בדקנו איזה מדד בבורסה משתלם למשקיעים לאורך זמן. התשובה היא לא מה שחשבתם

הערכות לסיום המלחמה עם איראן והתחזקות השקל הפכו את ת"א לאחת משיאניות התשואה בעולם ב־2026 • גלובס שאל את המומחים איך הכי כדאי להיחשף לבורסת תל אביב, באמצעות ת"א 35, 90 או 125? ההיסטוריה מלמדת כי מדד ת"א 90 ראשון בתשואות, אבל לאחרונה התמונה מתהפכת

הבורסה לא מפסיקה לשבור שיאים / צילום: Shutterstock
הבורסה לא מפסיקה לשבור שיאים / צילום: Shutterstock

מאז תחילת השבוע מדדי המניות המובילים בבורסה בת"א שוברים שיאים מדי יום. גם יום רביעי נפתח בשיאים חדשים ובעליות חזקות, שנמחקו לקראת סוף יום המסחר בצל דיווחים על דשדוש במשא ומתן מול איראן. התחזקות השקל והערכות לשיפור המצב הביטחוני הפכו את הבורסה המקומית לאחת משיאניות התשואה במערב עם עליות של יותר מ־24% מתחילת השנה (במדד ת"א 35), לעומת כ־7.5% בלבד במדד S&P 500 ועוד פחות מכך במדדי אירופה. ת"א 35 שבר לא פחות מ־27 שיאים מתחילת השנה, פי 2 מהממוצע לשנה ההיסטורי שלו, ת"א 125 שבר 24 שיאים ות"א 90 - 11 שיאים.

הדולר בשפל חדש; יעקב אטרקצ'י במתקפה חזיתית: "הנגיד פחדן"
נייס לא הזכירה את מכירת אקטימייז, והמניה הגיבה בירידה חדה

שלושה מדדים מרכזיים הפכו לשם נרדף לבורסה המקומית: ת"א 35, ת"א 90 ות"א 125. מי מהם מרכז את הכי הרבה כסף, ואיך כדאי לבחור את המדד העדיף מכולם? גלובס עושה סדר.

מבחינת הרכב, המדדים שונים זה מזה בעיקר בשווי השוק של החברות הכלולות בהן. ת"א 35, כולל את 35 המניות הגדולות ביותר בבורסה המקומית (מבחינת שווי שוק), ת"א 90, כולל את 90 המניות הגדולות שאחריהן, ות"א 125 מאחד ביניהם. "לפני 5 כולם חשבו שת"א 90 הוא המדד הרלוונטי ות"א 35 הוא מדד מת", נזכר יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב. "כמה היה מת? עקבו אחריו 7 מיליארד שקל בקרנות מחקות. חצי ממה שעקבו אחרי ת"א 90". הציבור פשוט הצביע ברגליים.

הסיבה לכך הייתה בעיקר הנפילה החדה של מניית טבע בשנים 2015-2020 וביצועים חלשים גם של שאר מניות התרופות. אלא שמאז התמונה השתנתה וכיום היקף הנכסים הפסיביים העוקבים אחרי ת"א 35 עומד על 19 מיליארד שקל, לא רחוק מ־21 מיליארד שקל שעוקבים אחרי מדד ת"א 90.

"סיפור קלאסי של סיכון מול תשואה"

בשנת 2025 וגם מתחילת השנה הנוכחית מדד ת"א 35 מוביל על ת"א 90 בתשואות. בשנים קודמות התחלפה ההובלה: בין השנים 2004־2015 מדד ת"א 35 הציג ביצועים עודפים ברוב התקופה (9 מתוך 12 שנים), ואילו מאז ועד היום ת"א 90 סיפק לרוב ביצועים עודפים (7 מתוך 11 שנים), ועוד שנה עם תשואה זהה של שניהם.

"זה סיפור קלאסי של סיכון מול תשואה", אומר אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים של בית ההשקעות תמיר פישמן. "לאורך זמן, תל אביב 35 מציע רמת סיכון נמוכה יותר אך גם תשואה מתונה יותר בעוד ת"א 90 מציג פוטנציאל תשואה גבוה יותר לצד תנודתיות וסיכון גבוהים יותר. מדד ת"א 125 ממוקם באמצע, עם איזון בין רמת הסיכון לפוטנציאל התשואה". אריאל מולדובן, סמנכ״ל ההשקעות בבית ההשקעות פסטרנק-שהם, מסכים ומציין ש"היסטורית, מדד ת"א 90 הכה את ת"א 35 בפער משמעותי לאורך שנים".

