המחסור, העומס והדיון בבג"ץ: על מה נאבק יריב לוין?

המושג

הוועדה לבחירת שופטים: גוף בן תשעה חברים שבוחר את השופטים בבתי המשפט בישראל.

ההקשר האקטואלי

בג"ץ דן בעתירה נגד שר המשפטים יריב לוין, בבקשה שזה יכנס את הוועדה לבחירת שופטים במטרה לאייש את המשרות הפנויות בכל בתי המשפט. כפי שצוין בגלובס, נכון למאי 2026 יש 51 תקנים פנויים, 35 תקנים חדשים שנוספו ועוד 15 שצפויים לפרוש.

● גרוסקופף: לוין מודה שצריך למנות למחוזי. למה הוא לא מכנס את הוועדה?
● ללא מינוי שופטים עד סוף 2026? מערכת המשפט עלולה להיכנס בקרוב להקפאה
● שינוי הוועדה לבחירת שופטים עורר ביקורת רבה. לא כולה מעוגנת בעובדות

מהי הוועדה לבחירת שופטים?

הוועדה לבחירת שופטים היא ועדה שבוחרת את השופטים בבתי המשפט בישראל, כאשר לאחר הבחירה, השופטים מתמנים פורמלית על־ידי נשיא המדינה. הוועדה הוקמה ב־1953 מכוח חוק השופטים - כשאת החוק החליפו לאחר מכן חוק יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט.

עד כה, החוק קבע כי הוועדה תהיה מורכבת מתשעה חברים: שלושה שופטי בית המשפט העליון (הנשיא ועוד שניים שנבחרים על־ידי חבר שופטי העליון), שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה. בראש הוועדה עומד שר המשפטים.

כיום, נציגי הממשלה בוועדה הם שר המשפטים יריב לוין (יו"ר הוועדה) ושרת ההתיישבות אורית סטרוק; נציגי הכנסת הם חברי הכנסת קארין אלהרר ויצחק קרויזר; נציגי בית המשפט העליון הם הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק־ארז; נציגי לשכת עורכי הדין עורכי הדין יונית קלמנוביץ ומוחמד נעאמנה.

איך הוועדה בוחרת שופטים? כדי לבחור שופט לכהונה, נדרש רוב רגיל בוועדה - למעט בחירה לכהונה בבית המשפט העליון, הדורשת רוב של שבעה מתוך תשעה חברי ועדה (על ־פי תיקון לחוק בתי המשפט מ־2008).

ואולם כפי שהסביר לנו בעבר ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, "ישיבת מליאת הוועדה לבחירת שופטים היא סוף של תהליך. רוב העבודה בתהליך בחירת השופטים נעשה לפני ישיבת המליאה שבה נבחרים השופטים, בין היתר בישיבות ועדות המשנה של הוועדה לבחירת שופטים".

כיצד תשתנה הוועדה?

באפריל 2025 התקבל בכנסת תיקון לחוק יסוד: השפיטה - שמשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. לפי התיקון, במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין, יכהנו בוועדה שני נציגי ציבור - שאחד ייבחר על־ידי הקואליציה, והשני על־ידי האופוזיציה (בנוסף, נקבע כי שני חברי הכנסת המכהנים בוועדה יגיעו גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה, והם ייבחרו על־ידיהן בהתאמה).

חוץ מזה, כדי לבחור שופט עליון יהיה צורך ברוב של חמישה חברים (ולא שבעה), אך יהיה צורך בהסכמת לפחות אחד מנציגי הקואליציה (שר, חבר כנסת או נציג ציבור) ולפחות אחד מנציגי האופוזיציה (חבר כנסת או נציג ציבור).

אם נוצר מצב בו נשארו שני תקנים פנויים בבית המשפט העליון, בחלוף שנה מרגע פרישת שופט העליון הראשון מבין השניים, שר המשפטים רשאי - פעם אחת בלבד בכל כנסת - להפעיל מנגנון שבמסגרתו הקואליציה תזכה לאייש תקן, והאופוזיציה תזכה לאייש את התקן השני. אלא שחשוב לציין כי התיקונים הללו ייכנסו לתוקף רק החל מהכנסת הבאה.