איש העסקים אליהו קנפלר ישלם הוצאות משפט בגובה של כ-3 מיליון שקל אחרי שהפסיד בתביעה נגד הדירקטורים בחברת ADN גלובל אקוויטי, בה השקיע לפני כעשור. כך קבע היום (ג') השופט גרשון גונטובניק מבית המשפט המחוזי בתל אביב. מדובר בהוצאות בהיקף חריג, הנחשב לגבוה במיוחד בנוף הפסיקה בישראל - במיוחד על רקע העובדה כי סכום התביעה שהגיש קנפלר עמד על 10 מיליון שקל.
● רשות המסים דרשה מרפי עגיב 4.6 מיליון שקל. מה קבע בית המשפט?
● בכיר בלאומי תבע את הבנק על התעמרות, וישלם הוצאות חריגות
בפברואר האחרון דחה השופט גונטובניק את התביעה שהגיש קנפלר באופן אישי נגד ארבעת הדירקטורים ב-ADN, ובהם המנכ"ל ובעל השליטה, אבי נחמיה. בפסק הדין נקבע, כי דירקטורים יישאו באחריות אישית לנזקים שגרמה החברה שלהם לצדדים שלישיים רק במקרים מיוחדים וכי "מתן אפשרות לתבוע בקלות נושאי תפקיד בחברה עלול להוביל לאפקט מצנן". עוד נפסק, כי תביעה אישית "אינה אוטומטית ואינה מתבקשת כלל ועיקר" וכי הטלת אחריות "בקלות יתרה" תפגע בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה ובמסך ההתאגדות. השופט גונטובניק עמד על כך, שתביעה נגד הדירקטורים איננה מובנת מאליה, ועל התובע "להצביע על נסיבות מתאימות ומיוחדות שיוכלו לפתוח את השער".
כעת, ביהמ"ש הכריע בסוגיה שנותרה פתוחה לגבי הוצאות המשפט בתיק ופסק כאמור כי קנפלר ישלם לדירקטורים שתבע סכום כולל בגובה של כ-3 מיליון שקל. "במקרים שבהם התברר בסופו של יום כי לא היה מקום לייחס אחריות לנושאי המשרה, הרי שהוצאות ריאליות הן צו השעה", קבע גונטובניק. הוא דחה את טענת קנפלר, לפיה הדירקטורים אינם זכאים להוצאות מכיוון שלא שילמו מכיסם דבר, והוצאותיהם בגובה כ-2 מיליון שקל כוסו על ידי חברת הביטוח. ביהמ"ש ציין בהקשר זה, כי אם נזק ההוצאות ייפול תמיד על חברת הביטוח, "זוהי תוצאה שלא ניתן להסכים לה".
"אתגר לא פשוט"
קנפלר - בעל השליטה באלביט הדמיה, ולשעבר שותף בחברת הנדל"ן מצלאוי - הגיע להסכם פשרה עם ADN שאותה תבע, אך בחר להוסיף ולתבוע אישית את הדירקטורים. ביהמ"ש קבע, כי "שוקף לו (לקנפלר - ע'ג') כי מדובר באתגר לא פשוט בנסיבות העניין. הוא עמד על רצונו להמשיך בבירור ההליך, וזוהי כמובן זכותו, אך בסופו של יום, ומשעה שלא עמד בביסוס התנאים שבדין להטלת אחריות אישית על נושאי המשרה... עליו לשאת בהוצאות ריאליות".
ב-2016 השקיע קנפלר ב-ADN, שהייתה אז חברה ציבורית והחזיקה בנכסי נדל"ן ששימשו להשכרת משרדים בצרפת דרך חברה צרפתית שבה שלטה. באותה העת נקלעה ADN למצוקה תקציבית, וקנפלר החליט להשקיע בה 4 מיליון אירו תמורת מניות בחברה הצרפתית ובחברת נכסים נוספת, ותוך שהוא אמור לקבל 80% מהתזרים שיגיע מנכסיהן. אלא שהיחסים בין הצדדים עלו על שרטון, וקנפלר טען כי הוצגו לו מצגי שווא - כולל לגבי חובות הקשורים לנכסים וביצועים נמוכים שלהם מכפי שהוצג בדוחות.
הצדדים ניהלו משא-ומתן על שינוי תנאי העסקה, אך לטענת קנפלר, נחמיה פעל בחוסר תום-לב, וניהל במקביל משא-ומתן עם קבוצת דיין - משא-ומתן שאומנם הבשיל להסכם עם הקבוצה ולהודעת ADN על ביטול ההסכם עם קנפלר. ב-ADN טענו מנגד כי קנפלר הוא זה שלא עמד בתשלומים לפי ההסכם, כי ניסה לכפות על החברה למכור לו את נכסיה, וכי הם היו חופשיים לנהל משא-ומתן. הצדדים הגישו תביעות הדדיות והגיעו לפשרה, שלפיה קנפלר יקבל בחזרה את כספו תמורת השבת המניות שהוקצו לו. למרות הפשרה, קנפלר המשיך לתבוע אישית את נחמיה ואת הדירקטורים על הנזק שנגרם לו, לכאורה, בגין הפרת חוזה ורשלנות.
"תמונה מורכבת"
הנתבעים הכחישו כי הוצגו לקנפלר מצגי שווא, ועמדו על כך שהוא היה מודע לבעיות בחברה ולערבות האישית של נחמיה לחובותיה. הדירקטורים טענו כי הפעילו שיקול דעת עצמאי, כי צדקו כשאישרו את העסקה עם קבוצת דיין אחרי שקנפלר לא עמד בהסכם, וכי פעלו להיטיב את מצב החברה שנקלעה למצוקה תזרימית קשה ולמנוע את קריסתה.
בפברואר דחה כאמור השופט גונטובניק את תביעת קנפלר ומצא כי שלושת הדירקטורים פעלו לטובת החברה. "מטרתם הייתה לאפשר לחברה לקבל את תזרים המזומנים שהיה כל-כך חיוני עבורה. היה עליהם לקבל החלטות בלוחות זמנים בוערים, וכזאת עשו לאחר שבחנו את הנתונים שעמדו לפניהם. לא הוכחה הטענה שפעלו ללא הפעלת שיקול-דעת עצמאי. גם ההתקשרות עם קבוצת דיין נעשתה נוכח אמונתם כי היא טובה יותר מבחינת החברה".
לגבי נחמיה, ביהמ"ש קבע כי התמונה בעניינו מורכבת יותר, שכן הוא היה המוציא והמביא בעסקאות ובמגעים מול קנפלר, אך גם התביעה לגביו נדחתה שכן רוב המצגים שהציג לא היו מטעים. נקבע, כי גם אם בנושא נקודתי אחד הוא ביצע הטעיה ולא גילה כנדרש לקנפלר על מחלוקת עם חברת הנכסים בצרפת - האחרון בחר להתקדם בעסקה גם אחרי שנודע לו על כך.
כעת, בנוסף לכ-2 מיליון שקל שהטיל ביהמ"ש על קנפלר לשלם עבור שכר הטרחה של שלושת הדירקטורים, השופט הורה לו גם לשלם את הוצאותיהם האישיות בהיקף מצטבר של 150 אלף שקל. הדירקטורים יוצגו על ידי עורכי הדין דוד לשם ושי סיידוף. לגבי נחמיה, נקבע כי "התביעה נגדו לא הייתה חסרת יסוד" אך "רוב הטענות נגדו נדחו בסופו של יום", ועל כן נפסקו לטובתו הוצאות בגובה 800 אלף שקל בתוספת מע"מ.
