הזירה שבה טורקיה וישראל נמצאות במסלול התנגשות

על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

● "העריכו בחוסר את איראן": הפגיעות הקשות בבסיסים האמריקאים
● עם תקציבים של מיליארדים: הזרוע שמנהלת את איראן וכנראה לא שמעתם עליה

1טורקיה מתקרבת לסומליה, ישראל מתקרבת לסומלילנד

טורקיה מנצלת את מערכת היחסים הקרובה שלה עם סומליה, במטרה לגלות בשטחה מאגרי נפט וגז טבעי - עבור הצרכים שלה. האסטרטגיה הזו של הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן צפויה להעמיק בעקבות המלחמה במזרח התיכון, והאופן שבו ארכיטקטורת האנרגיה של מדינות המפרץ השתבשה לחלוטין כתוצאה מהמערכה מול איראן. בה בעת, החסימה של מיצר הורמוז מבהירה את הצורך ברשתות אנרגיה וסחר גלובליות חדשות, כאשר סומליה נמצאת במיקום אסטרטגי - דרומית לבאב אל־מנדב.

אלא שמי ששיבשה לארדואן את התוכניות היא ישראל, עם ההכרה הראשונה מסוגה בעצמאות סומלילנד, הבדלנית מסומליה. על כן, נשיא סומליה חסן שייח' מחמוד בחר לקיים את הביקור המדיני הראשון שלו לאחר הצעד של ראש הממשלה בנימין נתניהו, דווקא באנקרה. באותו ביקור סיכמו מחמוד וארדואן על הקמת בסיס צבאי דווקא באזור לאס קוראי, שנמצא במחלוקת בין סומליה לבין סומלילנד - וקרוב מאוד לבאב אל־מנדב שדרכו עוברים כ־12% מהסחר העולמי.

החוקר במכון RUSI הבריטי היוקרתי מציין כי אמנם עימות חמוש ישיר בין אנקרה לבין טורקיה לבין ישראל עדיין לא סביר, הזירות שבהן האינטרסים הגיאו־אסטרטגיים שלהן מנוגדים - החל מסומליה, דרך סומליה ועד לכלל מזרח הים התיכון - הולכות ומתרבות. בזירת הים האדום, לדברי המחבר, את גורל מדינות החוף מעצבת התחרות בין ישראל, טורקיה, קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. כל אחת מהן שואפת להשיג דריסות רגליים משמעותיות יותר בנתיב הקריטי לשיט העולמי.

מאת מת'יו צ'נדלר דה ואל, מתוך RUSI. לקריאת הכתבה המלאה.

2המרוויחות הגדולות מהמשבר שיצרה איראן בשוק הנפט

משבר הנפט שיצרה איראן בכל רחבי העולם הביא לנזקים כלכליים משמעותיים במדינות רבות, אך בדומה לכל משבר - יש בו גם מרוויחות גדולות. כך, לפי כתבה ב-BBC, ההשפעה הגדולה ביותר, כמובן, היא בשוק האנרגיה שבו ענקית הנפט BP יותר מהכפילה את רווחיה ברבעון הראשון של השנה לכ־3.2 מיליארד דולר, לאחר מה שהם הגדירו בתור תפקוד "יוצא דופן" של המחלקה המסחרית. ענקית אנרגיה נוספת שהכתה את תחזיות האנליסטים היא "של", שרווחיה צמחו לכ־6.92 מיליארד דולר. לעומתן, המקבילות האמריקאיות אקסון מובייל ושברון ראו את רווחיהן קטנים.

תחום נוסף שבו חברות ראו צמיחה, הוא הבנקים הגדולים. זרוע המסחר של JP מורגן הגיעה לשיא הכנסות של 11.6 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה. בקרב יתר החברות בששת הבנקים הגדולים, בנק אוף אמריקה, מורגן סטנלי, סיטי גרופ, וולס פרגו וגולדמן זאקס חלה צמיחה, כשהרווח המצרפי הגיע לכ־47.7 מיליארד דולר.

ענף נוסף שבדומה לכל מתיחות גיאופוליטית רשם צמיחה הוא התעשיות הביטחוניות. החברה הבריטית BAE, שנוטלת חלק בייצור מטוסי F-35, סיפרה בעדכון ביום חמישי האחרון כי היא צופה צמיחה חזקה בהמשך השנה. בד בבד, חברות הענק האמריקאיות, לוקהיד מרטין, בואינג ונורת'רופ גרומן, דיווחו בשלושת החודשים הראשונים של השנה, כי צבר ההזמנות שלהן הגיע לשיא. הענף האחרון שרשם צמיחה הוא האנרגיות המתחדשות, שכתוצאה מהיעדר הנפט - הבינו במדינות עולם כי מוכרחים לפנות לפתרונות חליפיים.

מאת ארצ'י מיטשל, מתוך BBC. לקריאת הכתבה המלאה.

3הסטארט־אפ הישראלי שזכה בחוזה מענקית התעופה בואינג

ענקית התעופה האמריקאית בואינג נכנסה לשותפות פיננסית אסטרטגית עם הסטארט־אפ הישראלי לייטסולבר, שנוסד בשנת 2020. כך פורסם בסיינטיפיק קומפיוטינג וורלד. החברה הצעירה פיתחה מחשב אופטי שמבוסס על קרני לייזר, ונועד להתמודד עם בעיות חישוב יוצאות דופן שמחשבים רגילים ואף מחשבי על מתקשים להתמודד איתם. שיתוף הפעולה בין הצדדים נועד לממן את המשך פיתוח יחידת עיבוד הלייזר של לייטסולבר, שנודעה בזכות השימוש של פלטפורמת המחשוב שלה בפיזיקה של לייזר במקום במעבדים אלקטרוניים שגרתיים.

בואינג מתעניינת במענה של החברה הישראלית משום שתכנון מודרני של עולם התעופה והחלל מסתמך על סימולציות של משוואות דיפרנציאליות חלקיות, שמדמות את האופן שבו החומרים יתנהגו תחת לחץ ממושך. החישובים הללו דורשים משאבים רבים, ובאופן תדיר דורשים כוח מחשוב משמעותי וזמני עיבוד ארוכים. בלייטסולבר שואפים להשתמש בלייזר, במטרה להגיע להגיע לחישוב מהיר ויעיל יותר ברמת האנרגטית.

ענקית התעופה שואפת לקחת את פתרון המשוואות הדיפרנציאליות החלקיות לאתגרים ההנדסיים שמאפיינים אותה, כולל חיזוי התכלות החומרים, שמשפיעים על תוחלת חיי המטוסים, הבטיחות ועלויות תחזוקה. האצת הסימולציות, לפי שתי החברות, תאפשר תהליכי עיצוב מהירים יותר, חקירת תרחישים שכיום מתקשים לבצע, ותביא לזיהוי כשלים פוטנציאליים בשלב מוקדם יותר בתהליכי הפיתוח של בואינג.

מתוך סיינטיפיק קומפיוטינג וורלד. לקריאת הכתבה המלאה.