כולנו מתבגרים, אבל רובנו מרגישים צעירים מהגיל שכתוב לנו בתעודת הזהות. איך נדע אם המאמצים שאנחנו עושים כדי להישאר צעירים אכן עובדים? בשנים האחרונות התפתחו מספר רב של כלים למדוד את מצב הגוף ביחס לגיל הביולוגי. אלה כמה מהחדשים והמסקרנים ביניהם.
1בדיקת דם מגלה מה הגיל של כל איבר
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שאיברים שונים מזדקנים בקצב שונה. בהדרגה מתפתחים "שעונים ביולוגיים" ייעודיים לאיברים שונים.
במחקר שפורסם ב־2025 בכתב העת Nature Aging נבדק הגיל הביולוגי של עשרה איברים שונים - מוח, לב, כלי דם, כליות ועוד - בבדיקת דם אחת. מהדם הופקו החלבונים הפעילים במיוחד בכל איבר, והם יודעים לספר לחוקרים על הגיל הכרונולוגי של כל אחד מהאיברים.
● החוקר שמציע: תתחילו לחשוב על החיים בגיל 100
● בתקציב של 2 מיליארד שקל: המלצות הוועדה לשיקום פצועי צה"ל
והתוצאה: שקלול הגיל הביולוגי של כל האיברים יחד ניבא תחלואה, התקדמות מחלות ותמותה - טוב יותר ממידע על מצבו הקליני של המטופל יחד עם המידע הגנטי שלו. הבדיקה נעשתה בשיטה הנקראת Olink Explore 3072 הבוחנת יותר מ־3,000 חלבונים שונים, אך נמצא שאפשר להגיע לתוצאות דומות גם אם ימדדו רק כ־20 חלבונים, כלומר בדיקה זולה ונגישה יותר.
במחקר נמצא שהזדקנות של איברים מסוימים מזוהה עם מחלות באותם איברים. פרקינסון וטרשת נפוצה היו נפוצים יותר אצל מי שהציגו הזדקנות שריר, ואלצהיימר אצל מי שהציגו הזדקנות מוחית - אם כי לא ברור מה הסיבה ומה התוצאה. המחלות של המוח היו תלויות כמעט לגמרי בהזדקנות המוח, ואילו סוכרת ומחלות כליה היו קשורות בהזדקנות של כמה איברים.
הייתה גם משמעות לבחינת מכלול האיברים באופן משולב. ככל שאיברים רבים יותר היו "זקנים", כך עלה הסיכון לתמותה, אך להזדקנות המוח הייתה התרומה הגבוהה ביותר.
2איך יודעים אם מה שעשינו עוזר?
כמו הגיל הכרונולוגי שלנו, גם הגיל הביולוגי הוא מספר שנבדק ברגע אחד מסוים. אבל בדיקת DunedinPACE, שהפכה פופולרית בשנים האחרונות, יכולה לחשב את קצב ההזדקנות ולסייע להבין אם התערבויות שעשינו אחרי שנבהלנו מבדיקות קודמות אכן הובילו לשיפור בקצב ההזדקנות שלנו.
מדובר בבדיקת דם שבאמצעותה עושים מיפוי של האפיגנטיקה שלנו. לכולנו יש גנטיקה - התוכנית הבסיסית של הגוף. אולם, עם השנים, בעיקר בהיריון ובילדות המוקדמת אבל גם מאוחר יותר, המפגש עם הסביבה מכתיב אילו גנים שלנו יבואו לידי ביטוי יותר ואילו פחות. זאת האפיגנטיקה, והיא מתבטאת בכל תא באמצעות שורה של "תגים" על גבי גנים שונים. לכל תא יכולות להיות תגיות אפיגנטיות שונות. למעשה, זה אחד הדברים שמבדילים תאים זה מזה.
בדיקת DunedinPace בוחנת אפיגנטיקה הקשורה לתהליך ההזדקנות. ב־2022 פורסם בכתב העת eLife מאמר שתיקף לראשונה את הבדיקה, ומאז פורסמו כבר כמה מאמרים שבהם הבדיקה הזו משמשת לאיתור גורמים המשפיעים על קצב ההזדקנות וכדי לבדוק אם התערבויות שונות אכן משפיעות עליו. בין היתר נמצא שקשרים חברתיים מאטים את קצב ההזדקנות, ואחד הדברים שמגבירים אותו הוא הדאגה מכך שאתם מזדקנים.
3ניבוי תחלואה ותמותה מסריקת MRI
קליניקות למניעת הזדקנות, שהפכו פופולריות בעולם כולו, מציעות סריקת MRI כדי להעריך את גיל הגוף. האם אפשר להבין תהליכי הזדקנות רק מלהביט על האיברים השונים?
מחקרים מהשנים האחרונות טוענים שכן. ביניהם מחקר שפורסם רק באפריל האחרון בכתב העת NPJ Aging, שבמסגרתו אימנו החוקרים מודל בינה מלאכותית על סריקות של איברים מועדים להשפעות הזדקנות כמו מוח, לב, כליות, כבד, לבלב וטחול. החוקרים לא אמרו למודל מה לחפש, אך נתנו לו סריקות מול תוצאות קליניות בפועל של עשרות אלפי נבדקים במאגר ה־BioBank הבריטי.
החוקרים מצאו שניתן להפיק מהסריקה "גיל ביולוגי" שמנבא תחלואה ותמותה גם מעבר לגיל הכרונולוגי. ניתן לתת באמצעות הסריקה גם ציוני הזדקנות לאיברים ספציפיים, המנבאים מחלות כמו אלצהיימר, מחלות לב ומחלות כליה.
4התאום שינבא איך אנחנו מזדקנים
רעיון התאום הדיגיטלי נולד בתעשיית התעופה: אם נבנה מודל של כלי טיס ונדמה בעזרתו מצבי עקה שעובר המטוס האמיתי, נוכל לראות מה עלול להשתבש. ומה אם היה לכל אדם תאום דיגיטלי שהיינו יכולים לדמות באמצעותו כיצד נראית ההזדקנות שלנו ומה עלול לקרות לגוף? או להדגים באמצעותו איך ישפיעו עלינו טיפולים מסוימים או שינויים בסגנון החיים? כמה חברות ענק הביעו עניין בפיתוח מוצר כזה, ביניהן חברת התעופה הצרפתית דאסו, אנבידיה, סימנס ופיליפס.
בינתיים, אנחנו לא יודעים מספיק על הביולוגיה של הגוף כדי לנבא בדיוק מה יקרה לאדם ספציפי. אבל בשנים האחרונות מתפתחת טכנולוגיה המאפשרת לגדל במעבדה "איברונים" מתאים ספורים בגוף. השילוב של התאום הביולוגי בתוך צלחת הפטרי המדמה רקמה אחת יחד עם תאום וירטואלי במחשב המדמה כמה רקמות, עשוי לאפשר לנו בעתיד לראות את ההזדקנות שלנו לפני התרחשותה.
