מאיר בן שבת: "ההסכם הוא תחילת סוף המצוקה הכלכלית הקשה באיראן"

ארה"ב ואיראן הודיעו כי יחתמו על הסכם מזכר הבנות, והציבור בישראל מנסה להבין מה טיבו ולאן אנחנו הולכים. שוחחנו עם מאיר בן שבת, ראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית, שכיהן כראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) בשנים 2017-2021.

● "ישראל עלולה למצוא עצמה מול איום חמור": מאחורי ההסכם עם איראן
● פרץ של שמחה אחז במנהיגי העולם וסיפק לישראל עוד סיבה לדאגה
● דעה | בדרך לסבב נוסף? הטעות האסטרטגית של טראמפ

עד כמה ההסכם רע לישראל? איך הוא לעומת הסכם אובמה?
"ראשית, מדובר במזכר הבנות שהוא בעצם הסכם זמני לתקופת ביניים שבה יהיו דיונים מעמיקים, ולא בהסכם סופי. הסוגיות, במיוחד נושא הגרעין, עוד לא סוכמו, ולכן אין אפשרות להשוות להסכם אובמה - נוכל לעשות זאת רק לאחר ההסכם הסופי".

"אך גם בלי להמתין להסכם הסופי, די במה שכבר הוסכם כדי לבסס את הדאגות בירושלים", אומר בן שבת בדאגה. "קודם כול, הסכם עם איראן - וזה נכון לכל הסכם - מעניק לגיטימיות למשטר הקיצוני ונותן לו את הדבר החשוב ביותר עבורו: שרידות, תקווה ומשאבים לשיקום".

שנית, מסביר בן שבת, "מזכר ההבנות שעומד להיחתם מבשר את תחילת סופה של המצוקה הכלכלית הקשה באיראן. כזכור, המצוקה הזו היא שהוציאה את המוני האזרחים להפגנות והזינה את האיום הפנימי על שרידותו של המשטר".

זאת ועוד, בן שבת אומר כי "מזכר ההבנות שסוכם יזרים למשטר באיראן מיליארדי דולרים כבר בתחילת התהליך ומיליארדים נוספים במהלך יישומו. זאת בנוסף להכנסות שהאיראנים צפויים להשיג בעקבות פתיחת מצר הורמוז ליצוא נפט איראני".

"הכנסת לבנון להסכם - מתנה לאיראן"

יש עוד סיבות להיות מודאג?
"הכנסתה של זירת לבנון למסגרת ההסכם היא מתנה שאיראן מקבלת", מצהיר בן שבת. "לא רק שבדרך זו היא תבטיח חסינות לחיזבאללה, ארגון הפרוקסי הכי חשוב לה, אלא שהיא מקבלת הכרה במעמדה כשחקן בזירה הלבנונית. אם הציפייה הייתה לפרק את אחיזתה של איראן בארגוני הפרוקסי שלה, בא ההסכם הזה ודווקא מהדק אותה. וזאת בשעה שממשלו של הגנרל ג'וזף עאון משמיע זמירות חדשות וזקוק באופן נואש להסרת החסות החונקת הזו של משטר האייתוללות".

"ולא רק זאת", אומר בן שבת, "ככל שידוע, אין בהסכם שום התייחסות לסוגיית הטילים הבליסטיים. כזכור, מהלכיה של איראן בעניין זה יצרו איום אסטרטגי לא רק על שכנותיה ומדינות המזרח התיכון, אלא אף על אירופה".

בנוסף, בן שבת מציין את דחיית הדיון בסוגיות הגרעין. לדבריו, "סוגיות הגרעין יידונו רק בשלב מאוחר יותר, כאשר המשטר בטהרן כבר לא יהיה נתון במצוקתו הנוכחית, וכשהיעילות של מנופי הלחץ של ארה"ב, הצבאי והכלכלי, תהיה נמוכה יותר, אם בכלל.

"אם כיום, ארבעה חודשים לפני בחירות האמצע בארה"ב, הנשיא דונלד טראמפ נמנע מלחדש את הלחימה, אפשר להעריך שבתום 60 הימים, כשמרחק הזמן לבחירות אלה יהיה קצר יותר, הוא יהסס עוד יותר ביחס לכך. את זה יודעים גם בטהרן, ולכן הם לא ימהרו להגיע לסיכומים בסוגיות המורכבות ממילא בעניין הגרעין".

