השכר הממוצע במגזר הציבורי אמנם עדיין גבוה מזה שבמגזר הפרטי, אך הפערים נסגרים במהירות. דוח חדש של אגף הממונה על השכר באוצר מצייר תמונת מצב חדשה: בעוד השוק הפרטי "שותה" את המוחות האיכותיים ביותר, עובדי המגזר הציבורי נאלצים לשחוק את יכולת ההשתכרות שלהם. העדות לכך בולטת בשטח: אחד מכל חמישה עובדי ממשלה נאלץ להשלים הכנסה בעבודה נוספת במגזר הפרטי כדי לגמור את החודש.
● 40 מיליארד שקל פער: המחלוקת בין משרדי האוצר והביטחון עולה מדרגה
● האוצר: "משק בית חרדי מייצר גירעון של 10 אלף שקל בחודש למדינה"
הדילמה של השירות הציבורי
המגזר הציבורי בישראל מונה כ־750,000 עובדים וכולל את מערכות הבריאות, החינוך, השלטון המקומי, משרדי הממשלה, ההשכלה הגבוהה, תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות וגופים נוספים. התעסוקה במגזר זה מתאפיינת ביציבות גבוהה בהשוואה למגזר הפרטי, ובמערכת שכר מובנית המבוססת ברוב המקרים על השתייכות מקצועית, היררכיה ארגונית וותק.
מהמחקר עולה כי מערכת שכר זו יוצרת אמנם ודאות ושוויוניות, אך מנגד היא מצמצמת את גמישות המעסיק ומגבילה את האפשרות להעניק תגמול מבוסס ביצועים או איכות. במקרי קיצון, הדבר אף עלול ליצור מצב שבו העובדים המסתפקים בשכר הקבוע הם דווקא עובדים חלשים יותר, שאינם יכולים להשתכר ברמה גבוהה במגזר הפרטי - תופעה העלולה לפגוע בתפקוד המגזר הציבורי ובאיכות השירות הניתן לציבור.
המחקר המתפרסם כעת שופך אור על מגמות מסוימות: השכר במגזר הפרטי עלה במהירות, ופער משמעותי נפער בעיקר בקרב בעלי השכלה אקדמית. בולטת במיוחד הירידה בשיעור העובדים בעלי ציוני פסיכומטרי גבוהים המשתלבים במגזר הציבורי בעשור שבין 2013 ל־2023. ממצאים אלו מלמדים כי מרבית המצטרפים לשירות הציבורי עושים זאת מיד עם סיום התואר, בעוד שמעטים בלבד בוחרים בו לאחר שצברו ניסיון מקצועי קודם בשוק.
במהלך אותו עשור, עלה שיעור המועסקים במגזר הציבורי באחוז אחד בלבד, והגיע ל־17% מכלל השכירים בשנת 2023. במקביל, הפערים בין המגזרים בשכר הצטמצמו משמעותית. אף שעל הנייר השכר הממוצע במגזר הציבורי נותר גבוה יותר (כ־14 אלף שקל, לעומת כ־12 אלף שקל במגזר הפרטי), הנתונים במגזר הפרטי מוטים כלפי מטה בשל ריבוי משרות חלקיות. על אף הטיה זו, הניתוח מראה כי הפער הצטמצם בחדות בשל עליית שכר מהירה במגזר הפרטי מאז שנת 2019.
בוגרי מדעי הרוח מרוויחים יותר
כדי לבצע השוואה מדויקת בין עובדים בעלי מאפיינים דומים, בחנו מחברי הדו"ח, אורי שמעון וטל בן שלום מאגף השכר באוצר, את שכרם של בעלי תארים אקדמיים. כאן התמונה הפוכה: בעוד שבמגזר הפרטי השכר הממוצע לאקדמאים עומד על מעט יותר מ־20 אלף שקל, במגזר הציבורי הוא מסתכם במעט יותר מ־15 אלף שקל. פער זה התרחב משמעותית החל משנת 2019, בין היתר כתוצאה מהשפעת תעשיית ההייטק.
ניתוח השכר לפי סיווגי עבודה מעלה תמונה מגוונת. בתחתית הסקאלה במגזר הציבורי נמצאים עובדי החינוך והשלטון המקומי, בעוד שמעליהם מדורגים עובדי משרדי הממשלה, מערכת הבריאות, מערכת הביטחון ומוסדות שאינם כפופים לפיקוח (כמו משרד מבקר המדינה).
קצב עליית השכר בתחומים אלו שונה מהותית מזה שנרשם בשוק החופשי. בעוד שבמגזר הפרטי צמח השכר בשיעור של 42% במהלך העשור האחרון, העליות הבולטות במגזר הציבורי נרשמו בגופים לא מפוקחים (36%), בחינוך (33%), בביטחון (29%) ובהשכלה הגבוהה (28%).
