הבונוסים שנחתכו והקיצוצים: כך נקלעו שלושה בנקים למלכוד מול העובדים

יחסי העבודה בין ועדי העובדים בבנקים הגדולים להנהלות החלו להתערער בחודשים האחרונים. בבנק הפועלים שמנהל ידין ענתבי מתנהל סכסוך עבודה מורכב וייצרי, בעוד שבדיסקונט שיגר המנכ"ל אבי לוי מכתב דרמטי לראשי הוועדים, ובו הכריז על הקפאת בונוסים ועצירת תוכנית הפרישה המוקדמת בפיצויים מוגדלים. בבנק הבינלאומי בניהולו של אלי כהן אמנם אין סכסוך עבודה, אבל ועד המנהלים ומורשי החתימה החל לפעול להגדלת הבונוסים וגם שם היחסים מתערערים.

● הריבית על הפיקדונות נפלה לשפל של מעל שנה וחצי. זה הבנק שהציע את הגבוהה ביותר
● המשקיע שנעלם והחוב שנשאר: הבנקים מבקשים להכריז על נוחי דנקנר פושט רגל

כל זה מגיע לאחר שהבנקים סיכמו בחודש שעבר שנת שיא נוספת ברווחיהם. חמשת הבנקים הגדולים (לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי) חתמו את 2025 עם רווח נקי מצרפי של 32 מיליארד שקל, זינוק של 9% בתוך שנה. בבנקים אלה (כולל פעילותם בחו"ל) מועסקים 32.9 אלף עובדים, רוב רובם בארץ. זו ירידה של 1% בתוך שנה, בשל קיטון חד יחסית של 4% במצבת העובדים של לאומי שבניהולו של חנן פרידמן.

המאבק על יחס היעילות

מה שמטריד את ועדי העובדים הוא שמנהלי הבנקים נמצאים במסע התייעלות שרק מתגבר, שבמהלכו הם סוגרים סניפים ובעיקר נפטרים מעובדים בתוכניות פרישה מרצון. מטרת ההנהלות היא לשפר את "יחס היעילות" (חלוקה של הכנסות הבנק בהוצאות התפעוליות), שככל שהוא יותר נמוך כך הוא נחשב לאיכותי יותר מבחינת ניהול הבנק. היחס אמנם מושפע לחיוב מצמצום מצבת העובדים, אבל גם הזינוק בשורת ההכנסות של הבנק עקב עליית הריבית סייעה לשפר אותו דרמטית.

עו"ד גיל בר־טל, יו"ר הסתדרות המעו"ף, אומר בשיחה עם גלובס כי "לאחרונה יש אי שקט ורעשים במערכת הבנקאית. זה קרה בבת אחת, כמעט בכל הבנקים. מבחינה אובייקטיבית הבנקים מאוד רווחיים, אבל מה שלא נוח להם זה יחס היעילות, זה הדבר שהם מתחרים לגביו. הריבית כבר לא עולה כמו בעבר, אז הבנקים, שהמוצר שהם מוכרים הוא כסף, פחות 'זורמים'".

כיום, לדבריו, הבנקים פועלים להורדת יחס היעילות ככל הניתן, "והקיצוץ בהוצאות זה בעובדים. אז נותנים בונוס יותר נמוך, מפטרים עובדים, וכל זה בא על חשבון השירות ללקוח ועל חשבון העובדים".

בנק לאומי הצליח לקבוע זה שנים סטנדרט גבוה בשיעור היעילות והוא סיכם את 2025 עם יחס שנמוך מ־30%, שנחשב לטוב גם ברמה בינלאומית. אף אחד מארבעת הבנקים הבאים לא התקרב אליו.

בדיסקונט, המכתב ששיגר המנכ"ל ליו"ר הועד הארצי ויו"ר ועד המנהלים הבהיר שהליכי התייעלות משמעותיים בפתח, כאשר מלבד הקפאת הבונוסים לעובדים ועצירת תוכניות הפרישה המוקדמת, לוי רמז בבירור על צמצום מצבת העובדים.

הוא הזכיר את כניסתן של חברות כמו רבולוט, את החקיקה לקידום בנקים קטנים וגם את הבינה המלאכותית והצורך באוטומציה: "תהליכים שבעבר היו תלויים בכוח אדם רב הופכים לממוכנים ויעילים יותר", כתב. להערכתו, המגמה "תעצים התייתרות של תפקידים בבנק" ותדרוש "החלטות אמיצות".

