המטרו נכנס הביתה: עשרות אלפי דירות יקבלו מיגון אקוסטי עוד לפני תחילת העבודות

כ־25 אלף דירות, יותר מ־2.5 מיליארד שקל ושנתיים של עבודה בתוך בתים פרטיים: עוד לפני חפירת המנהרות, המדינה נדרשת לשפץ אלפי דירות כדי להתמודד עם הרעש הצפוי

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא
עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

בחודשים האחרונים החלו אלפי תושבים בתל אביב לחוות מקרוב את אחד השלבים הראשונים של פרויקט המטרו, עוד לפני שהעבודות הכבדות נראות לעין. מדובר בעבודות מיגון אקוסטי בתוך הדירות עצמן, שיתבצעו באזורים הסמוכים לתחנות העתידיות.

יונדאי הודחה: זה הרכב הנמכר בישראל בשליש הראשון של השנה
קיפאון במחיר: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בשכונת המשתלה בתל אביב?

הבתים הראשונים שיושפעו מהתהליך הם אלו שנמצאים בסמוך לתחנות נמיר־פנקס, קריית שלום, השלום, כרמלית, החשמונאים, הבימה וכיכר מגן דוד. עד סוף 2026 צפויות העבודות להגיע לשלבים מתקדמים, כחלק מהיערכות רחבה שמטרתה לצמצם את מפגעי הרעש שיגיעו עם תחילת החפירה והקידוחים.

המספרים מאחורי הפרויקט ממחישים עד כמה מדובר במהלך חריג בהיקפו. אם בעבודות הרכבת הקלה מוגנו כ־2,500 דירות בלבד, בעלות של כ־250 מיליון שקל, הרי שבמטרו מדובר כבר בכ־25 אלף דירות ובהשקעה של יותר מ־2.5 מיליארד שקל. למעשה, מדובר בפרויקט שיפוצים רחב היקף, שבו המדינה נכנסת לעשרות אלפי דירות פרטיות, מתאימה אותן למציאות החדשה, ורק לאחר מכן מתקדמת לעבודות התשתית עצמן.

בניין הבימה: בלי עבודות בזמן ההצגות

ישנם גם אזורים שבהם המורכבות גבוהה במיוחד, ושבהם המיגון האקוסטי הופך מפרויקט הנדסי יחסית סטנדרטי לאתגר תפעולי רב־שכבתי. כזה הוא למשל בניין הבימה, שבו מספר חלונות גדול, והפעילות במקום נמשכת כמעט לאורך כל שעות היממה.

מדובר לא רק באזור מגורים, אלא גם במוקד תרבותי פעיל, שבו מתקיימות הצגות, מופעים ואירועים - לעיתים גם בשעות שבהן מתבצעות עבודות התשתית.

עבודות בהתאם לאופי המבנה

המשמעות היא שלא ניתן להסתפק בפתרון טכני אחיד. יש צורך לתכנן את עבודות המיגון כך שיתאימו לאופי השימוש במבנה ולשגרת החיים של המשתמשים בו. במבנים מסוג זה, מספר הפתחים הגדול, הכולל חלונות, דלתות ומעברים, מגדיל את נקודות החדירה של הרעש, ולכן גם מעלה את מורכבות התכנון ואת עלויות הביצוע. כל חלון כזה דורש טיפול פרטני, ולעיתים שילוב של כמה פתרונות במקביל, החל מאיטום כיסים בקירות ועד התאמות מבניות נוספות.

מעבר להיבט ההנדסי, קיים גם צורך בתיאום מדויק של לוחות הזמנים. לא ניתן, למשל, לבצע עבודות רועשות בשעות שבהן מתקיימות הצגות, ולכן נדרש תכנון גמיש שמאפשר חלוקה של העבודות לפי שעות וימים, ולעיתים אף ביצוע בשלבים כדי לאפשר המשך פעילות שוטפת. במקרים מסוימים, המשמעות היא הארכת משך העבודות או עלייה בעלויות, אך ההעדפה היא לשמור על רציפות החיים העירוניים. 

העלות מתחילה ב־50 אלף שקל לדירה

מנהל אגף סביבה בנת"ע, גבריאל פלד, מסביר כי "הבחירה אילו דירות ימוגנו נעשית על בסיס חיזוי רעש מפורט, הכולל מודלים הנדסיים ובחינה פרטנית של כל מבנה. התוצאות מועברות לאישור של אקוסטיקאי מטעם רשות הרישוי הארצית, ורק לאחר קבלת חוות דעת מקצועית ניתן אישור לביצוע.

"המיגון עצמו מתמקד בחדרים שבהם יש שהות ממושכת, כמו חדרי שינה וסלון, ואינו כולל חללים משניים כמו שירותים או מחסנים". בנוסף, קיימת מגבלה מהותית נוספת: ניתן לממן מיגון רק במבנים חוקיים, מה שמוביל לכך שבמקרים של חריגות בנייה חלק מהדיירים אינם זכאים למימון, סוגיה שמייצרת לא מעט חיכוכים בשטח.

