מווייז עד דיפנד: המשקיע שמזהה מוקדם חברות מנצחות

האיום הגובר מצד רחפנים והפיכתם לכלי תקיפה מרכזי בזירות המלחמה השונות, הובילו השבוע לאקזיט גדול בתחום: החברה הישראלית דיפנד (D-Fend) מרעננה, מתחום יירוט רחפנים, הודיעה על מכירתה בתמורה ל־1.55 מיליארד דולר במזומן לידי מוטורולה סולושנס מארה"ב, המכירה הביטחונית בסכום הגבוה ביותר בישראל עד כה.

דיפנד פיתחה מערכת יירוט שמאתרת רחפנים, משתלטת עליהם מרחוק באמצעות גלי רדיו ומנחיתה אותם בבטחה. הלקוחות שלה הם אזרחיים ולא ביטחוניים, ולמשל המערכת שלה משמשת בנמלי תעופה ואף אבטחה את משחק הסופרבול.

● מתחרה באלביט, גונבת עובדים מרפאל ורוכשת כל מה שזז: מה מסתתר בדוחות אונדס
● רפאל והתעשייה האווירית עצרו חלוקת דיבידנד במיליארדים על רקע חוב של המדינה כלפיהן

בין הנהנות המרכזיות מאקזיט הרחפנים הגדול נמצאת קרן ההון סיכון ורטקס, שלפי ההערכות מחזיקה ב-20% מהחברה הנמכרת ותקבל מעל 300 מיליון דולר בעסקה. ורטקס השקיעה בדיפנד בסבב ההשקעה הראשון שלה 6 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 17 מיליון דולר בלבד. לפי נתוני אתר finder, קרנות ורטקס (Ventures Israel ו־Growth Fund) השתתפו גם בשני סבבי הגיוס האחרים שביצעה דיפנד. ככל הידוע מדובר בהחזר של פי 17 על ההשקעה.

מדובר בהצלחה גדולה נוספת לקבוצת הקרנות שייסד ומוביל יורם אורון (78), מוותיקי ענף ההון סיכון בישראל. את ורטקס הקים בשנת 1997 כחלק מתוכנית "יוזמה" לעידוד השקעות הון סיכון בישראל, ולאורך שלושת העשורים שבהם הקרן פעילה היא כבר השקיעה בלמעלה מ־150 חברות וביצעה 47 אקזיטים (בחברות שהשווי הכולל שלהן מגיע ליותר מ־22 מיליארד דולר).

על האקזיט המוצלח בדיפנד, אורון כתב השבוע פוסט ובו תיאר איך הפכה ורטקס למשקיעה הראשונה בחברה, כשתחום הדיפנס־טק עוד לא היה חם, "בלשון המעטה". הוא ציין שהתחבר מהתחלה לרעיון הבסיס ולצוות היזמים שבא עם ניסיון רלוונטי לפתרון, וסיפר שלמרות שהשוק לא היה בשל, וההבנה שאיום הרחפנים יהפוך לבעיה עוד לא חלחלה, הוא ערך בדיקות ושיחות והשתכנע להשקיע.

נראה שדיפנד היא דוגמה ליכולת של אורון, ו־ורטקס בכלל, לזהות חברות מוצלחות בתחילת דרכן. אקזיטים בולטים קודמים של הקרן לאורך השנים כוללים שמות כמו אפליקציית הניווט waze שנמכרה לגוגל ב־2013, אקטימייז (ניהול סיכונים פיננסים) שנמכרה לנייס ב־2007, ארגוס (סייבר לתעשיית הרכב) שנמכרה לקונטיננטל ב־2017, וולטייר (ציוד תקשורת) שנמכרה למלאנוקס ב־2010, דיינמיק יילד (AI לקבלת החלטות) שנמכרה ב־2019 תמורת 300 מיליון דולר למקדונלד'ס ו־Own (תוכנה) שנמכרה ל־Salesforce ב־2024. וכן גם חברות שהפכו לציבוריות כמו סולאראדג', סייברארק (שלימים נמכרה לפאלו אלטו נטוורקס) ואינוויז.

"מאוד גאה בדיפנד"

ב־waze למשל החזיקה קרן ורטקס כ־12% מהמניות כשהחברה נמכרה לגוגל תמורת כ־1 מיליארד דולר, ו"נפגשה" עם כ־120 מיליון דולר. בסייברארק היא מימשה את ההחזקות במכירת מניות אחרי שהחברה הונפקה בנאסד"ק ב־2014, ברווח מכובד של פי 25 על ההשקעה בחברת אבטחת הסייבר הישראלית. בראיון לגלובס לאחר שזו נמכרה אשתקד לפאלו אלטו, סיפר אורון שפגש לראשונה את אנשי סייברארק "חודש אחרי פיגועי 11 בספטמבר בשנת 2001. האווירה בעולם ההשקעות ומצב הרוח היו ברמת אפס", אך בוורטקס החליטו לבחון את החברה בכל זאת ונשבו בקסמם של המייסדים - אודי מוקדי ואלון כהן, ובקונספט שהציעו שהיה אז לא מקובל בעולם הסייבר.

