גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

פער של 40 מיליארד שקל: המחלוקת בין משרדי האוצר והביטחון עולה מדרגה

העימות הצבאי התחדש, והמאבק בין האוצר לביטחון מחריף: ברקע חילופי המהלומות, באוצר עוקצים את מנכ"ל משרד הביטחון: "אין מי שיודע לנהל שם כסף" ● מנגד, במערכת הביטחון דורשים תקציב עתק של 188 מיליארד שקל כדי לעמוד במשימות הקבינט

תקיפות צה''ל בלבנון / צילום: Reuters, Stringer
תקיפות צה''ל בלבנון / צילום: Reuters, Stringer

חילופי המהלומות המחודשים בין ישראל לאיראן, שהעלו את המתיחות הביטחונית לשיא חדש, גם פתחו מחדש את חזית התקציב הרעועה בין משרד האוצר למשרד הביטחון. מערכת הביטחון נכנסת לסבב הלחימה הנוכחי עם פער תקציבי של 40 מיליארד שקל.

האוצר: "משק בית חרדי מייצר גירעון של 10 אלף שקל בחודש למדינה"
סבב הלחימה הציף מחדש את החורים הקיימים במתווה הפיצויים

לצורך קנה-מידה, תקציב הביטחון שסוכם רק לאחרונה בעקבות הסבב הקודם ("שאגת הארי") כבר זינק ל-143 מיליארד שקל - נתון חריג המהווה 8% מהתוצר של מדינת ישראל (הרבה מעל ממוצע ה-OECD). אולם לאחר יום אחד של מערכת מול איראן אתמול, ברור לכולם כי זו רק נקודת הפתיחה. עלות הלחימה ליום אחד ב"שאגת הארי" הוערך במיליארד שקל, וככל שחולפים ימי הלחימה, העצימות יורדת, ובהלימה גם ההוצאה הביטחונית. החל מפרוץ הלחימה הנוכחית ועד לשעות הצהריים ביום שני העלות הוערכה במאות מיליונים בעבור חימושים, מבלי לקחת בחשבון את הרחבת גיוס המילואים.

עוד לפני המערכה הקצרה הזו, במסגרת תקציב המדינה הוכן מתווה לגיוס של 40 אלף חיילי מילואים בכל זמן נתון, אך בפועל, מתחילת השנה מגויסים כ-80-100 אלף חיילי מילואים בכל זמן נתון, וזאת בעקבות החלטות הדרג המדיני להחזיק למעשה בשלוש רצועות ביטחון - בלבנון, בסוריה ובעזה - וזאת לצד חילופי המהלומות מול איראן והכוננות הגבוהה של המערכת להתלקחות מחודשת.

"הבקרה לא קיימת"

בשבוע שעבר, במסגרת כנס אלי הורביץ, התבטא הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר בזכות הצורך לגדר ולהגביל את הוצאות הביטחון, וטען כי גיוס המילואים יצא משליטה. הוא אמר כי "לזמן אנשים למאות ועשרות ימים בשנה לא יכול להחזיק לאורך זמן. העלויות עצומות, והבקרה לא קיימת. זה חוסר שליטה מוחלט, וזאת לבנה מרכזית בהוצאה, והשלכותיה למשק קשות". ואולם סוגיית המילואים, אף שמנסים להבליטה באוצר, היא רק סוגיה אחת שתוקצבה במקור בכ-30 מיליארד שקל, וההערכות הן שהיא צמחה בכ-20 מיליארד לפחות.

בכל אופן, דומה שהוויכוח העיקרי הוא רק חלק מהמחלוקת. במשרד האוצר שואפים מאז ומתמיד להגביר את הפיקוח והבקרה על הוצאות הביטחון, אף שבמערכת הביטחון יושב חשב מטעם החשכ"ל כבכל משרד ממשלתי, אלא שהטענה האוצרית היא שפעמים רבות הוא נדרש לאשר הזמנות כעובדה מוגמרת.

גורמים באוצר אמרו לגלובס כי "שאלת תקצוב מערכת הביטחון ב-20, 40 או 80 מיליארד שקל נוספים היא רק שאלה משנית. הסוגיה העיקרית היא שנראה שאין גורמים בכירים במערכת הביטחון שיודעים לנהל את הכסף ולעמוד בתקציבים המסוכמים", ובכך עקצו את מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם.

