איך ישפיע ההסכם עם איראן על הבורסה? / אילוסטרציה: Shutterstock
הרבה מאוד לחצים גיאו-פוליטיים ומאקרו-כלכליים מתנקזים לקראת שבוע המסחר מחר (ב'), שייפתח בצל הדיווחים על ההסכם המתגבש לסיום המלחמה בין איראן וארה"ב.
● 60 עסקאות ביום: הבית הלבן מעולם לא ראה סוחר עצבני כמו טראמפ
● המשקיעים החדשים | הוא התחיל להשקיע בצבא, וכבר מלמד אחרים להיכנס לשוק
● תעלומה בשווי 2.6 מיליארד דולר: מי חוזר על הטעות של וורן באפט?
הדולר שלא נסחר בארץ מאז יום חמישי מול השקל, בשל חופשת חג השבועות, יפתח את שבוע המסחר בקו סימבולי חדש 2.89 שקלים. זאת, לאחר שנחלש קלות במסחר שלאחר קביעת השער היציג ביום חמישי האחרון בצהריים (אבל ירד למעשה לקידומת חדשה). השער היציג הרשמי נותר על 2.907 שקלים ביום חמישי האחרון, אבל הכיוון אליו יצעד הדולר תלוי בהרבה פרמטרים. מצד אחד, הדולר צלל ב-20% מול השקל בשנה האחרונה והגיע לרמות שפל של מעל לשלושה עשורים, ומצד שני פעילים רבים בשוק שואלים את עצמם האם לא הגיע לתחתית? התשובה לכך תלויה גם בצעדי בנק ישראל בנוגע להחלטת הריבית מחר.
שבוע המסחר בבורסה וכן במסחר במטבעות בין חדרי העסקאות של הבנקים, ייפתח ביום שני, כאשר המשקיעים בכל העולם ינסו לפענח את שאלת ההסכם המסתמן בין ארה"ב לאיראן. באזורנו, השווקים מוכרים היטב עם תהפוכות שהסתיימו דווקא במצב של לחימה, ולכן דווקא הסימנים והאמירות של הנשיא טראמפ במהלך סוף השבוע האחרון, בדבר השלמות אחרונות להסכם מסתמן ושיחות שערך בנושא עם רה"מ נתניהו, אינם בהכרח סוף פסוק. ככל שהסכם ייצב את המצב הביטחוני, תיתכן אופטימיות מחודשת בבורסה. מצד שני, ת"א-35 כבר עלה ב-21% מתחילת השנה, ולא נחשב למדד שמתומחר "בזול" כיום. התחזקות השקל, כאמור, כבר הייתה מהלך מאוד עוצמתי בשנה החולפת, וייתכן שהדלק להמשך המגמה הגיע לכדי מיצוי.
בתגובה ראשונה להסכם המתקרב בין ארה"ב לאיראן, מעריך רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות, "הדולר עשוי להיחלש, הן משום שהחשש מהעלאות ריבית בארה"ב יפחת והן משום שתיאבון הסיכון יגדל ויפנה את המשקיעים לנכסי סיכון על חשבונו". המטבע האמריקאי (בעולם) הוא מוסיף, "עשוי להגיב להתפתחויות שקשורות לשנת בחירות האמצע בארה"ב. מנגד, תחילת כהונתו של הנגיד החדש (בארה"ב) קווין וורש עשויה לתת רוח גבית מסוימת, מה עוד שהנשיא טראמפ הדגיש בפניו כי יהיה עצמאי לחלוטין. עוד שתי השפעות לסיום אפשרי של המלחמה והעיסוק התקשורתי העצים בה - תשומת הלב תחזור יותר לחדשות ולדיווחים על חברות ספציפיות, והעיסוק ב"מלחמה" האחרת - מחלוקת המכסים בין ארה"ב לשותפות הסחר שלה, שטרם ברורה משפטית, יעלה מדרגה בסדר היום".
ומה בארץ? "בישראל, גם כאן שוקי המניות בשיא, למרות שישראל הייתה בטבור הסכסוך ולמרות שלא ברור הקישור שיהיה בין הזירה האיראנית לזירה הלבנונית ועל אף הנתק בתהליך מול חמאס בדרום. אם וככל שהפרשנות הצבאית והמדינית תהייה שההסכמים שהושגו לא משרתים בהכרח את מטרות ישראל, אפשר שנראה ביצועי־חסר קלים לעומת שוקי חו"ל. התמונה תתברר, אני מניח, בימים הקרובים". באשר לכוחו של השקל ביחס לדולר, הוא מדגיש, הוא "יושפע, מחד, מהיחלשות אפשרית של הדולר בעולם, אך מנגד, הוא עשוי להגיב לביצועי־חסר של שוק המניות בארץ, ככל שיהיו כאלה, להורדת הריבית המסתמנת ולרמה הגבוהה שהשקל כבר הגיע מול הדולר וסל המטבעות".