אלא ש מנהלי ההשקעות מדגישים שההשוואה ההיסטורית לא בהכרח מתאימה במקרה הזה שכם המדדים עצמם השתנו מאוד לאורך השנים. " בעשור האחרון פני ומאפייני המדדים השתנו, בין היתר על רקע רפורמת המדדים של הבורסה ופריחת השבבים והפיננסים" אומר יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים במגדל ביטוח ופיננסים. "ת"א 35 שופע היום בחברות פיננסים (בנקים, ביטוח), שבבים (טאואר, קמטק ונובה) ונדל"ן מניב (ביג, עזריאלי, מליסרון, מבנה ואמות). הריכוזיות בו יחסית גבוהה אך כך גם הנזילות, כשהמניות הכי סחירות בבורסה נכללות בו". לכך ניתן להוסיף גם מניות ביטחוניות בולטות כמו נקסט ויז'ן. פגוט מהבורסה מדגיש: "היום זה לא אותו מדד בכלל. לא היו ביטוחים וביטחוניות וטכנולוגיה וסמי קונדקטורס (שבבים)" ולדברי באר אבן: "ת״א 90, מדד החברות הבינוניות בגודלן, מאופיין בעיקר במניות מסקטור הנדל״ן למגורים, אנרגיה מתחדשת, IT ותעשייה ושירותים".

מנהלי ההשקעות מדגישים שההשוואה ההיסטורית לא בהכרח מתאימה במקרה הזה, שכן המדדים עצמם השתנו מאוד לאורך השנים. יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים במגדל ביטוח ופיננסים אומר כי "ת"א 35 שופע היום בחברות פיננסים, שבבים ונדל"ן מניב".

מעבר לסקטורים, קיים הבדל מבני מהותי בין המדדים: תקרת המשקל של מניה בודדת. לת"א 90 יש תקרה של 2% בלבד לכל מניה. בת"א 125 המגבלה היא 5% ובת"א 35 - 7%. פגוט מהבורסה מסביר את המשמעות: "ת"א 35 ו־125 הם יותר מדדים קלאסיים של שווי שוק, כך שכל מניה 'כוכבת' משפיעה על המדד הרבה יותר. מדד ת"א 90 מהבחינה הזו קרוב יותר ב־DNA למדד שנותן משקל שווה לכל המניות".

רוב הציבור מעדיף לא לבחור

מולדובן מפסטרנק שהם מעדיף את מדד ת"א 90 ומסביר כי "ת"א 35 מורכב מהחברות הגדולות והבוגרות ביותר במשק. אלו חברות יציבות, אך פוטנציאל הצמיחה שלהן מוגבל כי הן כבר שולטות בשוק". לעומת זאת, "ת"א 90 מורכב מחברות בגודל בינוני שנמצאות בשלבי צמיחה מואצים. קל יותר לחברה בשווי 2 מיליארד שקל להכפיל את עצמה מאשר לחברה בשווי 50 מיליארד שקל. ת"א 90 גם מפוזר יותר ואלה חברות שהן "הלב הפועם" של הכלכלה המקומית".

משקיעי ת"א 90 נהנים מכל שלב הצמיחה המטאורי של החברה, ומוכרים אותה למשקיעי ת"א 35 כשהיא כבר גדולה ויקרה. וגם, כשכסף גדול נכנס לשוק הוא נכנס קודם כל למניות הגדולות, שהופכות להיות יקרות יותר. אחר כך המשקיעים מחפשים הזדמנויות לתשואה גבוהה יותר בקרב המניות הבינוניות והזולות יותר".

מנגד, באר אבן ממגדל אומר כי "כשמסתכלים על גרף הביצועים, ניכר שיש תקופות בהן ת"א 35 משיא ערך עודף ויש תקופות בהן ה־90 מציג ביצועים טובים יותר. קשה לתזמן זאת, לכן למשקיע פסיבי ללא העדפה סקטוריאלית וללא שיקולי נזילות אנחנו חושבים שת"א 125 מעניק פיזור גדול וחשיפה טובה לשוק". פגוט מהבורסה מוסיף כי "בסופו של דבר ת"א 125 הוא בלנד. כלומר אתה קונה גם וגם. העוגן של התיק צריך להיות מדד 125. הוא יותר מפוזר". ואכן רוב הציבור כלל לא בוחר באחד מהמדדים הללו אלא קונה את כולם יחד. כמעט 51 מיליארד שקל עוקבים אחרי מדד ת"א 125, יותר מאחרי שני המדדים הגדולים האחרים גם יחד.