צעדת 1 במאי, ת''א, 1949 / צילום: הנס חיים פין, ארכיון המדינה
עבור ישראלים רבים, 1 במאי, חג הפועלים, מזוהה עם המשטרים הקומוניסטיים של המאה ה-20 וימי הפנקס האדום של ראשית המדינה, ולא מעט מאמינים שהוא המצאה סובייטית שנועדה להלל את שלטון הפרולטריון וכוחם המאוגד של העובדים. אך כאשר צוללים למקורותיו, מתברר שהיום הכי "אדום" בלוח השנה הוא תוצר של הקפיטליזם הצפון-אמריקאי, בימים בהם ברוסיה עוד שלט הצאר.
● הוורמאכט היה שותף מלא לפשעי הנאצים
● יש בעולם מספיק נפט לעשורים קדימה. אז מה גורם למחירים לזנק?
הסיפור התחיל במאבק על תנאי עבודה של פועלים קשי יום בסוף המאה ה-19, בעידן של תיעוש נרחב ורגולציה מדינתית מצומצמת. בצפון אמריקה דאז, פועלים עבדו במשמרות של 12-16 שעות, עד שב-1884 מחאה מוצלחת של פועלי קנדה הצליחה להגביל את יום העבודה בחוק. בעקבותיהם, ב-1886 מאות אלפי פועלים אמריקאים דרשו להגביל גם עבורם את יום העבודה ל-8 שעות, ובחרו שרירותית ב-1 במאי כדד-ליין לשביתה כללית, אלמלא דרישותיהם ייענו. באותה תקופה שביתות שכאלו היו מנוגדות לחוק בארה"ב, ולאחר שהצדדים לא הגיעו להסכם, המחאה הידרדרה לפסים אלימים. ב-4 במאי בשיקגו, אז מהמרכזים התעשייתיים הגדולים בעולם, ניסיון כושל לפזר הפגנת שובתים התפתח לאירוע רב-נפגעים שלימים נודע כ"מהומות היימרקט", שהסתיימו ב-7 שוטרים ועשרות פועלים הרוגים.
כמה שנים אח"כ בפריז האינטרנציונל השני, שהוקם כארגון גג למפלגות סוציאליסטיות וארגוני עובדים מכל העולם, הכריז על 1 במאי כיום מאבק בינ"ל לזכר אירועי שיקגו ולהגבלת שעות העבודה, וקיבע את הדגל האדום כסמל להנצחת דם הנופלים. למה לא ב-4 במאי? אולי כי 1 במאי היה תאריך סמלי במדינות רבות באירופה (מכונה May Day), עם מקורות פגאניים עתיקים ועדויות לפסטיבלים עוד מימי הרפובליקה הרומית, בהם חגגו את בוא האביב והפריחה.
במשך עשורים ציינו את 1 במאי כיום סולידריות עם הפועלים, עד שהאידיאולוגיות הגדולות של המאה ה-20 "חטפו" אותו. לאחר מהפכת 1917, וביתר שאת במלחמה הקרה, שליטי ברה"מ הפכו את החג מיום שעיקרו סולידריות ליום שמהותו מפגן עוצמה, עם תהלוכות צבאיות והצגת התוצרת התעשייתית והחקלאית. כך התאריך הפך לחג עיקרי במדינות קומוניסטיות כמו קובה, סין וצפ"ק, עד ימינו.
דווקא בארה"ב, מולדת 1 במאי האמיתית, הוחלט בסוף המאה ה-19 לחוקק את "יום העבודה" כיום חופש פדרלי-חילוני שיחול דווקא בספטמבר, על מנת לפייס את ארגוני העובדים ולזכות בתמיכתם הפוליטית, וגם כדי להימנע ככל הניתן מאזכור אסון היימרקט ומחיבור לחגיגות הסוציאליסטיות בצד השני של העולם.
ואצלנו? לישראל הגיע החג עם תנועות הפועלים וההסתדרות עוד לפני קום המדינה. הוא הפך לסמל של הנהגת הישוב הסוציאליסטית, ונחגג בשיאו ב"חיפה האדומה", כשהעיר כולה התכסתה בחולצות כחולות ושרוך אדום. כיום, עם קריסת המאבק הבין-גושי והתברגותה של ישראל בחיק העולם המערבי, הפך 1 במאי מיום חג לאומי לציון סקטוריאלי של תנועות נוער ומפלגות שמאל.