בנק הפועלים: אם לא תחודש המלחמה, הסיכוי להורדת ריבית בישראל גבוה
מחר אחר הצהריים יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית שלו. הכלכלנים מתקשים להעריך אם יחליט הנגיד אמיר ירון להפחית את הריבית ב-0.25%, לרמה של 3.75% או שיותיר אותה במקומה. יש הרבה פרמטרים שבנק ישראל צריך לקחת בחשבון וקשה לקרוא את המפה. לא מן הנמנע שהיחלשות נוספת של הדולר, ככל שתרחיש של הסכם מול איראן שיפחית את הסיכון למלחמה בטווח הזמן הקרוב ירגיע את המשקיעים, תעודד את הנגיד לבצע את ההפחתה.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, מביט על התמונה ברמת המאקרו, לפי הכיוון אליו הוא מעריך שהולך המטבע הישראלי. לדבריו, "המהלכים להסדרה בין ארה"ב לאיראן, והחיבור לזירת לבנון, מותירים בפני קובעי המדיניות בישראל, את סוגיית איראן וחיזבאללה, כקונפליקט צבאי שטרם נפתר הצפוי לעמוד למבחן בעתיד. להערכתנו, שוק ההון מבטא ציפיות לשינוי גורף במאזן הכוחות ובעתיד הסחר של ישראל עם המדינות השכנות, ולפתרון מדיני המותיר על כנו את ההנהגה באיראן ואת הימצאות חיזבאללה בגבול הצפון. החשש הוא מהידרדרות מחודשת ומאי־ודאות, שצפויה לבוא לידי ביטוי בתמחור הסיכונים הכרוכים בפעילות בישראל".
פריימן הוסיף כי "להערכתנו, בסביבה בה הסיכונים הביטחוניים לא זו בלבד שלא שנעקרים, אלא נהנים מחיסיון אמריקאי, אשר צפוי לפגוע ביכולת התמרון הצבאי של ישראל בזירות אלו, עשוי הדבר לפגוע בביקוש לשקל ולחשיפה המוגברת לישראל. התייצבות האינפלציה בישראל סביב רמת ה-2%, כשמדד הליבה שוכן על כ-1.5%, מלמד הן על פוטנציאל הפחתת הריבית המשמעותי העומד לרשות בנק ישראל, והן על העובדה כי פתיחת מצר הורמוז וחידוש זרימת הדלקים, יתמוך בחידוש מגמת ירידת המחירים בזירה הגלובלית ובאינפלציה בישראל. מהלכים אלה ישרתו את בנק ישראל, לצורך בלימת הפגיעה בתעשייה המקומית ועידוד היצוא".
הסיפור של הדולר בארץ, הוא בעצם הסיפור של השקל. זה מתחזק כמעט ללא הפסקה בחודשים האחרונים מול המטבע האמריקאי. הרוב מוסבר מהנתונים הכלכליים של ישראל שמעידים על עוצמה, ובעיקר על התייצבות בזירות הלחימה. בעולם, הספיקה המגמה של הפחתות הריבית להתהפך, בשל הזינוק במחירי הנפט - אבל בישראל זה לא המצב. "למרות העלייה הצפויה בריביות בשווקים המפותחים", אמר מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק הפועלים, בסקירתו השבועית ביום ראשון, הרי שמאז החלטת הריבית האחרונה של הנגיד (במארס, ללא שינוי), "שער השקל התחזק בכ-7.4% כנגד סל המטבעות ועלה ב-9% מתחילת השנה לרמת שיא".
ככלל, שפריר מציין כי בבנק הפועלים מעריכים "כי במידה שארה"ב לא תתקוף באיראן, קיים סיכוי גבוה לכך שבנק ישראל יוריד את הריבית ביום שני, על רקע התחזקות השקל לרמות שיא, אינדיקציות לשחיקה ניכרת ברווחיות היצואנים, רמת הריבית הגבוהה יחסית לעולם, ההתמתנות החדה בליבת האינפלציה (בישראל, ח"ש) באפריל, והציפייה כי האינפלציה בשנה הקרובה תיוותר בגבולות מרכז היעד".