קיסטון נגד ג'נריישן: מנסה לרכוש את שיכון ובינוי אנרגיה בשווי גבוה יותר

קיסטון מקווה לנצח במירוץ את קרן ג'נריישן שחתמה בחודש שעבר על מזכר הבנות לרכישת הפעילות לפי שווי 4.2 מיליארד שקל • בקיסטון סבורים כי העובדה שהם כבר שותפים עם שיכון ובינוי בשתי תחנות כוח מעניקה לה יתרון יחסי לקבלת האישורים הנדרשים

מנכ''ל קרן קיסטון, נבות בר / צילום: דודי מוסקוביץ
מנכ''ל קרן קיסטון, נבות בר / צילום: דודי מוסקוביץ

המאבק על רכישת שיכון ובינוי אנרגיה מתחמם. קרן התשתיות קיסטון דיווחה לבורסה כי הגישה לדירקטוריון החברה הצעה לרכישת חברת האנרגיה לפי שווי של כ־4.35 מיליארד שקל במזומן. בכך, היא צפויה להתחרות בקרן תשתיות בורסאית אחרת, ג'נריישן, שחתמה באמצע החודש שעבר על מזכר הבנות לרכישת הפעילות לפי שווי של 4.2 עד 4.5 מיליארד שקל (כשחלק מהתמורה מותנית בעמידה באבני דרך). לג'נריישן ניתנה בלעדיות בניהול המו"מ למשך תקופה של חודש, המסתיימת בימים הקרובים. רק לאחריה יוכל דירקטוריון שיכון ובינוי אנרגיה לדון בהצעתה של קיסטון.

צעד ראשון לקראת מכירת השליטה? חיים כצמן יפרוש מתפקיד מנכ"ל ג'י סיטי
עם מייסדים ישראלים: שתי המניות החדשות שנכנסות לנאסד"ק 100

קיסטון, שלפי הצעתה היא מוכנה להתקשר בהסכם מחייב בתוך 14 ימים, מציינת כי יש לה ניסיון מוכח במימון עסקאות בלוחות זמנים קצרים ביותר ונגישות למקורות מימון מגוונים. הקרן מציעה לשלם לבעלי המניות של שיכון ובינוי אנרגיה את מלוא סכום העסקה במזומן, ללא מנגנוני תמורה מותנים וללא תלות באבני דרך. "למען הסר ספק, הצעתנו אינה מותנית בגיוס הון, בגיוס חוב או בצירוף שותפים, וקיסטון ערוכה לממן את העסקה בהתאם לתנאי הצעתנו", נכתב בהצעת החברה. עבור מנכ"ל קיסטון, נבות בר, מדובר בסגירת מעגל ככל שתושלם העסקה - אחרי שבעבר ניהל את שיכון ובינוי אנרגיה.

מניית שיכון בינוי אנרגיה עלתה בעקבות ההצעה החדשה, למחיר המשקף לחברה שווי של מעל 4 מיליארד שקל, תוך שהיא משלימה זינוק של כ־60% בשנה האחרונה. מניות האנרגיה בת"א קפצו לאחרונה על רקע הצפי לגידול בביקושים לחשמל כתוצאה מחדירה מואצת של חוות שרתים. במצגת שפרסמה שיכון ובינוי אנרגיה עם פרסום הדוחות הכספיים לשנת 2025, היא ציינה כי קצב הגידול בביקוש מצד חוות שרתים גבוה משמעותית מהתחזיות שעל פיהן תוכננה רשת החשמל בישראל, ויש יתרון מובהק למתקני אנרגיה מתחדשת.

מיזוג עם ג'נריישן בעייתי לשוק?

בסביבת קרן קיסטון מעריכים כי מעבר לסכום הגבוה שהציעה, יש לה יתרון בהשגת האישורים הרגולטוריים. הדבר נובע בעיקר מכך ששיכון ובינוי אנרגיה כבר שותפה של הקרן בתחנות הכוח הקונבציונליות אורות פנינה (חגית) ואורות יוסף (רמת חובב), כך שמדובר למעשה בעלייה בשיעור ההחזקה בהן. בנוסף, מחזיקה קיסטון בתחנת הכוח IPM בבאר טוביה ושותפה בהקמתן של 3 תחנות נוספות (בשורק, עטרות וחגית 2).

לעומת קיסטון, רכישה על ידי ג'נריישן תהווה הרחבה משמעותית של אחיזת האחרונה במשק האנרגיה, שעלולה לכאורה להקשות על קבלת האישורים. גורמים ברשות החשמל טענו בחודש שעבר כי לא סביר שמיזוג שיכון ובינוי אנרגיה לתוך קרן ג'נריישן יאושר במבנה החברה הקיים, וכי כדי לאפשר אותו תידרש החברה הממוזגת להעמיד למכירה חלק מיכולות הייצור שלה. בעיני רשות החשמל, המהלך המתוכנן ייצור שחקנית המקבילה בגודלה לשחקנית המובילה כעת - אדלטק, שבשליטת אורי אדלסבורג. זאת, בין השאר, משום שהחברה הממוזגת תשלוט ב־3 מתוך 4 תחנות הכוח שהופרטו ע"י חברת החשמל: אורות פנינה, רמת חובב ואלון תבור. בג'נריישן, שמנוהלת ע"י יוסי זינגר וארז בלשה, טענו שהתחרות דווקא תתגבר.

כעת, תעמוד ההצעה החדשה לפתחו של דירקטוריון שיכון ובינוי אנרגיה, שיצטרך להכריע בין השתיים במטרה למקסם את הערך לבעלי המניות. שיכון ובינוי אנרגיה, בניהולו של יובל סקורניק, מחזיקה בצבר של פרויקטים לייצור חשמל בהיקף נוכחי של כ־3.2 ג'יגוואט, באמצעות, כאמור, שלוש תחנות כוח (רמת חובב, חגית ואתגל), לצד צבר של פרויקטי אנרגיה מתחדשת ואגירת אנרגיה.

הצפת ערך לסיידוף ולשיכון ובינוי

מי שצפויה להרוויח מהמהלך היא בעיקר בעלת השליטה הנוכחית בשיכון ובינוי אנרגיה - קבוצת התשתיות והבנייה שיכון ובינוי שבשליטת נתי סיידוף. עסקה למכירת מניותיה בשיכון ובינוי אנרגיה (57%) תהווה הצפת ערך משמעותית לפעילות אותה הנפיקה בבורסה בקיץ 2022, לפי שווי של 2.76 מיליארד שקל (אחרי הכסף).

שיכון ובינוי, שחלקה בתמורה צפוי לעמוד על מעל 3 מיליארד שקל, תסיים בכך תהליך ארוך אותו מוביל בשנתיים האחרונות המנכ"ל עמית בירמן, לצמצום החוב של הקבוצה. במסגרת התהליך הוא הוביל יציאה כמעט מוחלטת של החברה מפעילותה ארוכת השנים באפריקה, ועוד שורת מהלכים שנועדו לצמצם את החוב ולמקד את פעילות החברה.

החוב הפיננסי נטו של שיכון ובינוי עומד על כ-11.5 מיליארד שקל. לאחר המכירה הצפויה החברה תפסיק להכיר בחובות פעילות האנרגיה, המוערכים בכ־3 מיליארד שקל, ולצד זרימה של מזומנים בסדר גודל דומה, החוב צפוי לקטון בחצי.