גורמים במערכת הביטחון הזדעזעו מחריפות המילים ומעיתויין, על רקע התחדשות הלחימה מול איראן. במערכת הביטחון מלכתחילה דרשו תקציב של 144 מיליארד שקל עוד לפני "שאגת הארי", אך תוקצבו ב-111 מיליארד שקל בלבד, והפער מאז נשמר גם לאחר תוספת תקציבית שהתקבלה בעקבות "שאגת הארי", שהקפיצה את תקציב הביטחון ל-143 מיליארד שקל.

כעת במערכת הביטחון סבורים כי כדי לממש את הנחיות הדרג המדיני נדרש תקציב עתק של 188 מיליארד שקל. לשם השוואה, עלות זו דומה לתקצוב מערכת המטרו בגוש דן במשך עשור.

במערכת הביטחון דוחים את טענות משרד האוצר והממונה על התקציבים בנוגע לפיקוח על התקציב, וזאת משום שהתקציב אומנם מסוכם, אבל הוא כפוף להנחיות הקבינט ולא לעמדת האוצר.

2026 - רק קצה הקרחון

כשצוללים עמוק יותר, מגלים שהעימות בין המשרדים מקיף אף הרבה יותר מכך. על הפרק נמצאת דירקטיבת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלפיה יש להגדיל את תקציב החימושים הצה"לי ב-350 מיליארד שקל במשך עשור. ואולם במרוצת החודשים מאז שהוא הכריז על כך, התפתחה דינמיקה שקושרת בין תקציב החימושים הזה לקביעת "הנורמלי החדש" בתקציב מערכת הביטחון ולסוגיית הפיקוח על תקציב הביטחון. כל עוד שני האחרונים לא פתורים, גם תקציב ההצטיידות תקוע, אף שחלקים ממנו החלו להיות ממומשים בעקבות הצורך להזמין מטוסי קרב ואמצעים שונים אחרים.

כך, באשר לתקציב מערכת הביטחון, העימות הנוכחי לגבי 2026 הוא רק קצה הקרחון. עד לפרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר, הפערים בין המשרדים נגעו כבכל שנה בכמה מיליארדי שקלים, אלא שמאז התקציב השנתי הכפיל את עצמו, והפערים גדלו. כדי לשים סוף לוויכוחים הוקמה בשיא המלחמה בעזה ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון, שהעמידה אותו על מעל 110 מיליארד שקל בשנה, אלא שמאז חלו שינויים נרחבים, ובהם סבבי הלחימה מול איראן. לשם השוואה, לפני המלחמה גיוס המילואים עמד על כ-6,000 חיילים בכל זמן נתון.

הסוגיה השנייה שצפה כעת שוב היא סוגיית הפיקוח על הוצאות תקציב הביטחון. בקונטקסט הזה ניתן לקרוא את אמירות האוצר על אופן ניהול תקציב הביטחון באור נוסף. באוצר זה שנים כאמור רצו לשכלל ולהגדיל את הפיקוח על הוצאות הביטחון. יחד עם זאת, משימת הפיקוח אינה פשוטה לנוכח השינויים התכופים בסיטואציה הגאו-פוליטית ובהנחיות הקבינט.

מנגד, גם לרשום צ'ק פתוח למערכת הביטחון ולעדכן כמה פעמים במשך שנת תקציב את גובה ההוצאה הביטחונית זה לא פתרון בר-קיימא. כלכלנים, מומחי ביטחון ובכירים בשני צידי העימות סבורים כי יש לקבוע תקציב רב-שנתי, בניית תפיסת ביטחון ותרחישי ייחוס - אך אלה יתגלגלו לממשלה הבאה.

מחלוקת משולשת סבוכה

ולבסוף, סוגיית רכש הענק קשורה בכל אלה. חלק מהגורמים הבקיאים במאבק על התקציב סבורים כי לא בכדי הנושאים האחרים מתעכבים, כדי לנסות ולהשפיע על הממשלה הבאה להקטין את הסכום. גם לכך התייחס הממונה על התקציבים בשבוע שעבר, שאמר כי אלה יובילו בוודאות להגדלת יחס החוב-תוצר של ישראל.

