נכסים במאות מיליונים והוצאות השכר: הצצה לתוך הקופה של הסתדרות המורים

הסתדרות המורים היא אחד מגופי העובדים המרכזיים והמשפיעים במערכת החינוך בישראל, המייצג כ־170 אלף עובדי הוראה וגננות ופועל לאורך שנים כגורם משמעותי בעיצוב יחסי העבודה במגזר הציבורי החינוכי. לצד מעמדה הציבורי הרחב והמעורבות המתמשכת שלה במערכת החינוך, היקף המידע הפיננסי על פעילותה נותר עד כה מוגבל יחסית לציבור.

כעת גלובס חושף לראשונה את הדוח הכספי של הסתדרות המורים לשנת 2024, ומאפשר הצצה להיקפי הפעילות וההתנהלות התקציבית של הארגון.

● דוח חדש: השכר במגזר הציבורי נשחק, ושיעור העובדים המצטיינים ירד
● שעון החול של הביטוח הלאומי מתרוקן: בקרוב נשלם יותר ונקבל פחות

הדוח לא פורסם ביוזמת הסתדרות המורים, אלא התקבל בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה למשרד המשפטים על ידי התנועה לחופש המידע. אף שמדובר במסמך חלקי שאינו מציג בהכרח את מלוא התמונה הכספית, הוא עדיין מספק נקודת כניסה נדירה לנתונים על גוף שפועל לאורך שנים ברמת שקיפות מוגבלת ביחס לגודלו והשפעתו.

ברקע הדברים עומד חוק השקיפות באגודות העות'מניות, שמתחיל בהדרגה לשנות את היקף המידע הזמין לציבור על גופים ותיקים ובעלי כוח במשק, ולהרחיב את יכולת הבקרה על פעילותם הכספית.

זינוק בהוצאות ושכר גבוה

אחת הנקודות הבולטות בדוח היא סך הנכסים נטו של הסתדרות המורים, נתון אשר עומד על 470 מיליון שקל בסך הכול. אלא שעיקר הונה מגיע ממקור מרכזי אחד: בנק מסד.

הסתדרות המורים שולטת ב"מסד אחזקות", שמחזיקה ב-49% מהבנק (היתר מוחזק בידי הבנק הבינלאומי). בשורה התחתונה, הסתדרות המורים מחזיקה ב-32% מבנק מסד. זרוע הצרכנות של הארגון, חברת "אשמורת" שבבעלותה המלאה, שווה לבדה 435 מיליון שקל - שווי שנגזר ברובו הגדול מאחזקות הבנק, וזינק משמעותית בשנים האחרונות כנראה בעקבות העלייה הדרמטית ברווחי המערכת הבנקאית.

בנוסף, הארגון מחזיק בניירות ערך סחירים (בעיקר אג"ח ממשלתיות) בשווי של 53.8 מיליון שקל. עם זאת, בהסתדרות המורים אומרים כי אין להם קרן שביתה, ולכן לא ברורה מטרת האחזקה.

לצד אלו, מסתתרים נכסי הנדל"ן ההיסטוריים של הארגון. בדוח מצוין כי "ההשקעות ברכוש קבוע בתקופה שלפני 1 בינואר 1997 רשומות בספרי ההסתדרות בשווי סמלי". המשמעות היא שאין בהכרח קשר ישיר בשין השווי הרשום בסעיף "מקרקעין ומבנים" (15.4 מיליון שקל בלבד) לשווי השוק של הנכסים. בנוסף, בית הסתדרות המורים הסמוך לכיכר המדינה בתל אביב נמצא בידי "אשמורת" בבעלות הסתדרות המורים, ומושכר להם חזרה. בהסתדרות אומרים, כי "יש נכסים שרשומים בשווי סמלי לפי כללי חשבונאות מקובלים, בדיוק כפי שרשום בדוח הכספי המבוקר".

עוד חושף הדוח זינוק חד בהוצאות ההנהלה והכלליות: אלו הסתכמו בכ-21.7 מיליון שקל בשנת 2024, לעומת 18.2 מיליון שקל בשנה שלפני כן, כלומר עלייה של כ-3.5 מיליון שקל. מדובר בהוצאות של הסתדרות המורים והגופים תחתיה, כמו "אשמורת". החלק המרכזי של הוצאות אלו מופנה לתשלומי שכר, ולאחריו שכר דירה והוצאות "משרדיות ומקצועיות" שונות.