בבנק הגיבו ומסרו כי "אנו פועלים להרחבת והאצת תוכנית ההתייעלות ובכוונתנו ליישם מהלכים משמעותיים עד סוף השנה. אנו מקיימים שיח עם ועד העובדים במטרה להגיע להבנות".

"הכוח עוזב את הוועדים"

"הבנקים תמיד נפגעו והציגו יחסי יעילות לא טובים בגלל ועדי עובדים חזקים. אלא שכיום רואים שהכוח עובר יותר למעסיקים, להנהלות", אומר לגלובס בכיר בשוק ההון המעורה בפעילות המערכת הבנקאית. "המנכ"לים רוצים להילחם ולשמור על כרית הרווחיות והתשואה על ההון".

בבנק הפועלים ניטש זה מעל לשנה סכסוך עבודה מורכב. ביום האחרון של שנת 2024, הודיע המנכ"ל ידין ענתבי על תוכנית התייעלות שנועדה לצמצם את מצבת העובדים של הבנק ב־770 משרות ולהוביל לחסכון שנתי בעלויות התפעוליות בהיקף של 300 מיליון שקל. התוכנית עלתה לבנק 600 מיליון שקל שנועדו להציע תנאי פרישה משופרים לעובדים שרוצים לפרוש.

בבינלאומי, ועד המנהלים ומורשי החתימה החל "לחמם" את הגזרה, כאשר קרא למנכ"ל כהן למנוע פגיעה בתנאי העובדים והמנהלים בבנק. בנוסף דרש פיצוי בשל קיצוץ בימי חופשה בשל מבצע "עם כלביא" ופעל לשיפור הבונוס. אמנם אין סכסוך עבודה, אבל החיכוך בהחלט מעלה קולות אחרים.

בוועדי העובדים כועסים על התנהלות הנהלות הבנקים. "חנן הביא את לאומי למקום הראשון ביחס היעילות, וזה אומר לכל המנהלים האחרים - כדאי לכם להיות כמו לאומי. הם לא מבינים שבטווח הארוך זה יפגע בעובדים. המנכ"לים באים לקדנציה, לוקחים את הבונוסים שלהם ומתקפלים. מי שיאכל את התבשיל הם העובדים שנשארים".

"מתעלפים מרוב עומס"

ההנהלות לדברי הוועדים פוגעות בכמעט כל אספקט של דרך ההעסקה. "יש התערערות מסוימת ביחסי העבודה, משום שההנהלות ממשיכות בקו אגרסיבי וחד־צדדי", אומרים בוועדי הבנקים. "עכשיו בדיסקונט המנכ"ל מקפיא תוכנית פרישה מרצון. יש עובדים שסימנו להם את הדרך החוצה ונתנו להם ציוני משוב חלשים, ומצד שני גם עוצרים להם את תוכנית הפרישה. מחזיקים במקל משני הקצוות".

בר־טל מההסתדרות מוסיף כי הליך ההתייעלות בבנקים נובע מהרצון לשפר רווחיות. "המנכ"ל וההנהלה הבכירה רוצים להראות שהבנק רווחי. הם הופכים את השירות לדיגיטלי שעולה פחות, ולא מתייחסים ללקוחות. העובדים סובלים מלחץ ושחיקה. יש לנו מקרים שעובדים בסניפים התעלפו מרוב לחץ. כיום פוגעים בעובדים ומגבירים את העומס, ועל זה העובדים כועסים".

"בד בבד המנהלים בבנקים נלחמים במגבלת שכר הבכירים ולוקחים לעצמם בונוסים", הוא אומר. "בונוס של שש משכורות לחבר הנהלה יכול להגיע למיליון שקל, אבל לעובדים נותנים בונוסים קטנים. הכל בשם הקפיטליזם החזירי - פוגעים בעובדים כדי להראות יחס יעילות טוב יותר. אני חושב שזה חמור".

מה צפוי לדעת בר־טל בסכסוכים הקיימים? "בדיסקונט להערכתי לקחו את זה צעד רחוק מדי. הבנק עם השנים כרסם בזכויות העובדים וביטל קביעות. היום זה אמצעי לחץ שמייצר פאניקה, והוועדים יצטרכו להגיב עם ההסתדרות כדי לבלום את זה. בבנק הפועלים זה נבלם על ידי צעדים ארגוניים משפטיים. הצדדים יושבים כיום למו"מ, כתוצאה מאיזון כוחות בין ההנהלה לעובדים, וזה מה שצפוי בדיסקונט. בבינלאומי אני מעריך בזהירות שהיחסים יסתדרו".