גם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון התייחס לאפשרות שתקצוב כזה יוביל את יחס החוב-תוצר מ-60% לפני המלחמה ו-70% כעת ל-80% בתוך עשור. מצב כזה יגדיל את הוצאות הריבית של המדינה יחד עם הוצאות הביטחון, שיבואו על חשבון שירותים אזרחיים.

כך משולש המחלוקת הסבוך, שכולל את תקציב הביטחון השנתי, הפיקוח על הוצאות והזמנות מערכת הביטחון ותוכנית ההצטיידות, ככל שתישאר בתוקף, ילוו את מערכת היחסים בין משרדי הממשלה ויותר מכך יעצבו את תקציב המדינה כולו. רק לאחר הסיכום על תקציב הביטחון וקביעת הגירעון שמכתיב את הוצאות הריבית, יכולה הממשלה להתפנות לתקצב את "החיים עצמם".

בשורת המהלומות האחרונות המשק הישראלי הפגין עמידות וחוסן מרשימים, וב-OECD ציינו זאת במיוחד בשבוע שעבר, ואולם שם גם ציינו את חידוש הלחימה כאיום על התחזיות לכלכלה הישראלית. הארגון קרא גם לישראל לבנות מחדש את כריות הביטחון הפיסקאליות באמצעות שמירה על הכנסות והפחתת הוצאות ביטחוניות.

במובן זה, הסלמה של המערכה מול איראן והמשך הוצאות הביטחון הכבדות הם תרחיש הייחוס של הכלכלה הישראלית כפי שבאה לידי ביטוי גם לפי האוצר. בתחזית האוצר שפורסמה במסגרת התקציב התלת-שנתי, "הנורמרטור", ציינו כי איומים על תחזית הצמיחה קשורים בין היתר לחזרה לעצימות של לחימה ופריצת תקציב הביטחון.

עוד כתבות

נדב צלר, שותף–מנהל בקבוצת ספרה קרנות גידור / צילום: יונתן בלום

קרן הגידור שגייסה 200 מיליון דולר להשקעה באג"ח טכנולוגיה

קרן הגידור ספרה השלימה בתוך חודש וחצי גיוס לקרן "קונברטק", שתשקיע באג"ח להמרה של חברות טכנולוגיה בוול סטריט ● נדב צלר יוביל את הקרן שהיא ההראשונה בתולדות ספרה שנסגרת לגיוסים כבר בשלב ההשקה

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: ap, ChiangYing-ying

בדרך לעסקת ענק עם גוגל ואנבידיה? הדיווח שהקפיץ את מניית אינטל

באתר דה אינפורמיישן דיווחו כי מספר חברות שבבים, בהן גוגל ואנבידיה, פונות לאינטל כמפעל הייצור השני שלהן, לנוכח קושי של TSMC הטייוואנית לייצר מספיק קווי ייצור עבור הדרישה ההולכת וגואה לשבבי AI ● המניה זינקה בחדות במסחר בוול סטריט

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבי / צילום: עודד קרני

האוצר נגד חוק המעונות: "משק בית חרדי מייצר גירעון של 10 אלף שקל בחודש למדינה"

ועדת הכספים צפויה לאשר מחר את "חוק המעונות" של המפלגות החרדיות לקראת קריאה ראשונה, למרות התנגדות אגף התקציבים באוצר והייעוץ המשפטי ● שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד על כ-53%, והעלות התקציבית של ההטבה מוערכת בכ-300 מיליון שקל

עו''ד גיא גיסין / צילום: איל יצהר

מלכודת חברות ה-BVI: המרחק שיקשה על גביית החוב של סימד

הנושים של חברת מחנות הקיץ הקורסת מבקשים לתפוס שליטה על נכסיה, וברשות ני"ע בוחנים אפשרות הסגרת בעלי השליטה לארץ ● אלא שהמרחק ורישומה של סימד באיי הבתולה עלולים להקשות

מרחב מוגן ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

יום של מלחמה: מי רשאי להישאר עם הילדים בבית, והאם מקבלים שכר

חידוש המלחמה עם איראן שוב קולע את המשק לחוסר ודאות ● באילו מצבים ניתן להיעדר מהעבודה, האם ניתן לפטר עובד שנשאר בבית, ומתי מקבלים שכר? ● גלובס עושה סדר