בהסתדרות המורים טוענים ש"ההוצאות בעניין זה מהוות כמחצית מהסכום המצוין", אך בפועל מדובר במחצית ששייכת להסתדרות המורים עצמה. שאר הכסף מגיע מגופים השייכים לה, כמו "אשמורת", שהשקיפות עליהם קטנה עוד יותר.

סעיפי השכר מציגים פערים גדולים בין בכירי הארגון לציבור המורים שהוא מייצג. בעוד שהשכר החודשי הממוצע של עובד הוראה בתנאי משרה מלאה עומד על 15,765 שקל (לפי דוח הממונה על השכר באוצר), ואפילו בעשירון העליון מגיעים המנהלים לכל היותר ל-41 אלף שקל בחודש - בכירי ההסתדרות נהנים ממשכורות גבוהות בהרבה.

כך, שני חברי ועד מנהל השתכרו כ-650 אלף שקל בשנה (כ-54 אלף שקל בחודש). אחת מהם היא ככל הנראה המזכ"לית יפה בן דוד, ששכרה מוצמד לזה של שר בממשלה, לאחר שהחליטה להעלות את שכרה בכ-7,000 שקל בחודש בשנת 2023. חבר ועד מנהל שלישי ברשימה משתכר כ-298 אלף שקל בשנה (כ-25 אלף שקל בחודש).

ברשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה מופיעים באופן מפתיע שישה עובדים. בראשם בכיר המשתכר 659 אלף שקל בשנה (כ-55 אלף שקל בחודש). חמשת הבכירים הנוספים ברשימה משתכרים בין 449 אלף ל-594 אלף שקל בשנה.

200 מיליון שקל מהמדינה

בשנת 2024 העבירה המדינה להסתדרות המורים כ-200 מיליון שקל על חשבון משלמי המסים. עשרות מיליונים מהסכום מיועדים כסבסוד ל"קרן הרווחה" של הארגון (אם כי 39.5 מיליון שקל מתוכם נותרו בקופת המטה, ולא הועברו בפועל לקרן). בהסתדרות המורים טוענים שהכול הגיע לרווחת המורים.

בנוסף, מנתוני משרד החינוך, 49 מיליון שקל הועברו כסבסוד לפרויקט "שי למורה" (המחולק כיום כתו קנייה בשווי 700 שקל), ועשרות מיליוני שקלים נוספים הועברו כסבסוד לקרן לרווחת הגמלאים ולקרן לקידום מקצועי. למרות שמדובר בכספי ציבור, התקציבים הללו מנוהלים דרך חברות בנות וארגונים מסונפים (כמו חברת "אשמורת"), שאינם כפופים לחוקי השקיפות החדשים.

הציבור יודע שהכסף יוצא ממשרד החינוך ונכנס לזרועות הסתדרות המורים - אך משם, הדרך שבה הוא מנוהל נותרת בערפל. בהסתדרות המורים מדגישים ש"מדובר בסכום חד-פעמי, בשל חוב של המדינה כלפיהם. בכל מקרה, המדינה אינה משלמת תקציב בגין דמי חבר להסתדרות המורים". אך לפי נתוני משרד החינוך, סכומים מעל 100 מיליון שקל הועברו בכל אחת מהשנים הקודמות.

בהסתדרות אומרים כי "אין ולו שקל אחד שחונה אצל הסתדרות המורים, לא אז ולא היום. נהפוך הוא, המדינה חייבת להסתדרות המורים כספים המיועדים לאותה קרן רווחה". עם זאת, בדוח 2024 נאמר במפורש שהגוף קיבל "בשנת 2024 סכום נוסף חד-פעמי בסך 50 מיליון שקל ל'קרן הרווחה'". מתוך סכום זה הועברו לאגודה השיתופית סך 10,493 אלפי שקלים לביצוע פעולות רווחה לטובת ציבור עובדי ההוראה והגמלאים". בהסתדרות המורים מדגישים כי היא פועלת "על פי כללי החשבונאות המקובלים".

"להתעטף במעטה סודיות"

עו"ד הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע, מסר בתגובה לממצאים: "במקום שיתנהלו בשקיפות מלאה כדי לקדם את אמון המורים והציבור - בהסתדרות המורים ממשיכים להתעטף במעטה ההתאגדות העות'מאנית.

"מכעיס שהדוחות הכספיים האלה אינם מתפרסמים באופן יזום באתר משרד המשפטים, ונדרש הליך משפטי של חופש מידע כדי לחשוף אותם. התנועה לחופש המידע תמשיך להיאבק למען פרסום מלא של דוחות כלל האגודות העות'מאניות".