"למעשה", מצהיר בן שבת. "סדר הדברים שנקבע במזכר ההבנות מביא לכך שארה"ב משלמת לאיראן במזומן - ומקבלת בתמורה לכך צ'ק דחוי שהפרטים בו לא ברורים, וספק אם יהיה לו כיסוי".

איך ההסכם ישפיע על המערכת האזורית?
"טראמפ נכנס למזכר ההבנות עם איראן כשהוא מצטייר בעיני העולם כולו כמי שלהוט להגיע להסכם כמעט בכל מחיר. את זאת רואים גם יריביה של ארה"ב וגם מנהיגי המדינות במזרח התיכון. הדיווחים על התקרבות לאיראן מצד מדינות מסוימות באזור הם עדות להבנה של מנהיגיהן שארה"ב לא מתכוונת לסיים את המלאכה, ושכדאי לייצר רשת ביטחון אלטרנטיבית. אין ספק שהתנהלות וושינגטון סביב ההסכם תקרין חולשה ותשפיע על מעמד ארה"ב במזרח התיכון, ולא רק בו".

לדברי בן שבת, "על כך צריך להוסיף את תחושת הנבגדות מצד מתנגדי המשטר באיראן, ששמו נפשם בכפם, שילמו מחירים יקרים ועדיין ממתינים לאותו 'אור ירוק' שהובטח על-ידי הנשיא האמריקאי במסגרת המאמצים להפלת המשטר. אפשר רק לנחש מה זה עושה לאמינות של ממשל טראמפ".

האם זה נכון שראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לסכל את ההסכם ברגע האחרון?
"אינני מצוי בדיונים ובהתלבטויות שליוו את הדרג המדיני בישראל, אך לדעתי לנתניהו לא הייתה אפשרות שלא להגיב לפעולות שביצע חיזבאללה מול מול יישובי הצפון. אי-אפשר לקבל את האמירה של הנשיא טראמפ שצריך היה להבליג כי לא היו הרוגים. הוא עצמו נהג אחרת כשמדובר היה בניסיונות פגיעה באזרחים, בחיילים או באינטרסים אמריקאים, גם כשלא היו נפגעים. מעבר לכך, הבלגה מצד ישראל הייתה מקבעת את המשוואה שאיראן ניסתה לכפות עלינו בלבנון".

"המשטר באיראן מקבל חבל הצלה"

מה הדבר הכי מסוכן עבורנו בהסכם עם איראן?
"התמונה הכוללת יותר חשובה מהפרטים. התמונה הכוללת היא שהמשטר הקיצוני באיראן מקבל חבל הצלה ותנאים לחיזוק מעמדו ולשיקום יכולותיו, וזאת כאשר ההישגים הצבאיים שהושגו מולו יכלו להוביל את ארה"ב להשיג תוצאה לאין-ערוך יותר טובה".

מה צפוי בלבנון בעקבות ההסכם?
"ישראל תצטרך לעשות את הדבר הנכון לביטחונה. בלי התרסה ובלי התנצחויות, אלא במעשים", אומר בן שבת ולא מוסיף.

איראן באמת תוותר על נשק גרעיני?
"האיראנים מתבוננים על הדברים במושגי זמן שונים מאלה של המערב. למשטר בטהרן אין קדנציות, והוא לא צריך להיבחר כל פעם מחדש. לכן אני מעריך שלפחות בתקופה הקצרה שלאחר החתימה על ההסכם הם יתאפקו. עד מתי זה יימשך? האם עד סוף כהונת טראמפ או לפני כן - אינני יודע, אך אפשר להעריך שהאיראנים לא יוותרו על נשק גרעיני. הם יזהו זאת יותר מבעבר כצורך הכרחי למניעת ניסיונות עתידיים להפיל בכוח את המשטר".

בדיעבד היה נכון לצאת למלחמה במרץ?
"כן. אקורד הסיום המדיני של המלחמה צורם ומדאיג, אך הוא לא מבטל את ההישגים הרבים שהושגו במהלכה. העולם ומדינות האזור קיבלו הצגת תכלית לא רק באשר ליכולותיה של ישראל, אלא גם לתעוזתה, לנחישותה ולהתייצבותה המלוכדת במאמצים הממושכים להסרת איום קיומי. ישראל הבהירה שהיא לא תאפשר בנייה של איום קיום כלפיה. לא ניתן להבהיר זאת רק בדיבורים".