חיים זגורי / צילום: יח''צ

"אייפונים בסופרמרקט? זה לא יחזיק מעמד. מפסידים על זה כסף"

חיים זגורי התחיל כמוכר אייפונים באינטרנט, והיום הוא מחזיק ברישיון שיווק רשמי של אפל, עם שבעה סניפים לרשת iStore ועוד אחד בדרך והסמכה כמעבדה רשמית ● "האתגר הכי גדול שלנו הוא ההתייקרויות הבלתי פוסקות", הוא אומר. "ראינו גם לקוחות ממגזר ההייטק והסטארט-אפים נסגרים או מצטמצמים"

חומרים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמש הנפקות נסגרו בהנחה של עד 26% על המחיר המבוקש. כך עובדת השיטה

חמש מבין שש החברות שהשלימו הנפקות בשבועות האחרונים - התפשרו משמעותית על השווי הראשוני שדרשו ● הרציונל: המנפיקים נותרים עם שווי אטרקטיבי והמוסדיים יכולים להציג תמונת הצלחה בכיפופי הידיים ● מי הבעלים שנפגשו עם הכסף, המוסדיים שקנו את הסחורה, וההנפקה שבולטת במיוחד

ניר ואלי ברקת / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אביב חופי

פי 2 מהאקזיט בצ'ק פוינט: "האחים ברקת רואים את השווי של מיטב ולא מאמינים"

שווי של 3 מיליארד שקל להחזקותיהם בבית ההשקעות הגדול בישראל דוחף את האחים ושותפם יובל רכבי למימוש שיעפיל על מכירת מניות צ'ק פוינט, שהיוותה את הבסיס להצלחתם ● בשוק מעריכים: הרוכש הפוטנציאלי יהיה גוף זר ● וגם: אלה המכשולים הצפויים בדרך לאקזיט

יצחק תשובה ויוסי אבו / צילום: שלמה יוסף

חצי שנה אחרי שאושר: תשובה מבקש מהמדינה הקלות בהסכם יצוא הגז

לגלובס נודע ששותפות ניו מד מבקשת לשנות את מנגנון התמחור של הגז למשק המקומי בעקבות ייסוף השקל ושחיקת הכנסותיה ● במשרד האנרגיה מאותתים שהדרישה, שתייקר את הגז ועשויה ללחוץ כלפי מעלה על תעריף החשמל, תידחה

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מבטלת טיסות לישראל ליומיים

וויזאייר הודיעה כי היא מבטלת את הטיסות היום ומחר בשל חידוש הירי על ישראל, ואוסטריאן איירליינס ביטלה את הטיסות להיום • בינתיים הוחלט לא להגביל את היקפי הנוסעים בנתב"ג, אך ייתכן שיהיו שינויים בהתאם להערכת המצב וקצב השיגורים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

תשואות האג"ח מאותתות: סבב הלחימה לא יעצור את הפחתת הריבית ביולי

בשוק האג"ח חוזים בוודאות כמעט מוחלטת כי בנק ישראל יפחית את הריבית בחודש הבא - חרף הלחימה ● במקביל, שער הדולר יישר קו עם האופטימיות כי מדובר בסבב קצר ואיבד גובה ● כך, כוחות העומק של המשק מוכיחים בינתיים שהם חזקים יותר מהטלטלה הגיאו־פוליטית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים התאוששו

הנאסד"ק טיפס בכ-0.9% ● מדד השבבים של פילדלפיה, שצנח במעל 10% ביום שישי האחרון, זינק במעל 5% בהובלת מיקרון ומארוול ● אינטל קפצה בחדות לאחר דיווח על מגעים בינה לבין גוגל ואנבידיה ● סרבראס המריאה בכ-20% בעקבות גל של המלצות קנייה ● מחירי הנפט רשמו עליות קלות ● הביטקוין טיפס, לאחר שסטרטג'י הודיעה כי רכשה בשבוע שעבר מטבעות בשווי 101 מיליון דולר

האדריכל משה ספדיה והנשיא לשעבר ביל קלינטון. בקטן: מבנה המוזיאון בארקנסו / צילום:  Zach Hilty/BFA, טים הרסלי

