להפעיל עגורנים מהקרקע בזמן מלחמה? היוזמה שנתקעה בצנרת

במהלך מבצע "שאגת הארי" הבטיח משרד העבודה מהפך שיאפשר הפעלת מנופים מהקרקע ויגן על חיי המפעילים בעורף • אלא שלפי גורמים בענף הנדל"ן, הקריטריונים הקשוחים בלמו את המהלך: "הכללים החדשים פשוט לא מאפשרים עבודת מנוף ברוב האתרים בארץ"

עגורנים באתר בנייה. בעיגול: נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק / צילום: שאטרסטוק, תמר מצפי
עגורנים באתר בנייה. בעיגול: נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק / צילום: שאטרסטוק, תמר מצפי

שלושה חודשים בלבד לאחר שמינהל הבטיחות במשרד העבודה בישר בקול תרועה על פיילוט להפעלת עגורנים מהקרקע, המציאות בשטח מוכיחה שהמהפך הרגולטורי נותר על הנייר.

חבל ההצלה של היזמים: החברות שקונות 50 דירות בבת־אחת
נתונים חדשים: הייטקיסטים קונים פחות דירות בתל אביב בצל הפיטורים ושער הדולר

היוזמה של מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, שפורסמה בתחילת מבצע "שאגת הארי" בראשית מרץ האחרון, בישרה על מהפך: לאחר תקופה ארוכה שבה לא התאפשרה הפעלת עגורן צריח מהקרקע באתרי בנייה, אלא רק מתא השליטה שבראש המנוף, ניתן יהיה לעשות זאת ובכך לשמור על חייהם של מפעילי העגורנים.

עדכון הנחיה שעליו חתום ראש המינהל, אינג' יחזקאל שוורצמן, בישר כי הדבר יתאפשר כפיילוט, "לאחר בחינת הצרכים המשקיים", וגם כאן בגלובס בישרנו על ההנחיה החדשה.

אלא שבפועל, כפי שמעידים גורמים שונים בענף הנדל"ן, ההנחיה הזו לא שינתה הרבה. הכללים והקריטריונים השונים שנכללו בהנחיה לא אפשרו בפועל את יישומה ברוב האתרים - וכך, מה שהתחיל כסימן לשינוי לאחר מאבק של שנים, ככל הנראה מסתיים בקול ענות חלושה.

"נזק של יותר מ־10,000 שקל ליום"

האיסור להפעיל עגורן צריח מהקרקע ניתן עוד בקיץ 2021: בהנחיה שהוציא ראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, אינג' שוורצמן, הוא כותב כי "חל איסור על הפעלת עגורן צריח באמצעות שלט רחוק. באתרי בנייה שבהם יימצא שהופעל עגורן צריח באופן זה, יוטלו צווי בטיחות ותיבחן נקיטת צעדים מינהליים כלפי בעלי תפקיד בבטיחות באתר".

ההנחיה כוללת הסבר לגבי ההיגיון שמאחורי האיסור, ולפיו "הפעלת עגורני צריח טומנת בחובה סיכוני בטיחות אינהרנטיים שמיומנות והכשרת המפעיל שלהם הינה בעלת חשיבות מכרעת לצמצום ההסתברות להתממשותם של סיכונים אלו".

עוד נכתב כי "הפעלת העגורן מתא ההפעלה הממוקם בראשו מאפשרת הן שדה ראייה היקפי ונרחב למפעיל העגורן, ועל רקע עובדה זו, הרי שאינדיקציות שונות שהגיעו למינהל מגורמי שטח שונים ולפיהם מופעלים באתרי בנייה עגורני צריח באמצעות שלט אלחוטי, מחייבות פרסום הבהרה רגולטורית, מתוך מטרה להבטיח כי לא תיעשה הפעלה על עגורן צריח, אלא על פי התקנות ובסיס ההכשרה של המפעיל, במצטבר".

גורמים רבים בענף יצאו נגד ההנחיה וטענו כי היא מסבה נזק רב, בעיקר בימים שבהם המציאות הביטחונית משתנה כמו היום: למפעיל העגורן, שנמצא בגובה רב מעל הקרקע, אין אפשרות להגיע למרחב מוגן בזמן - ולכן העגורן, הלכה למעשה, מושבת.

לאורך הדרך ניסו אותם גורמים להיאבק בהחלטה, והתאחדות הקבלנים בוני הארץ אף פנתה במכתב לשר העבודה, יריב לוין, מעט לפני פרסום ההנחיה החדשה, ובו ציינה כי "במתכונת ההפעלה הרגילה של עגורני צריח, אין היתכנות מעשית לכך שמנופאי השוהה בגובה רב יוכל להגיע למרחב מוגן בפרקי הזמן שהוגדרו. מצב זה יוצר סיכון בטיחותי מחד, ומאידך מביא להשבתה כמעט מיידית של פעילות אתרי בנייה נרחבים ברחבי הארץ".