הבדלים אלו ניכרים גם בחלוקה לפי תחומי לימוד: בוגרי משפטים ומדעי הרוח נהנים משכר גבוה יותר במגזר הציבורי (אם כי בפער מתון), לעומת בוגרי מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב וכלכלה, שמשתכרים באופן משמעותי יותר במגזר הפרטי - פער הממשיך להתרחב בהתמדה.
נתון נוסף שהשתנה במהלך השנים הוא שיעורם של עובדי המגזר הציבורי שעובדים בנוסף גם במגזר פרטי. חלק מהם עושים זאת מהסיבה שבמערכת הבריאות ובהשכלה הגבוהה למשל יש עובדים במשרות חלקיות. במקרים אחרים מדובר ככל הנראה בהשלמת הכנסה. בעשור האחרון חלה עלייה בעובדים במשרדי הממשלה עצמם שעובדים גם במגזר הפרטי בנוסף על עבודתם מ-15% ל-20%.
השחיקה הנסתרת של ההון האנושי
מחקר של בנק ישראל שפורסם אשתקד הצביע על ירידה באיכות העובדים במגזר הציבורי בהשוואה למגזר הפרטי, על פי מבחני מיומנות בינלאומיים (PIAAC). נתוני המחקר הנוכחי מחזקים מגמה זו: בעוד ציוני הפסיכומטרי נותרו יציבים, שיעור המצטיינים במגזר הציבורי צנח מ־5.7% ל־4.2% - ירידה של יותר מ־25%. "מצב זה עשוי להשפיע במידה רבה על השירות הציבורי בטווח הארוך ומחייב תשומת לב", התריעו הכותבים. תמונה דומה עולה מבדיקת ציוני הבגרות: בעוד שיעור הזכאות הכללי יציב, שיעור המצטיינים במשרדי הממשלה ירד בכ20%, בעוד שבמגזר הפרטי הוא עלה ב12%.
במקביל, ניכרות מגמות דמוגרפיות מובהקות: עובדי המגזר הציבורי נוטים להינשא לבני זוג המועסקים אף הם במגזר, לעיתים באותם ארגונים - בעיקר בענף החינוך ובשלטון המקומי. השיא של עובדים שבני זוגם מועסקים אף הם במגזר הציבורי נרשם בגופי הביטחון, שם 39% מהעובדים נשואים לעובדי מגזר ציבורי, עובדה שהופכת את השכר המגזרי למרכיב קריטי ביציבות הכלכלית של משקי הבית הללו.
מגמה בולטת נוספת היא דומיננטיות העובדים הצעירים חסרי הניסיון בשירות הציבורי. כמו כן, הכותבים מצביעים על שני חסמים מרכזיים המרתיעים עובדים מנוסים מהמגזר הפרטי מלהצטרף לממשלה: הראשון הוא פערי השכר - התשואה למיומנות גבוהה משמעותית בשוק החופשי; השני הוא המיקום הגיאוגרפי, שכן מרבית משרדי הממשלה מרוכזים בירושלים, למעט יחידות שאינן פועלות בפריסה ארצית.
מעניין לציין כי בעוד שבשנת 2013 כמחצית מהעובדים החדשים בממשלה נאלצו לקבל קיצוץ בשכרם, ב-2023 תופעה זו הפכה נדירה יותר. לדברי הכותבים, פער זה עשוי להעיד על שיפור השכר במגזר הציבורי, אך ייתכן שהוא משקף גם שחיקה ביוקרת המגזר: עובדים אינם מוכנים להצטרף אליו גם במחיר של עלייה בשכר, או שהם פונים אליו רק לאחר שאיבדו את מקום עבודתם הקודם.
השורה התחתונה - וההשלכות
כך או כך, סוגיית איכות העובדים בשירות הציבורי מעסיקה את כלל הגופים הכלכליים בישראל, ולא רק את אגף השכר באוצר. בדו"ח בנק ישראל ממרץ האחרון הוסבר כי ההוצאה הציבורית האזרחית בישראל נמוכה בהשוואה למדינות ה־OECD, בין היתר בשל רמות שכר נמוכות. "השחיקה המתמשכת בשכר במגזר הציבורי נמשכה גם השנה", נכתב בדו"ח, "היא באה לידי ביטוי בירידה ניכרת במיומנויות העובדים, בפרט בקרב גברים צעירים, הן בהשוואה בין־לאומית הן ביחס לעובדים במגזר העסקי, עם השלכות שליליות על איכות השירות הציבורי והצמיחה המשקית".
בבנק ישראל מציינים כי בעוד ששחיקת השכר דומה למגמה בעולם, שחיקת המיומנויות בישראל חדה יותר. ייתכן שמעבר לשכר, השפיעו על כך גם גורמים נוספים, כגון פגיעה במעמד הפקידות הציבורית - השערה המחייבת מחקר המשך.