ביל קלינטון ומרתה סטיוארט מריעים לאדריכל הישראלי

הרחבת מוזיאון קריסטל ברידג'ס שתכנן האדריכל הישראלי משה ספדיה נחנכה בארה"ב בנוכחות ביל והילארי קלינטון, מרתה סטיוארט, יורשת וולמארט אליס וולטון ובכירים נוספים מעולמות העסקים והתרבות ● וגם: תמונה שצולמה לאורך גבול ישראל זכתה בתחרות הצילום של קנט, וטיב טעם משקיעה כ־35 מיליון שקל במערך ליקוט רובוטי לפעילות האונליין שלה ● אירועים ומינויים

מושגים לאזרחות מיודעת. ארביטראז' / צילום: Shutterstock

זה ידוע כ"רווח חסר סיכון", אבל לא כל־כך פשוט לעשות ממנו כסף

מהם פערי הארביטראז' שמזיזים את הבורסה? ● כשלנכס אחד יש שני מחירים שונים, נוצר פוטנציאל לגרוף רווחים • אבל כשהמתחרים בשוק הם אלגוריתמים, קשה מאוד לזכות בכל הקופה • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

בזמן הלחימה: המגעים החשאיים בין אינטל ואפל לאנשי האוצר על שער הדולר

נציגי מרכזי הפיתוח הגלובליים השתתפו בפגישת זום עם נציגי האוצר ורשות המסים ● על הפרק: הקלות בחבות הביטוח הלאומי למעסיקים, הטבות מס חדשות לעובדים ודרישה שלא נפסלה על הסף - תשלום מסים ישיר בדולרים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

מכה לטראמפ: בית המשפט בלם את האגרה שהטיל על ויזות העבודה

בית משפט פדרלי קבע כי לממשל טראמפ לא הייתה סמכות להטיל אגרה חריגה של 100 אלף דולר על מעסיקים המבקשים ויזות H-1B לעובדים זרים מיומנים ● השופט קבע כי מדובר למעשה במס שלא אושר בידי הקונגרס ● בשלב זה לא ברור אם הממשל יערער על ההחלטה, אך הפסיקה מהווה מכה למדיניות ההגירה המצמצמת שמקדם טראמפ

יחגוג החודש יום הולדת, דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ נערך ליום ההולדת ה־80 שלו, ושום מלחמה לא תעצור אותו

בניגוד לסבבים קודמים בין ישראל לאיראן שבהן הנשיא האמריקאי לא חשש מלהשתמש בשפה מאיימת, דווקא בהסלמה הנוכחית הוא נקט גישה פייסנית יותר ● להבעות השלום של טראמפ יש הסבר: הלחימה במזרח התיכון מתנגשת עם מספר אירועים בארה"ב, בהם יום הולדתו

עגורנים באתר בנייה. בעיגול: נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, רוני בריק / צילום: שאטרסטוק, תמר מצפי

להפעיל עגורנים מהקרקע בזמן מלחמה? היוזמה שנתקעה בצנרת

במהלך מבצע "שאגת הארי" הבטיח משרד העבודה מהפך שיאפשר הפעלת מנופים מהקרקע ויגן על חיי המפעילים בעורף ● אלא שלפי גורמים בענף הנדל"ן, הקריטריונים הקשוחים בלמו את המהלך: "הכללים החדשים פשוט לא מאפשרים עבודת מנוף ברוב האתרים בארץ"

מייסדי A Security. מימין: יוסי תורתי, עומר גל, ויובל יצחקוב / צילום: עומר הכהן

הבכיר שיוצא לאור: "הולכים לקראת חורף של מתקפות סייבר קשות"

הסטארט-אפ A Security נחשף היום לראשונה עם הודעה על שני גיוסי הון שמאחוריהם כמה מהמשקיעים והיזמים של וויז ● המייסד יוסי תורתי מזהיר מהדור החדש של מתקפות הסייבר: "התוקפים האנושיים יוצאים מהתמונה, ובמקומם נכנסים סוכני AI שתוקפים במהירות ויוצאים בבת-אחת" ● וגם: חברת פוינט פייב מודיעה על גיוס שלישי לפי שווי חברה של כ-500 מיליון דולר

מליאת הכנסת (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מה אומרים הכללים לגבי עבודת הכנסת בחירום?

דווקא בזמן חירום הפרלמנט צריך לתפקד. האם הכנסת ערוכה לזה? ● המשרוקית מסבירה