העלות לדירה משתנה בהתאם למאפיינים שלה, כאשר העלות המינימלית עומדת על כ־50 אלף שקל לדירה, כולל תכנון, פיקוח וניהול, ובמקרים רבים היא מגיעה גם ל־100 אלף שקל ואף מעבר לכך.

עבודות על איטום דירה לרעש / צילום: נת''ע
 עבודות על איטום דירה לרעש / צילום: נת''ע

"בניגוד לפרויקטים אחרים, כאן אין תקרת עלות מוגדרת, וההנחיה היא לבצע את מה שנדרש בפועל כדי לעמוד ביעדי המיגון", מסביר פלד. "כך למשל, באזורים מסוימים ביפו כבר נרשמו מקרים חריגים שבהם העלויות היו גבוהות משמעותית מהממוצע".

ביצוע עצמי או מסלול מרוכז

האתגר המשמעותי ביותר של הפרויקט אינו טמון דווקא בהנדסה, אלא באנשים. מדובר במהלך שמחייב כניסה לעשרות אלפי דירות, תיאום מול בעלי נכסים, ולעיתים גם איתור דיירים שאינם מתגוררים בנכס או אינם זמינים. בנת"ע מציינים שיש גם חשדנות כלפי התהליך.

למרות הדימוי הפשוט יחסית שיש להחלפת חלונות, עבודות המיגון מורכבות בהרבה. אחד המרכיבים המרכזיים הוא טיפול ב"כיסי חלון", חללים בתוך הקיר שאליהם נכנס החלון. גם כאשר מתקינים חלון מבודד, הרעש ממשיך לחדור דרך אותם כיסים, ולכן נדרשת עבודת איטום יסודית שמבצעת את עיקר הפחתת הרעש. לצד זאת מבוצעות התאמות במערכות המיזוג והחשמל, מתוך הבנה שהדיירים יידרשו לשהות בחלונות סגורים לאורך תקופות ממושכות.

מבחינת התהליך, כאשר הדיירים מסכימים לתוכנית המיגון, הביצוע נכנס למסלול מובנה יחסית. הדייר יכול לבחור אם לבצע את העבודות בעצמו, באמצעות ספקים מטעמו, או להצטרף למסלול מרוכז שבו קבלן מטעם הפרויקט מבצע את העבודות. לאחר בחירת המסלול מגובש תכנון מפורט שמותאם לדירה הספציפית, ולאחר מכן מתחילות העבודות בפועל בליווי פיקוח מקצועי. בסיום מתבצעת מסירה מסודרת לדיירים, כולל אחריות על העבודות. משך העבודה בדירה אחת נע בדרך כלל בין שבוע לשבועיים.

רוב הדיירים בוחרים במסלול המרוכז, שבו הקבלן מטעם המדינה מבצע את העבודות והדייר אינו נדרש להתעסקות נוספת. לעומת זאת, במסלול של ביצוע עצמי הדייר יכול לבחור מפרט מותאם אישית, אך הוא נדרש להתקשר בעצמו עם ספקים ולממן את העבודות מכיסו. השיפוי ניתן רק לאחר שהדייר מוכיח כי העבודות בוצעו בפועל ובהתאם לדרישות.

לעומת זאת, כאשר הדיירים אינם מסכימים לתוכנית, התהליך הופך מורכב בהרבה. הסירוב נרשם, נפתח תיק מסודר הכולל את פרטי הדירה והפתרון שהוצע, ובהמשך מועבר הנושא לייעוץ משפטי. במקרים מסוימים, כאשר יש צורך לקדם את הפרויקט למרות ההתנגדות, ננקטים הליכים משפטיים שמטרתם לאפשר את ביצוע העבודות או להסדיר את המחלוקת. כלומר, אי־הסכמה אינה בהכרח עוצרת את הפרויקט, אך היא מאריכה ומסבכת אותו, ולעיתים יוצרת עיכובים משמעותיים.

"למפגעי הרעש היבטים בריאותיים"

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב לתחבורה, בטיחות בדרכים וקהילה גאה, מסבירה כי "מניסיון העבר בעבודות על קווי הרק"ל למדנו כי מפגעי הרעש משמעותיים לאיכות החיים של התושבים בהיבטים בריאותיים פיזיים וגם נפשיים, ואחרי שלוש שנות מלחמה המפגעים עשויים לעורר את הטראומה ולהעלות תחושת הלחץ.

"המיגון האקוסטי שנת"ע מציעה להתקין בדירות כפתרון לרעש הוא הזדמנות, אם באמצעות קבלן של החברה או באופן עצמאי. מה שברור הוא שסרבנות למיגון משמעותה אובדן הזכאות! אנו פועלים בשיתוף פעולה ככל הניתן מתוך אחריות לשמור על שגרת החיים של תושבים החיים ומתגוררים בקרבת אתרי העבודה על התחנות, ולהוריד את מפלס הרעש בתוך הבתים בעירות וגם בשינה כדי לצמצם את הפגיעה. אני מציעה לכל מי שזכאי למיגון לאמץ אותו בשתי ידיים".