן מספקות אבחון ומרשמים דיגיטליים, ושולחות את התרופות ישירות לבית הלקוח. גם בזירה הבינלאומית המודל צובר תאוצה, כאשר חברה ישראלית בשם Helfy פועלת בהצלחה רבה במתכונת זו באירופה.

התפתחות מעניינת אחרת היא הניסיון של ענקיות פארמה, שאינן יצרניות התרופות עצמן, לקחת נתח מהשוק העצום. רק לפני כחודש הצהיר מנכ"ל Haleon (יצרנית אדוויל) בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל", כי הוא מתכנן להשתלב בשוק התרופות להשמנה באמצעות פתרונות משלימים, דוגמת תוספי תזונה שנועדו להקל על תופעות הלוואי. הוא אינו היחיד; שורה של חברות מבצעות כעת התאמות כדי להתאים את פורטפוליו המוצרים שלהן לעולם שבו עשירית מהאוכלוסייה צורכת אינקרטינים.

 מותג תוספי התזונה קלטרייט / צילום: Reuters, Go Nakamura

יש לציין כי תופעות הלוואי המיידיות של התרופות מתבטאות בעיקר במערכת העיכול, ונעות בין בחילות לשלשולים ועצירות. ד"ר גבריאלה ליברמן סגל, מנהלת המרכז לטיפול במשקל עודף בשיבא, מציינת כי בעוד שהבחילות לרוב אינן דורשות התערבות תרופתית, מטופלים רבים נאלצים להיעזר בתרופות נגד עצירות או באנזימי עיכול המסייעים לפירוק המזון ומניעת שלשולים.

"הירידה בקצב התרוקנות הקיבה גורמת גם לצרבות, כך ששוק הטיפול בצרבת - מתרופות ועד פרוצדורות זעיר-פולשניות וניתוחים - עשוי לצמוח כתוצאה מהשימוש הגובר בתרופות", היא מסבירה, "עם זאת, בטווח הארוך הירידה במשקל אמורה למתן את הצרבת". המגמה הזו מולידה תתי־התמחויות חדשות: חברת Cylinder Health, המתמחה בניהול מחלות עיכול כרוניות, פונה בשנה האחרונה למטופלי אינקרטינים ולמבטחים שלהם בטענה כי נוטלי התרופות זקוקים לניהול תסמינים עיכוליים במודל הדומה לזה של חולים כרוניים.

תופעות הלוואי המיידיות הן אולי "הסיפור הקטן" בהשוואה להשלכות ארוכות טווח כמו אובדן מסת שריר. "אנחנו יודעים שכמעט כל מי שייטול את התרופות הללו יסבול מהתופעה אם לא יפעל נגדה באופן אקטיבי. אנחנו אכן רואים מטופלים שפונים לחדרי כושר או לפיזיותרפיסטים", אומר ליפשיץ, "אבל יש כאן מקום לשוק של מוצרים לגירוי חשמלי של השריר. אנשים, בסופו של דבר, לא משתנים כל כך מהר; מי שלא אהב ספורט לא יהפוך לבודי־בילדר רק כדי להילחם בתופעת לוואי. בנוסף, ישנם שרירים שקשה יותר לאמן באופן מסורתי, כמו שרירי הליבה".

ליפשיץ מספר כי מספר חברות כבר החלו לפתח טיפולים תרופתיים ייעודיים למניעת אובדן מסת השריר. "גם אנחנו הכנסנו לחממה שלנו מיזם המפתח תרופה לתגבור פעילות המיטוכונדריה במטרה לחזק את השריר", הוא מגלה.

דור חדש של מזון

כדי להפחית את אובדן מסת השריר, חיוני לצרוך כמות מספקת של חלבון. כפועל יוצא מכך, שוק מוצרי החלבון - המגלגל כבר היום עשרות מיליארדי דולרים - צפוי לרשום צמיחה נוספת. "מטופלים שכבר אינם מוגבלים על ידי החשש מעלייה במשקל, נוטים לעיתים לאכול לפי החשקים שלהם; כך הם מגיעים להרגלי אכילה משונים ולחסרים תזונתיים", מסבירה ד"ר ליברמן סגל. "אנחנו מזהים אצל חלקם חוסרים בוויטמין D, ברזל, חומצה פולית ולפעמים B12. מחסור פחות שכיח בציבור הכללי שאנו רואים אצל המטופלים הללו הוא בוויטמין B1".

זה הוויטמין שהיה חסר בפרשת רמדיה.
"נכון, ואצל מבוגרים מחסור בו עלול לגרום להפרעות קוגניטיביות משמעותיות. הייתה לי מטופלת שחששה כי לקתה באלצהיימר, אך לאחר התיסוף בוויטמין - מצבה חזר לקדמותו".

המאמר מאוניברסיטת UC Davis מציע דור חדש של מזון "צפוף נוטריאנטים", המותאם במיוחד לספק חלבון, ויטמינים ומינרלים בכמויות קטנות של מזון - כאלו שצרכני האינקרטינים מסוגלים לעכל. כבר כיום ניתן למצוא על המדפים מוצרים דוגמת סדרת Nestle Boost, הממותגים כ"תומכי הרזיה, מסייעי עיכול ושומרי מסת שריר". ברור לכל מי מיועדים מוצרים אלו.

ואם נדמה היה שהאינקרטינים יפגעו במעמדם של הדיאטנים והדיאטניות, הרי שמסתמנת מגמה הפוכה. "התרופות יוצרות טשטוש בסימני הרעב והשובע, וצריך לנהל את המערכת הזו באופן חיצוני", מסבירה ד"ר ליברמן סגל. "אנשי המקצוע מסייעים כעת למטופלים לבנות תפריט מזין שגם מצמצם את תופעות הלוואי".

 איל ליפשיץ, שותף מנהל בקרן הון סיכון פרגרין / צילום: יוסי צבקר

בזירה העסקית, ליפשיץ מסמן את המערכות הדיגיטליות לניהול תזונה כיעד רכישה אסטרטגי עבור ענקיות הפארמה. "חברות כמו נובו נורדיסק ולילי מעוניינות מאוד לקבל מידע מדויק על תופעות הלוואי ועל הגורמים המשפיעים עליהן", הוא אומר. השילוב בין הטיפול התרופתי לנתוני התזונה בזמן אמת עשוי להיות המפתח לשמירה על המטופלים בתוך הטיפול לאורך זמן.

הפנים של אוזמפיק

הרזיה מהירה מובילה לעיתים קרובות לדלדול העור, וכאשר היא מלווה באובדן מסת שריר, התוצאה עלולה להתבטא במראה פנים כחוש שזכה לכינוי "פרצוף אוזמפיק" (Ozempic Face). חברות האסתטיקה הרפואית, ובהן אינמוד הישראלית, כבר זיהו את הפוטנציאל והודיעו על התאמת מוצריהן והשיווק שלהן לשוק נוטלי האינקרטינים.

"השקענו בעבר בחברה בשם רזיאל, שהתמקדה בהמסת שומן באזור הסנטר. בהמשך היא פנתה לתחומים אחרים, אך כעת היא חוזרת להתמקד בסנטר, שכן מתברר שבאזור הזה השומן עקשן יותר ופחות מושפע מהרזיה כללית", מסביר ליפשיץ. "עם התרחבות שוק המרזים, הטיפול המקומי בסנטר הופך שוב ליעד השקעה אטרקטיבי".