שתי עובדות בנק הפועלים גנבו מלקוחות במשך מספר חודשים 130 אלף שקל במזומן, תוך החבאתם בפרטי לבוש. מדובר בשטרות שהופקדו על-ידי בית קפה. השבוע, לאחר שהבנק התנער לאורך תקופה מהתלונות, נחתם הסכם פשרה שהוגש לבית המשפט המחוזי בתובענה ייצוגית, במסגרתו הפועלים ישלם סך של 10 מיליון שקל שיועברו לקרן התביעות הייצוגיות. שכר-הטרחה לעורכי הדין צפוי לעמוד על 2.25 מיליון שקל.
● תביעת מנכ"ל לאומי בריטניה לשעבר נדחתה; ישלם 100 אלף שקל הוצאות
● בלעדי | המאבק מסלים: באל על מאשימים את כאל ב"הונאה צרכנית"
קפה נתנאל ובעליו, איתמר שרעבי, טענו כי לאורך ארבעה חודשים כי הפקידו בהזדמנויות שונות ובסניפים שונים של בנק הפועלים כסף מזומן, ובכל המקרים הסכום שצוין על השקית המופקדת היה שונה מהסכום שהופקד בפועל. לטענתם, הבנק לא תיקן את "הטעות", ונציגת הבנק אף מסרה להם כי "מניסיוני, במקרים אלה הלקוח תמיד טועה". לאחר שהעניין התגלגל לבית המשפט ונערכה בדיקה מקיפה בבנק, נמצא כי אכן בוצעה "מעילה מצומצמת", בסך 130 אלף שקל, על-ידי שתי עובדות הבנק.
הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגעה לשירות הפקדת מזומנים לבעלי עסקים. לטענת המבקשים, שירות הפקדת מזומן בשירות עצמי מנוהל בבנק ברשלנות, באופן שגורם נזק ללקוחות ולבנק להתעשר. בכך, הבנק מפר לדבריהם את חובת האמון כלפי לקוחותיו ואת החובה לקיים חוזה בתום-לב.
הבנק מצידו טען כי השירות מבוצע על-פי הליך סדור, שכולל שורה של בקרות מובנות ומפוקח בצורה הדוקה כדי להבטיח את תקינות השירות. בנוגע להפקדה הראשונה נטען כי הבנק זיכה את בית הקפה בסכום ההפקדה, ואילו בית הקפה טעה ברישום הסכום כשבילבל בין שטרות של 200 שקל לשטרות של 50. עוד הסביר הבנק כי בהתאם להסכם עליו חותמים הלקוחות, הם מסכימים כי תוצאות ספירת הבנק היא המחייבת את הצדדים במקרים של הפקדות שקיות מזומנים.
ממצא בלתי רגיל
בנק הפועלים מציין בהסכם הפשרה שהוגש לבית המשפט, וכרגע ממתין לתגובת היועצת המשפטית לממשלה בטרם יאושר, כי בעקבות תלונת המבקשים בנוגע להפקדות, ביצע הבנק בדיקה מקיפה, ונמצא בה ממצא לא רגיל, והוא ש"הפערים בין סכומי ההפקדות לבין סכומי זיכוי החשבונות נבעו ממעילה שביצעו שתי עובדות במרכז מזומנים, אשר נטלו מזומנים מתוך שקיות הפקדה שנספרו".
עוד מצא הבנק, מתחקור סרטוני האבטחה שבידיו, כי מדובר במעילה "בהיקף קטן": עובדת אחת נטלה 115,000 שקל, והאחרת 15,000 שקל. לדברי הבנק מדובר ב"נטילה פיזית של שטרות, תוך החבאתם בפרטי לבוש".
עם סיום התחקור, ביצע הבנק השבה מלאה של כספי המעילה שאותרו בתוספת ריבית ובאופן רטרואקטיבי לבית הקפה. במקביל, הוגשו תלונות למשטרה נגד העובדות, לאחר שהם פוטרו.
עובדת אחת הורשעה על-פי הודאתה במעילה שביצעה במשך שנתיים, בהיקף מצטבר של עשרות אלפי שקלים ונידונה לעבודות שירות. נגד העובדת השנייה לא הוגש כתב אישום, בשל גובה הסכום.
במסגרת ההליך פנו הצדדים להליך גישור אותו ניהלה השופטת בדימוס הילה גרסטל, במסגרתו מונה רו"ח יהושע הזנפרץ מפירמת RSM שיף-הזנפרץ, והוגשה חוות-דעת מומחה שהתבקש לבחון את הגורמים לתהליך, בין השאר במטרה לאתר כשלים במנגנון בכללותו.
מסקנות חוות-דעת המומחה מלמדות כי לא "קיימים ממצאים שיכולים להעיד כי ההפרשים הנטענים גרמו לנזק", וכי "לא מצאנו ראיות לנזק שהבנק גרם ללקוחותיו מעבר לממצאים שעלו בבדיקה הפנימית".
את המבקשים ייצגו עורכי הדין פינחס מיכאל אור וגיא רשף.
הפועלים: "תהליך הפקת לקחים מקיף"
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "במהלך שנת 2020 אותרה מעילה בסכום מצטבר של 130 אלף שקל במרכז המזומנים של הבנק. בעקבות הממצאים בוצעה בדיקה מקיפה על-ידי מומחה חיצוני, אשר העלתה כי לא קיימת אינדיקציה לנזק שנגרם ללקוחות מעבר לסכום זה. כלל הלקוחות שבחשבונם אותרה המעילה זכו לפיצוי מלא. הבנק ערך תהליך הפקת לקחים מקיף למניעת הישנותו של מקרה דומה בעתיד.
"במסגרת הסדר הפשרה הבנק מתכוון לתרום את סכום הפשרה כסעד לטובת הציבור, בהתאם למודעה שפורסמה ולהוראות הסכם הפשרה במלואו, ובפרט לאור העובדה שנכון להיום לא ידוע על לקוח כלשהו שסבל מנזק כלכלי כלשהו כתוצאה מהמקרה".




