עוד ציינו בהתאחדות באותם ימים כי במרבית אתרי הבנייה כיום - כ־1,000 כאלו - ישנם עגורני צריח, ואף יותר מאחד, לכן שינוי בעניין ישפיע על הענף כולו. עוד צוין כי על פי נתוני ההתאחדות, המשמעות הישירה של השבתת אתר עבור מבצע העבודה, הקבלן, היא נזק של יותר מ־10,000 שקל בכל יום באתרים קטנים ובינוניים, ויותר מזה באתרים הגדולים.

זמן קצר לאחר מכן, כאמור, נראה שהדברים משתנים - ומשרד העבודה הוציא הנחיה חדשה ומעודכנת, המאפשרת הפעלת עגורנים מהקרקע באתרי בנייה: "החלטתי לעדכן את הנחייתי מיום 8.7.2021, לפיה חל איסור להפעלת עגורן צריח באמצעות שלט רחוק באתרי בנייה ולאפשר הפעלת עגורן צריח באתרי הבנייה באמצעות שלט", נכתב שם. "זאת במסגרת מיזם ניסיוני (פיילוט) לתקופה שנקבעה בהכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי החוק להתגוננות האזרחית".

אלא שבפועל, כאמור, דבר לא באמת קרה.

"מישהו החליט לעצור את זה"

בענף אומרים כי אף על פי שבתחילה נראה כי מדובר בבשורה של ממש - הקריטריונים והכללים שהחילה לא אפשרו בפועל את יישומה ברוב המוחלט של המקרים.

כך למשל, קבעה ההנחיה כי ההפעלה תיושם רק במבנים שבהם עד שבע קומות, בעוד מרבית הבניינים, ודאי כאלו הדורשים הפעלת עגורן צריח, כוללים מספר גדול יותר של קומות; עוד נקבעו הנחיות שדורשות אישור ממכון התקנים הישראלי, שבימים כתיקונם דורש המתנה של שנים; וכן קבעה ההנחיה צורך בהכשרה - שעבורה לא נראה כי יש די אנשי מקצוע.

"בפועל לא היה שום פיילוט", אומר גורם בענף. "בניינים עד שבע קומות מזמן לא קיימים בשום מקום, חוץ מאשר במרכז תל אביב אולי. מכון התקנים מאשר מערכות במשך שנים - ואלו מערכות קיימות, חלק בלתי נפרד מהמנוף כמו שקונים אותו. מעולם, עד לפני המלחמה, לא הפריע לאיש שהן קיימות. היו עוד דרישות לא סבירות, מישהו פשוט החליט לעצור את זה".

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק, מסר: "על פי החלטת המדינה, שהתקבלה לאחר מאמץ ארוך־שנים של ההתאחדות, ממרץ האחרון ענף הבנייה הוגדר כחלק ממשק לשעת חירום. כלומר ניתן לעבוד באתרי בנייה לפי הנחיות פיקוד העורף. אבל, לצערנו מינהל הבטיחות במשרד העבודה מסרב לאשר הפעלת מנופים מהקרקע כפי שעושים במדינות רבות בעולם. למעשה, הדבר היה מותר בישראל שנים, ולפתע מנהל מינהל הבטיחות הודיע שהוא אוסר על כך. המינהל החליט לאשר פיילוט בתחום, אבל הכללים בו לא מאפשרים עבודת מנוף ברוב האתרים בארץ".

המתנגדים: "יפתור בעיה, אך ייצור בעיות אחרות"

כאשר פורסמה טיוטת העדכון להנחיית מינהל הבטיחות ונפתחה להערות הציבור, רבים מהמעירים הביעו את התנגדותם לרעיון הפעלת עגורני הצריח מהקרקע. בסך הכול הוגשו 49 הערות כאלו, בהן של מעירים הטוענים כי הם עצמם מפעילי עגורנים במשך שנים, ולטענת רבים מהם הפעלת העגורן מהקרקע תיצור בעיה בטיחותית.

יו"ר ועד המנופאים הארצי בהסתדרות החדשה, רועי ויינשטיין, כתב כי "מדובר בשינוי מהותי בשיטת ההפעלה של הכלי, שינוי שעלול להשפיע באופן ישיר על רמת הבטיחות בענף הבנייה, ועמדתנו היא כי אין מקום לאשר את ההנחיה במתכונתה הנוכחית".

עו"ד רוני שדה, יו"ר לשכת ממוני הבטיחות בישראל, כתב בין היתר כי "שליטת עגורנאי מתא ההפעלה יש בה יתרונות רבים וחשיבות מכרעת בתחום הבטיחות. אישור שימוש בשלט רחוק יפתור בעיה אחת, אך ייצור בעיות אחרות".