"בסופו של דבר, אף אחד לא יודע לחזות מה יקרה בעתיד", אמר אורון, כשנשאל האם האמין שהחברה תימכר לבסוף ביותר מ־20 מיליארד דולר (שנים לאחר שהקרן כבר מכרה את החזקותיה בה ברווח). לדבריו, "זה מה שיפה בצוותים טובים: הם נבדלים מצוותים רגילים בכך שתוך כדי תנועה הם מתרחבים, מגדירים יעדים חדשים ושימושים חדשים. יש מעט צוותי יזמים שיודעים לעשות פיבוטים בדרך (שינויי כיוון עסקיים, שח"ו) ולהביא אנשים מאוד טובים".

באופן דומה התייחס השבוע אורון לדרך שעבר הצוות של דיפנד, שנמכרת למוטורולה סולושנס: "החברה עברה משברים שנבעו מאתגרים טכנולוגים משתנים, קונים ששינו את תפיסותיהם האסטרטגיות חדשות לבקרים ועלויות גבוהות של פיתוח מוצר דיפ־טק. גם אחרי שהחברה התחילה למכור ולהראות ערך אמיתי, היו תקופות שבהן היה קשה לגייס את הסיבוב הבא, והיא הייתה צריכה הרבה תמיכה ואמונה לאורך הדרך", כתב. "היזמים ועובדי החברה התמודדו בהצלחה עם האתגרים, והפכו את D-fend לחברה המובילה בעולם בהשתלטות רכה על רחפנים. אני מאוד גאה בחברה, ביזמים ובדרך שהם עשו".

היסטוריה בחברת ארית

קודם להקמת קרן ורטקס היה אורון שותף להקמת חברת התקשורת Telegate וכיהן בה כיו"ר עד למכירתה בשנת 1999 לטריון האמריקאית. הוא גם היזם של חברת רשף טכנולוגיות, שפיתחה מרעומים לפגזים ונמכרה בתחילת שנות ה־90 לארית תעשיות, שכיום נסחרת בשווי של כ־3 מיליארד שקל. אורון שימש כמנכ"ל ארית עד להקמת ורטקס ב־1997.

היקף הנכסים המנוהלים של ורטקס עומד על 1.6 מיליארד דולר, כשלפי נתוני finder היא מתמקדת בהשקעות בחברות בשלבים המוקדמים של חייהן, וזאת בעיקר בתחומי התוכנה, אבטחת סייבר והלת'־טק (טכנולוגיה לעולם הבריאות). אורון הוא שותף מנהל בקרן, ולצידו שותפים נוספים, בהם בנו ינאי אורון; הוא גם שותף מנהל ומייסד משותף בקרן ההון סיכון רד דוט (Red Dot), שמתמקדת בהשקעות בחברות בשלבים מתקדמים יותר ומנהלת נכסים בהיקף של 765 מיליון דולר. נכון להיום יש כמה חברות שמסומנות כהבטחה בפורטפוליו של ורטקס, ביניהן חברת התוכנה לתכנון פיננסי דאטהריילס, חברת הסייבר אקסוניוס וחברת ה־AI לעולם הרפואה נבינה.

גם ב־Red Dot היו כמה אקזיטים מוצלחים, ולפי אתר האינטרנט של הקרן מדובר בין היתר בחברת אבטחת הסייבר ארמיס, שנמכרה לאחרונה לחברת התוכנה האמריקאית ServiceNow בעסקת ענק של 7.75 מיליארד דולר; כמו כן בחברת הפינטק גלובל־אי שנסחרת כיום בנאסד"ק - בעת ההנפקה ב־2021 הקרן מכרה מניות בכ־68 מיליון דולר, וכשנתיים לאחר מכן מכרה את יתרת המניות בתמורה למאות מיליוני דולרים.

בראיון לגלובס לפני כמה חודשים נשאל אורון מה מאפיין חברה מצליחה, והשיב כי "בגדול יש פה תערובת של אנשים מוכשרים, מלוכדים, דבקים במטרה. אלו תכונות חשובות מאוד בעולם הטכנולוגיה. ההצלחה כמובן גם קשורה ליכולת לזהות מגמות. זיהוי מגמות בעולם הטכנולוגיה שנתיים־שלוש לפני כולם - זה שם המשחק".